כמדריכת הורים, אני פוגשת מקרים יומיומיים של ילדים שלא “מקובלים”, משועממים או משוכנעים ש״אף אחד לא אוהב אותי״ — אותם ילדים שמרגישים מחוץ למעגל השווים. מה שמתחיל לעיתים כ“בעיה של הילד” עשוי להתגלות עד מהרה כתוצאה של דפוסי התנהגות משפחתיים: היעדר חינוך למעורבות חברתית, היעדר היכולת להרגיש, להבחין ולפעול מתוך “להיות חלק” במקום “לפרט”.
כאשר ילד קם מהשולחן מיד לאחר שסיים לאכול, מבלי לבדוק אם אחרים עדיין יושבים, כשההורים ממהרים להרים אותו על רגליו רק כי “הוא סיים” והאחים או ההורים נותרו לבד — מתעצם המסר: “אני לבד”, “אין לי זמן להמתין”, “העולם שלי קובע”. או כשהילד מעיר לאמו שנרדמה בסלון כי “משעמם לי — תשחקי איתי!”, במקום לבדוק: אולי היא מותשת – לשבת בשקט, או למצוא פעילות עצמאית —הילד ילמד שהאחר לא תמיד מוכן/רצוי להיות בידינו, שההסתכלות בקבוצה רחבה יותר חשובה אף יותר מהדחף “אני עכשיו”.
מהי מודעות חברתית? היכולת להבחין בצרכי האחר, לקחת רגע של מחשבה לפני פעולה, לחשוב “איך המעשה שלי משפיע על הסביבה” ולא רק “מה אני רוצה כרגע”.
מחקרים מראים שכאשר ילדים גדלים בתוך סביבה שמחנכת לאמפתיה, להתחשבות ולקשר עם הזולת – הם מראים פחות בדידות, פחות תחושת ניכור, ויותר יכולת לבנות חברויות. החוקרת האמריקאית קרולין זאהן-ווקסלר, שחקרה התנהגות חברתית אצל ילדים, מצאה שכשהילדים רואים מבוגרים שמתנהגים בהתחשבות ובנתינה – הם מחקים את הדפוס הזה ולומדים לפעול באותו האופן.
כאן המקום להתחיל בבית — כי החינוך לערך “אני לא עומד לבד” ו״אני חלק מקבוצת השווים״, מתחיל בלמידה של הורות מודעת. הפסיכולוג והמחנך חיים גינות: “ילדים מתחנכים לא על פי מה שהמבוגרים אומרים — אלא על פי מה שהם.” אם אנחנו נוהגים באכפתיות, סבלנות והתחשבות – גם הוא יספוג את זה.
לפניכם כמה עקרונות מעשיים, שאפשר להטמיע כבר היום:
לפני שקמים מהשולחן — לבדוק: האם עוד מישהו אוכל? כדאי להמתין, להציע “רוצה שאעזור לך?”, “אפשר לפנות יחד?”. המחווה הקטנה הזו מסמנת לילד – “אנחנו ביחד”.
בזמן שאמא או האבא נרדמים בסלון —אפשר לשים לב: “הם עייפים, אולי אני יכול לכסות אותם, או למצוא לעצמי משהו רגוע לעשות”. כך הילד לומד לראות את האחר ולא רק את עצמו.
בשיחות יומיומיות – כדאי לדבר על “איך אנחנו כחבורה?”, “מה אפשר לעשות כדי שאחד מאיתנו ירגיש שייך?”. כך הילד לומד לנתח את הקבוצה ולזהות איך הוא מתנהג בה. כך נוצרת תשתית לחיים חברתיים בריאים: מודעות לאחר, אכפתיות, ושייכות.
