תגית: זוגיות

הזיכרונות המאוחסנים בתת המודע של ההורים, התמונות מהילדות המוקדמת והמאוחרת, הופכים לחלק מעיבוד המידע המוטה שגורם לקושי בהתמודדות עם אתגרים להמשיך ולהתקיים. חשוב שנכיר שיש אפשרות לשנות את התפיסה שמדובר בקושי ולקבל את הכוח להתמודדות עם האתגר בעזרת טיפול. הדרכת הורים שמובנת בעיתוי והעצימות של הסקירה ההתפתחותית שלכם ההורים. חקירת חוויות העבר שהותירו חותם משמעותי וכמובן שרק אתם יכולים לעשות את השינוי. הכל תלוי בכם. השינוי שאתם תעברו ישפיעו באופן עוצמתי על הילדים. הם יוקירו את הכוח לשינוי. את הכוח לעשות למען ההצלחה. הוקרה זו תתבטא בהתנהגות שתביא אושר ונחת לכל הנפשות בבית.

הורה יחדני, הוא הורה שמגדל את ילדיו לבד. הורות יחידנית היא מבנה ייחודי של הורות שבו אדם יוצר משפחה לבדו, בעוד בחלק מההגדרות של משפחות חד הוריות נכלל כל הורה שהוא מגדל יחיד, בדרך כלל בעקבות גירושין או מוות של אחד ההורים. יצירת המשפחה התבססה על שניים, ואילו ביחידנות ישנו הורה אחד מלכתחילה. הדילמה העומדת בפנינו לגבי החינוך, האם יש השפעה על הצלחת החינוך אם אין שניים בהורות משותפת, חד גונית וחד ערכית?

מי שחי עם גישה של חוסר אמון כלפי הזולת עשוי להזדקק ליותר זמן כדי לחוש בנוח עם חשיפה עצמו ויעדיף להתמקד בפעולות מעשיות בהתחלה כהורים לילדים. זה בסדר. מדריך הורים מוסמך יכול למצוא את השילוב הנכון באמצעות הבנה ב CBT, כיצד לגשת למשפחה ולהתמקד בפתרון הקשיים האישיים.

הכרות עם החסמים האישים. מועילים מאוד לפתרון הקשיים הן בהורות והן בהתנהלות היומיומית בעבודה, עם ההורים והסביבה כולה. בספרי "גלגולו של חינוך" אני מצטטת את המהטמה גנדי שכתב "עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם". בספר אני חושפת את התהליך שעברתי אני בגרושים: העוני המצוקות וכמובן ההצלחות. ההצלחה הכי גדולה שלי שיש לי ארבע ילדים עצמאים ואחראים. שניים מהם הורים לילדים ואני גאה שהצלחנו לנקות חסמים. ההחלטה מה הערכים החשובים שאנחנו חושבים שנחוץ להם כדי להיות מאושרים ומצליחים? נקודות כמו הגעה בזמן הביתה, ערכים כמו כיבוד אב ואם, הם ערכים שחשוב שנטמיע לתוך חיינו. נקודות כגון אלו אינם מותנים בהיותנו חד הוריים, יחידניים או זוג הורים.

כאמא לארבע ילדים שגידלתי לבד. לא יצרתי את המצב בו אתבקש לחנך לבד את ילדיי. התגרשתי. חקרתי את ההורות החד הורית כחוקר משתתף. ברוב המקרים אין הבדל בין החינוך המוטל על יחידני להורה חד הורי. שניהם חייבים ליצר מסגרת חינוך בבית שמאפשרת להם לחיות. לפרנס, להיות מאושרים, למצוא זמן פנוי לבניית ה"אני" שלהם ולהביא ילדים לבגרות עצמאית ואחראית. השותפות לחד ערכיות בחינוך יכולה להיות עם בן זוג וגם עם הסבא/סבתא. הילדים אמורים לחוות קו אחד ואחיד של חינוך. ההתמדה והעיקביות בקו החינוך הם שנותנים לו את עוצמתו.

קשר בין מורה לתלמיד נבנה בחשיבה יתרה כזוגיות המושתתת על הדדיות, כבוד, הערכה ואמפתיה. כשאנו באים לזוגיות שכזו חשוב שנדע לנהל באופן מודע ומחושב את צעדינו מבלי לתת לחסמים במוח לעכב או ליצור קשר לא בריא ולא מטיב לשני הצדדים. כדי לטפל ביעילות בהשפעה של מנגנוני הפרעה לפעולתו התקינה של האורגניזם האישיותי, עלינו קודם כל לאבחן במדויק את הקושי של הילד ורק לאחר מכן לגבש השערה כיצד סביר להניח שהמאפיינים הייחודיים של האישיות ישפיעו על היבטים חשובים של תהליך קוגניטיבי התנהגותי (CBT). רק כך נוכל לתכנן אסטרטגיות העשויות לצמצם את הבעיות הצפויות של התנגדות או חוסר הענות.
חשוב להבין שחוסר הענות והתנגדות אינם נובעים מדחף מולד. גם כאן מדובר בחינוך. פחד והימנעות מובילים תכופות להתפתחות של הפרעות חרדה (Mathew et al, 2013). נראה כי החרדה שכיחה במיוחד בקרב ילדים אם אישיות נמנעת ואישיות תלותית (Millon, Meagher, Grossman & Rumnath, 2004).
הימנעות קוגניטיבית ורגשית נובעות לא פעם מאמונות שלפיהן "אם אני לא חושב על הבעיות, אני לא צריך לעשות שום דבר לגביהן", "אני לא מסוגל להתמודד עם רגשות" וגם "הם יסלימו ויצאו משליטה". ההימנעות היא כמו להסתתר בפינה כדרך להתמודד עם התלקחות אש קטנה. מוטב להתמודד איתה מיד! נשיפה יכולה לכבות גפרור ולמנוע נזק גדול יותר.
אם המנטרה "הימנעות היא האויב", לפעמים הכי טוב פשוט לכעוס על ההימנעות. כעס היא תגובה לא תואמת לפחד ולדיכאון והוא יכול להניע לפעול (Butler,1975). הורה שבונה מערכת יחסים עם ילדיו בדרך של חינוך להימנעות, לא מאפשר לילד לקבל כלים פרקטים להתמודדות עם רגשות ופחדים שנצברו בתת המודע שלו ולהכין אותו עם חוסן נפשי לחיים.
החינוך לזוגיות, שהיא מערכת יחסים בין שניים ויהיו אלו ההורים, בינם לבין עצמם, ההורה וילדו, המורה ותלמידו ועוד, מתהווה בעצם ההתמודדות. חשוב להאמין בילד שהוא מסוגל להתמודד ולומד להכיר את עצמו את בן זוגו בתהליך הצמיחה האישית שלו. ניתן לילד כלים להכיר את עצמו. להתמודד במערכת יחסים אישית שלו עם עצמו ומשם, להכיר את המסוגלות שלו לזוגיות מפרה ומעצימה עם כל אדם שיקרה בדרכו להבניית זוגיות. הטכניקות שילמד באופן אישי ועצמאי יאפשרו לו להיות חסין וחסר תלות באחר.

הזוגיות שלנו יוצאת מתוך הלב, מתחילה במשיכה, באהבה ובתשוקה למקום של רוגע ושלווה. בוחרים בזוגיות, כי לא טוב היות האדם לבדו. אנחנו מבקשים לשבור את הבדידות ולמצוא קרן אור בחיינו. קרן אור שתעטוף ותשמור עלינו.

הכמיהה שלנו לזוגיות, באה ממקום של דחף לא להישאר לבד. בילדות אנחנו עטופים בחיק המשפחה, בחיקה של אמא שתמיד דואגת ומלטפת כשצריך. הנשמה שלנו יודעת שהחיים הם כמו גל שעוזב את החוף ומבקש לחזור לחוף המבטחים. המנגינה שהרגיעה אותנו בחיק האם מבקשת להמשיך ולהתנגן ואנחנו מחפשים את אותו כר רך ונעים שיאפשר לנו להמשיך ולשמוע את הניגון שנתן לנו את הרוגע והשלווה. את הביטחון כשהיינו קטנים. כך בתוך תוכנו כל אחד מאיתנו ילד קטן שמחפש חום ואהבה.

כשאנחנו בונים זוגיות, אנחנו שואפים לשיר אחד. שיר משותף. שיר, שהמנגינה שלו לעולם תישאר. שיר שבו נרגיש לא לבד, שנרגיש שאנחנו ביחד. אחד בשביל השני ובשביל המהות של הביחד. חשוב לנו להרגיש את הביחד ושהוא  אמיתי, שנקבל גם משוב מהמשפחה הקרובה ומהחברים, שאכן הזוגיות עושה לנו טוב.

אנחנו נכנסים לזוגיות עם חלומות יפים ומבקשים שהם יתגשמו. אנחנו נכנסים לזוגיות עם המון תקווה לאהבה שלמה ועם מילים שיאמרו כדי לחזק עוד ועוד את הקשר הזוגי. חשוב מאוד למען הזוגיות להיות כנים אחד עם השני, לספר על הנסיבות שבגללם בחרתם בזוגיות הזו דווקא. לשרטט ביחד את השבילים שבהם תרצו ללכת יד ביד. רק כך בתמיכה ובהדדיות, תוכלו להגיע רחוק, לראות את האור ולהיסחף עם הזרם מבלי לחזור אל קו האופק של הים, ותמיד להישאר קרובים לחוף מבטחים. גם אם יש נסיגה קלה, תמיד יש את התקווה שאנחנו קרובים לחזור אל החוף.

הזוגיות היא כוח שיש להשתמש בו להאיר את חיינו, לשמח את הילד שבנו, לאפשר ללב לפעום ולרצות לתת אחד לשני באהבה גדולה. חשוב שנרגיש שבן הזוג לצידנו ולעולם לא נשאר לבד. לכבוש כוכב ועוד כוכב שיאיר לנו בזמנים קשים. להיות אלו שאחראים למצוא את הדרך להתרענן, לצאת לטייל בערבים יד ביד. לטייל בטבע, לשבת על חוף הים או על הדשא סתם כך מחובקים. לפסוע יד ביד.

חיזוקים כאלה ממלאים אותנו לזמנים שבהם כוכב או שניים נכבים. שקצת סגריר. זה הזמן להיזכר בימים יפים ואוהבים. להיות ביחד, כי ביחד אף פעם לא פוחדים. ביחד ניתן להגבר על כל הקשיים.

רבים מאיתנו מבקשים להבין בשביל מה? בשביל מה צריך זוגיות? הרי ישנו שפע של הזדמנויות לחיי חברה, יחסי מין עם פרטנרים שונים ובילויים. בכל זאת מחפשים זוגיות מוגדרת, למערכת יחסים בלעדית עם שותף או שותפה לחיים.

בן הזוג המתבקש הוא בן זוג שיכול להביא יחד איתי לזוגיות מצמיחה, לזוגיות כתחנת תדלוק רגשית ואם לא, אז בשביל מה ? השגרה של חיי היום-יום מזמנת לנו התמודדות עם שינויים שמפתיעים לבקרים ודרישה לקצב חיים מטורף.  אם בן הזוג לא מהווה מקור להעצמה ולאנרגיה ממלאת, אז למה צריך?

זוגיות חייבת להוות מרחב בטוח עבור בני הזוג, בו הם יכולים "לנוח" מן המירוץ של העולם החיצוני ולהיטען רגשית זה מזה. הזוגיות צריכה לשמש כמעין "תחנת תדלוק רגשית" עבור בני הזוג, במסגרתה הם צוברים כוחות.

בנוסף, הוכח מדעית שילד נקשר לאימו, לא בגלל שהניקה אותו, אלא בגלל שהייתה שם בשבילו וחיבקה אותו כשהיה צריך. גם בזוגיות, התחושה שאפשר לבטוח במי שלידי ומלווה אותי בהתמודדויות החיים היא משמעותית ועונה על צורך עמוק וראשוני ביותר של בני אדם.

זוגיות בונה מבוססת על קיום תקשורת פתוחה וכנה. התמסרות לתקשורת הרגשית ללא פחד. התקשורת האנושית במהותה היא תוצר של הצורך להיות בקשר עם הזולת. היכולת לתקשר, להיפתח, להתגבר על קשיים, לשתף פעולה, למצוא פשרות, לגעת בנקודות כואבות מעברנו ועוד. בן זוג שלא מוצא לנכון לתקשר, הוא אינו בן זוג.

טיפוח זוגיות אינו אמור לכלול התנתקות ממעגלים משמעותיים קודמים, אך יחד עם זאת נדרשת קדימות למערכת הזוגית. אנשים שאוהבים מאוד את העצמאות הנלווית לחיים ללא פרטנר, עשויים להתקשות לתת לזוגיות את הקדימות הנדרשת מבלי להרגיש שמדובר בהקרבה גדולה מדי. חשוב מאוד להכיר בעובדות ולא לטייח. אם לבן הזוג לא מתאים זוגיות, אל תכנסו למערכת שכזו.

שוש כרמל, עובדת סוציאלית המשילה את הדברים: לדווש בשניים בשבילי החיים הסוערים זה רעיון מפתה, אך לשם כך נחוצים שני גלגלים לאופניים, בדמות שני בני אדם שמתמסרים לתהליך הדיווש. כדי שנגיע ליעד הרצוי, על הדיווש להיות מתואם ומסונכרן.

רבים מאיתנו מפנטזים על זוגיות מושלמת ומשפחה חמה, אוהבת, תומכת, עוטפת. כמה מאיתנו מבינים שאת החלום הזה ניתן להגשים אם רק נעשה נכון את תהליך ההבנייה להגשמת החלום? בתהליך המלווה בייעוץ זוגי, מבינים את השלבים ומיישמים אותם בהדרגה.

תחילה חשוב להבין מה הם הערכים האישיים שכל אחד מבני הזוג מאמין שמאפיינים אותו. הערכים האישים הם הבסיס להצלחת אותה שותפות שאנו מכנים זוגיות. החשיבות של זיהוי הערכים האינדיבידואליים שלכם גדולה מאד, שכן הם מקור המוטיבציה הפנימית הגדול ביותר שלכם להצלחת התהליך. כאשר אתם מתנהגים בהתאמה לערכים בהם גדלתם והתחנכתם, הדבר גורם לכם לשביעות רצון, תחושת שמחה וחדוות עשייה.לפי גישה זו, נוכל להבין כי אנשים יכולים לסבול בזוגיות מכיוון שאינם מודעים לערכים האישיים שלהם ואינם בודקים האם ערכי המשפחה אליה התחברו תואמים את ערכיהם האישיים.

כאשר אתם ניגשים למשימה החשובה של הגדרת חזון אישי או זוגי, הגדרת מטרות ויעדים לביצוע, עליכם להיות מודעים כל הזמן לערכים האישיים שלכם.הערכים האישיים שלכם  הם המצפן, המוודא כי אתם פועלים בדרך הנכונה לכם ביותר.פיתוח מודעות לערכים האישיים חוסכת תסכול  מיותר במערכות יחסים ובכל תחומי החיים.

הערכים אותם נראה כמובילים בחיינו הם שיאפשרו לנו להגשים חלומות. אם תחליטו כזוג שערך הביחד, התמיכה ההדדית, הפירגון ההדדי, הכבוד ההדדי, ילוו אתכם, בכל מטרה שתציבו לתהליך הגשמת החלום תהיה חשיבה יתרה על אותם ערכים.

"על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים" (עמוס ג'. א),חיבור של יוצאי מוצא אחד, השומרים על המשותף שביניהם. התורה עוברת בקיצור על משפחות העמים השונים עד שהיא באה לחיי האבות. כשבאים לסכם את חיי המשפחה של אברהם ושרה, יש לומר, שהיו אלה חיים אידיאליים, בכבוד הדדי, ובניהול בית בהבנה הדדית. בתוך הרחבת הדיבור עליהם בולטים חיי המשפחה שלהם בידידותם ובאהבתם ובהרמוניה שביניהם. אותה הרמוניה מגיעה מחזון משותף המושתת על ערכים תואמים.

אם כל אחד מבני הזוג ישב ויכתוב מהם הערכים שמאפיינים אותו ועליהם לא יוותר ומשם תגבשו את הערכים המשותפים לכם, מפה הדרך להבניית החזון המשותף למשפחה מאוחדת תהא סלולה. קחו בחשבון, שחזון אישי קשור בד"כ לתכלית חייכם. תכלית החיים היא נתיב שתוכלו להיות בו כל חייכם.מציאת הייעוד בחיים בחייכם וההכרזה עליו תעניק לכם כיוון רב.

העלו על הכתב כיצד תראה הצלחתכם העתידית, כיצד תראה הזוגיות שלכם? כיצד יראו חיי המשפחה שלכם?תקיעת יתד בעתיד שאתם שמים לכם למטרה תעזור לכם לשמור על התלהבות ומוטיבציה, וכך תוכלו להתמקד בדברים החשובים לכם ביותר.

בתהליך של הגשמת חלום, חשוב להדגיש את החשיבות של הגדרת החזון.  הגדרת החזון  תאפשר לכם, לזהות את ערכי המשפחה והערכים האישיים שחשובים לכל אחד מכם, וכך תיווצר הזדהות אישית שהיא יסוד להצלחת הזוגיות.

בירוקרטיה (בעברית: מִשׂרָדָנוּת), הינה שלטון מנהלים.מושג רב משמעי מתחום הניהול הארגוני, שאחת המשמעויות המוכרות שלו היא צורת ניהול משאבי אנוש היוצרת תאום (השואף להיות רציונלי) במערכת. צורה זו מסודרת ומאורגנת בחוקים ברורים רשמיים ומוחלטים וקיים בה פיקוח רצוף על ביצועיה שלה ושל החברים בה.הסוציולוג הרציונליסטי מקס ובר,התריע כי ביורוקרטיה מקצועית עלולה לדאוג לאינטרס האישי שלה על חשבון האינטרס הציבורי. לצד זאת, וובר גם ביקר את הבירוקרטיה מתוך טענה שהיא עלולה להוביל לאובדן יחס אנושי, ופעולה מתמדת המתמקדת אך ורק במטרה מבלי לקחת בחשבון גם את הדרך.

השבוע הגיעו אלי לקליניקה זוג צעירים שהציגו את הוויכוחים ביניהם והשתקף למולי ויכוח בין בוס לעובד. חשוב להבין שזוגיות אינה בירוקרטיה. לבירוקרטים מבנה פסיכולוגי השונה מזה של אנשים אחרים בחברה נורמטיבית. הם שואבים את זהותם מהארגון שהם משרתים, לעיתים במחיר טשטוש זהותם האישית וזהות האדם שעומד למולם. ארגון בירוקרטי אינו יכול להרשות לעובדיו את החופש לשפוט ולהעריך מה צודק ומה מוטעה, מה מוסרי ומה אינו כזה. כך שברור שיועץ ארגוני שמייעץ להתנהלות נכונה בארגון אינו יכול להקיש את דרך הטיפול בארגון לטיפול זוגי.

אני משקפת לכם מהי התנהלות בירוקרטית, כדי לנבין כמה שונה ההתנהלות הזוגית. בירוקרטים אינם מושפעים ממערכת פנימית שמנחה את מעשיהם, והמצפן המקצועי שלהם נמצא מחוץ למערכת הרגשית שלהם. בעוד זוג מתנהל קודם כל בקשר רגשי ומתוך אכפתיות לנפש שמולו. אין כאן הערכה מקצועית של תפקוד מקצועי, בזוגיות מתנהלים כאדם לאדם. ניתן לשכנע את בן זוג בשיקולים של טוב ורע, הוגן לא הוגן, מוצדק לא מוצדק. הבית אינו משרד עם תקנון, ספר נהלים או חוק יבש. יש להכניס שיקול דעת בהתאם לנסיבות. אף אחד מבני הזוג לא נדרש לבטל את זהותו למען זהות הסביבה בה הוא חיי. זו הסיבה שהיום יותר מתמיד חובה עלינו לבחור את בן הזוג שתואם את ה"אני" שלנו. תלות במסגרת שאינה תואמת את האני שלי, יוצרת תסכול, מתחים הנובעים מוויתור על שיפוט בכלל ושיפוט ערכי בפרט. הבית משמש לנו מקום למפגש אנושי בהתבטאות רגשית ואין שום סיבה לוותר על חוסן נפשי שכזה.

בין בני זוג אין אמירה כמו "אם לא תפסיק לצטט את דבריי שלא במדוייק אעבור למוד דיבור איטי במיוחד שיותיר אותנו ערים עד לשעות הקטנות של הלילה". אף אחד לא עובד אצל אף אחד, זוגיות היא שותפות שמתבססת על תקשורת נקיה ומכבדת. ניתן לעבד וללמוד תקשורת נקייה מהי וכיצד מיישמים אותה למען זוגיות ארוכת שנים. שיהיה בהצלחה.

רבים מאיתנו בעידן המודרני עשויים לתהות האם קשר זוגי מונוגמי נחוץ בימינו. קולות הרקע שאנו שומעים מחברים לעבודה, בתקופה כל כך מבלבלת, יכולים לגרום לנו לתהות על קנקנה של הזוגיות. אני מאמינה באמונה שלמה שמשהו שאנחנו לא מאמינים בו באמונה שלמה לא יצלח. ולכן, חשוב שנביא את עצמנו לאמונה שלמה שזוגיות היא אכן עשויה להוות מרחב בטוח עבור בני הזוג, בו הם יכולים "לנוח" מן המירוץ של העולם החיצוני ולהיטען רגשית זה מזה. זוגיות היא התחושה שאפשר לבטוח במי שלידי ומלווה אותי בהתמודדויות החיים היא משמעותית ועונה על צורך עמוק וראשוני ביותר של בני אדם. הנתיב המעשי לזוגיות בונה מבוסס על קיום תקשורת זוגית יעילה – כלומר תקשורת פתוחה וכנה.

אביא מהמקורות, כמה חשוב להיצמד לאמונה בזוגיות ולא להשמע לחברים שוחרי הפרידה. כאשר ראה אברהם אבינו תכונות רעות אצל רועי מקנה לוט, הוא פנה מיד אל לוט בבקשה (בראשית יג, ט): "היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה". הטוב והרוע אינם יכולים לשכון במחיצה אחת, וכאשר הוברר לאברהם שהשהות באותה מחיצה לא הועילה לאותם רועים להחזירם למוטב, החליט שעליו לנתק כל מגע עימם מחשש פן יוזק על ידיהם. כשהאשה מרגישה שחבר מהווה מעכב לזוגיות שלכם, הקשיבו לה.

לאברהם אבינו ניתן תואר: "אברהם העברי" מכיוון שכל בני דורו היו מן העבר האחד, והוא כיחיד ובודד עמד בעבר האחר, איתן באמונתו וצדיק בכל מעשיו. אברהם אבינו לימד אותנו שלמרות לחץ החברה ניתן לעמוד מולה ולהתמודד איתה.מבמצב רגיל שבו ניצב היחיד מול החברה, גם אם היחיד יהיה צדיק, אם ישהה בחברה גרועה, הוא עלול להיסחף אחריה במרוצת הזמן. ולכן, הקשיבו לבני הזוג שלכם, שבחרו לבנות איתכם חיים משותפים.

התורה העידה על צדקותו ועל תמימותו של נח, שממנו נבנה העולם לאחר המבול. אולם החברה המושחתת, שהיתה באותו הדור, מנעה מנח להעפיל לרמה הרוחנית שאליה היה מסוגל להגיע בחברה מתוקנת.אמנם למרות רשעתם המופלגת של בני דורו, דבק נח בצדקתו ומצא חן בעיני ה', אולם גם הוא היה עלול להענש עימם. זו הסיבה שבגינה הצטווה נח לבנות את התיבה, כדי ליצור תנאים להינצל משטף המים הזידונים. לבטח הרבה צורות הצלה היו לפני ה' להציל את נח, ומה צורך היה בתיבה? אכן, תיבה זו שמשה להפרדה בין נח לבין בני דורו. רק כך יכול היה להיות בטוח שמצוותיו ומעשיו הטובים יגנו עליו ועל החוסים בצילו.

מצב  בו כל משפחה גרעינית נכנסה לתיבה שלה, לביתה שלה. שימו לב ש"תיבה" ו"ביתה", בנויות מאותן אותיות. המטרה כרגע היא להבנות לחברה טובה יותר, מיטבית ככל שאפשר. אחד התכנים להגיע לאותו הקשר, רב מימדים, היא הבניית הזוגיות והתא המשפחתי הגרעיני. במסגרת המשפחתית מתקיימים מגוון חוויות משמעותיות לכם כזוג וכתא משפחתי גרעיני. המצב הנוכחי יצר מצב שאין מנוס מהתמודדות עם קשיים בתוך התא. הדרך שלכם כבני זוג וכהורים להעצים וליישם נכונה מהלך זה, היא קודם כל להאמין שאכן יש סיבה לכל דבר. אין גזירה שבורא עולם "יפיל" עלינו שלא נוכל לעמוד בה. רק ללמוד.

השליטה שלכם בהתנהלות נכונה בתא המשפחתי מותנת באמונה שלמה שלכם שזוגיות ומשפחה הם מעל לכל. אתם צריכים ל"מכור" לילדכם ולכם את האמונה שלכם בכך שהכי נכון להבנות נכונה את המשפחה שלכם. להביא את בן הזוג להאמין שזה נכון לו להיות נוכח וחלק מהקשיים המתעוררים בזמן זה, ודרך פתרון הקשיים במטרה מושכלת היא לטובתו האישית, הוא ירוויח מהתקופה הזו.

הלבטים, הדחיינות, התרצת הנפוצה וכל מה שמעכב אותנו מלהיות שותפים לתהליך, מהווה מכשול להצלחת המשימה. ואם לא כרגע, יהיו לכך השלכות.. החוויות המשותפות של המשפחה הם שמבנות אותה להיות אחת. מגובשת ומיטבית לצמיחה משותפת. הנאמנות שננחיל לילדנו למסגרת המשפחתית, היא שתביא לאמונה שתהליכים התנהגותיים מהווים חלק יקר וחשוב בהבניית האישיות. בהבניית החוסן הנפשי של בני הזוג ובני המשפחה.

זוג שביקר אצלי בקליניקה, מיקד את הפגישה הראשונה בכעסים חוזרים. הבעל אחראי על הקניות. יש רשימה ובכל זאת כל פעם משהו חסר. חשוב שנבין שכעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לתסכול. בפסיכולוגיה טוענים שכעס הוא תופעת לוואי לאיבוד ביטחון. כשאני עם ביטחון והכל מתנהל כשורה, אני שמח וטוב לב. הכעס מגיע כשמשהו משתבש. לא מתנהל כפי שרוצים שיקרה.

בכל מסגרת חינוכית, חברתית, עבודה וגם בבית, מתבקש ציוד לתפקוד ולתפוקה נאותה. הבית מתנהל עם ציוד המתבקש לתפקוד. אתם דואגים למלא דלק, כדי שתוכלו לנסוע. כשיש חלוקת תפקידים בבית, ממקום של אחריות ואכפתיות, כל אחד רוצה לעמוד בנדרש ממנו. לשם כך, צריכים ציוד בסיסי. לארוחת ערב צריך לחם, ירקות, גבינות וביצים. אפשר להוסיף טונה, חלב ועוד.. אבל יש בסיס. כשהבעל מחוייב בקניות, האשה דואגת לספק את רשימת הקניות בזמן ומשתדלת לציין את כל המתבקש.

אם קורה שפעם אחת נשכח משהו מהרשימה וניתן לדחות, אז נסלח. התסכול שלמעשה בא מאחריות ואכפתיות, גורם לכעס. הכעס הוא על הסיטואציה. האשה חסרת אונים ובטח אם מדובר בסיטואציה שחוזרת על עצמה. בשביל מה נועדה הרשימה?  המטרה של האשה (על פי חלוקת התפקידים בבית שלהם), הוא להכין את ארוחת הערב, להכין ארוחה מזינה לפי שתכננה.

כמאמנת אישית אני רואה בסוגיה זו הקבלה למחוייבות ארגונית. בה ניתן לדון על מחויבות רגשית מחויבות המוגדרת כחוזק היחסי של הזדהות הפרט עם ארגון מסוים ומעורבותו בו. מחויבות רגשית מגדירה את האופן בו אנשים יתייחסו למקום עבודתם כפועל יוצא ממידת ההתאמה שבין ערכיהם ומטרותיהם לערכים ולמטרות הארגון. לכן, ככל שההתאמה תהיה טובה יותר, העובד ירגיש כי הוא רוצה להישאר ולעבוד בארגון.עובדים המחויבים בצורה רגשית יישארו בארגון בגלל הרגשות שלהם לארגון והדאגה שלהם לתפקוד הארגון, שיקולים שאינם מונעים מתועלת כלשהי שיקבל הפרט.

בני זוג מפתחים מחויבות רגשית לתא המשפחתי לפי המידה בה התא המשפחתי גורם להם להרגיש נח מבחינה פסיכולוגית – מספק את צורכיהם, עונה על ציפיותיהם ומאפשר להם להשיג את מטרותיהם. כלומר, מחויבות רגשית מתפתחת על בסיס חוויות מתגמלות וחיוביות.

במקום לכעוס על האשה שכעסה, קחו אחריות כבני זוג. תהיו במעקב אחראי על הרשימה שניתנה ומעבר לכך, תהיו אתם ערניים לחסר בבית. גם לכם חשוב שהאשה תמלא את תפקידה. קיימו הדדיות באחריות לחלוקת התפקידים. רק עשייה משותפת מאפשרת חיים בריאים ושלווים לאורך זמן.

תעשו הקבלה לעשייה היומיומית שלכם. אתם דואגים לקחת איתכם לעבודה את כל הציוד הנדרש לתפוקה מלאה במסגרת העבודה שלכם, היו מודל חיקוי. ההכרה בחשיבות הציוד הנדרש מלווה אותנו בכל תחומי החיים. בבית הספר היסודי, כשמו כן הוא, יסודות החינוך להתנהלות נכונה בהמשך החיים, שם למדתם להביא ציוד מלא לשיעורים. עזרו לילדכם לקיים את תהליך הלמידה, מחוייבות, אחריות לקבוצה ולהביא את תוצר באהבה וברוגע, ללא כעסים מיותרים.

שיחות חולין במשפחה ושיחות בין יועצים לזוגיות, סובבים סביב התנהלות נכונה והתנהלות יוצאת דופן בין בני זוג ושואפים לעשות כדי שלא יהיו יוצאי דופן. האם שאלתם את עצמכם, את מי מאבחנים כיוצא דופן ומי מחליט מי הזוג יוצא הדופן?

ההלכה טוענת  ש"יוצא דופן" הינו כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן". בשגרת ההתנהלות התקשורתית, בחרו לבחון כל דבר שחריג מהשגור והמקובל כיוצא דופן. אנחנו כחברה מחליטים שהילד הזה יוצא דופן בכיתה, כי אינו משתלב עם כל הילדים. הרעיון שאינו כמותם. כפי שכתוב בתורה ”יְרָא-אֶת-יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרָב.“ (משלי כד, פסוק כא). והשאלה שלנו צריכה להיות האם קיימת מסגרת חוקים להתנהלות זוגית?

השבוע הגיעו אלי לקליניקה זוג מבוגרים. האשה טוענת שהזוגיות שלהם יוצאת דופן. חריגה. שאלתי, האם להיות חריג ושונה מאחרים משנה את ההגדרה "זוגיות"?מה בדיוק הוחלט כיוצא מגבולות המקובל ומי החליט שהמקובל הוא הנכון תמיד? האם, אם כל הזוגות יחליטו שצריכים להיפרד בארוחת שישי ושכל אחד מבני הזוג חייב לכבד את הוריו בארוחת שישי ויהיה זוג אחד שיאמר שלא מתאים להם להיפרד, כי הם מאמינים שזה לא נכון לעשות כך, הם החריגים? האם חובה שינהגו כמו כולם כדי לא לצאת דופן? האם זוג שבוחר לפרגן בכל שבוע בשי צנוע אחד לשני, הם יוצאי דופן שיש לשנות את התנהגותם כי הם מביאים למסגרת הזוגיות, פן שלא כולם יכולים לעמוד בו?

כן, קצת מבלבל מה בעצם חשוב לנו להדגיש כשאנחנו דנים בזוג זה או אחר כיוצא דופן. מהו אותו דופן? באיזו מסגרת אנחנו רואים את הדופן ממנה יוצאים הזוגות יוצאי הדופן. מי החליט שלהיות יוצא דופן, זה משהו לא טוב?  מתי נכון שיש לעשות כדי להחזירם אל פנים הדופן?

חשוב לי שנתייחס בכובד ראש לאבחונים וכותרות שאנחנו נותנים לבני אנוש, ילדים וגדולים כאחד. האם אנחנו עושים מעשה שהוא נוגד כל התנהגות חברתית? האם המסגרת מוכתבת על פי הקבלה והתלמוד, תרבות ישראלית, או תרבות ארץ המוצא (בני הזוג היום בדרך כלל מעורבים, איזו תרבות קובעת?). אני מקווה באמת שכל אחד ואחד שקורא  את הפרשנות ליוצא דופן מבין שאנחנו כולנו קורצנו מאותו חומר. כן כל אחד מאיתנו קיבל חינוך אחר, כל אחד מאיתנו בעל תכונות אופי שונות, כל אחד מאיתנו בעל היסטוריית למידה אחרת הן בתחום הרגשי והן בתחום האקדמי, אבל כולנו בני אדם עם רגשות. כול אחד ואחד מאיתנו מבקש להיות אהוב ומקובל. חלק מחברה ובטח מהמשפחה הגרעינית והמורחבת. ערבות ומעורבות הדדית, הם שם המשחק בחיים השוטפים ואין דופן לצאת ממקום זה. קבלה, הכלה, אמפטיה וכבוד הם אבני היסוד לחברה מתוקנת ונורמטיבית. היו עם אחד עם לב אחד.

שפיות היא מונח משפטי המצביע על היותו של אדם בעל כשירות נפשית מספקת כדי לשאת באחריות למעשיו. כלומר, שיכולתו של אותו אדם להבדיל בין מציאות לבין דמיון ולהפעיל שיקול דעת סביר, היא טובה מספיק בשביל לשאת באחריות.

שימור הזוגיות מתקיים בעצם לקיחת אחריות על היות הזוגיות מתנהלת בחוויה שפויה של המציאות. תאוריה של שפיות פותחה על ידי אלפרד קורזיבסקי במסגרת הסמנטיקה הכללית. הוא האמין כי שפיות קשורה להתאמה המבנית (או לחסרונהּ) בין תגובותינו לעולם לבין מה שמתרחש בעולם באופן עובדתי. דהיינו להכיר במעלות ובחסרונות שבזוגיות הקיימת, תוך התנהלות במצב נתון.

המצב הנתון הוא שכזוג או כמשפחה גרעינית, אנחנו מחוייבים להיות 24/14 ביחד. אין איוורור ואין כל אתנחתא מהקבוצה. וכאן הטעות. האיוורור והאתנחתא תלויה בנו. חיינו מלאים בפעילויות משותפות מהנות, ודי בהן כדי לאלחש את הכאב לגבי החוסרים הרגשיים בקשר הזוגי בשגרת החיים. הזוג יוצא הרבה למסעדות או מארח חברים לעתים קרובות, הזוג עושה ביחד ספורט. זוג שיש לו תחביב משותף שבו הם משקיעים את מרבית זמנם הפנוי וכמעט ולא עסוקים בהבניית זוגיות שתחזק אותם ואת משפחתם הגרעינית בעת משבר או קושי הנקרה ללא התרעה.  מאחר שהקורונה כפתה עלינו גמילה כמעט מכל הפעילויות החוץ-ביתיות שלנו, היא אילצה זוגות כאלה להכיר במה שיש, וליתר דיוק במה שאין ביניהם, כשמנקים את כל הסחות הדעת.

הסגר ביטל את האפשרות של שני הצדדים לקחת לעצמם את הספייס שהם זקוקים לו כדי לשרוד את הזוגיות.היעלמות המרחב חושפת את המרחק שנפער בין בני הזוג בשעה שהם בסך הכול ניסו להחזיק את הקשר ולא להבנות. אז, יאמרו גדולים וחכמים "מה שלא לשמה בא לשמה". זה הזמן לברך. כן. בכל מצב נורא וקשה ככל שיהיה, יש למצוא את הנתיב החיובי. זה הזמן להבנות את הקשר הזוגי והמשפחתי, ולא רק להשאירו ברמת "החזקת הקשר".

אהבה אינה מסע דמיוני. אהבה מיישמים בהבנה, הכרה, אחווה וכבוד הדדי. השכיבו את הילדים לישון, קחו כלי כתיבה וכתבו הבנייה לחיים משותפים. קונסטרוקציה לבית חם, רגוע ונעים. חינוך, מה דורשים מהילדים ומתי? ןמתי הילדים יודעים שאמא ואבא נחים, עוסקים בעבודתם, והם עסוקים ללא תלות בהורים (עד שעה). כלכלה, בדקו מה מצב ההכנסה וכמה ניתן להוציא בחודש. יש תקציב ורק איתו חיים. אם יש בעיה לא נשארים עם אגו, דואגים לילדים, מתקשרים לצוות חרום בישוב או לרווחה ומדווחים על המצב ומבקשים פתרון (זכרו שזו תקופה שתחלוף). התנהלות ביתית, מי אחראי לעשות ומה? מסכים, מי יושב מול המחשב, מול הטלוויזיה ומי בוחר תוכניות? הכל כתוב. בבוקר נפגשים עם הילדים, משקפים את ההחלטות, מאפשרים לילדים להגיב. אם יש מקום שניתן לבוא לקראתם, זה המקום להיות גמישים (לא יותר מדי). כך מתקיימת מחוייבות לחיים המשותפים ואחריות להבנייה שפויה של התנהלות בזמן הסגר. שיהיה בהצלחה.