תגית: טוב

נפגשתי עם ההורים ובתם בת ה- 16  הילדה מספרת שמאז שהיא זוכרת את עצמה תמיד חשה רגשי נחיתות בקבוצת הילדים במסגרת החינוכית ובמסגרת החברתית בישוב שבו היא מתגוררת. ההורים טוענים שנראה שלבתם אין את הכלים להתמודד עם אנשים שליליים סביבה. ילדים שעושים הכל לערער לה את הביטחון. פוגעים בה, אומרים לה שהיא לא מתלבשת יפה, שהיא לא חכמה ועוד. במקום לחשוב ולעשות את מה שכדאי לה כדי להצליח בחייה, הילדה והוריה עסוקים כל הזמן במעגלי רשע שמפילים את הילדה לאותם בורות של קורבנות. לכודים עם דפוסים שאינם מאפשרים להם לראות את ההזדמנות למקפצה לחיים טובים. להרגיש טוב ולחיות טוב.  אם נאמין שאותם אנשים שפוגעים בנו הם כוכבים המאירים אותנו להכיר בנו דפוסי התנהגות שאינם מטיבים איתנו, במקום ליפול לגל דיכאוני וקורבני בו אנו עוצרים עצמנו מלנסות להצליח בחיים, נלמד כלים להתנהלות נכונה. במקרה זה מדובר בתקשורת אפקטיבית.

לא ניתן לדמות שלילית בחיינו להוציא אותנו משלוותנו. לא ניתן לאיש לשלוט על מצב רוחנו ובזמנים שהוא קובע. דר' דיויד ברנס, כתב ספר "בוחרים להרגיש טוב". הספר נוגע בתורתו של יונג שמדגישה את חשיבות ההתעוררות ממצבים אפלים שאינם מטיבים איתנו. השניים נותנים כלים להתמודדות תקשורתית עם הסביבה כדי להקטין את כוחם של אותם אנשים שליליים שסובבים אותנו.

חמשת יסודות התקשורת שחשוב שנשנן הם:

–          פריקת נשק, קבלת ההתקפה. לשקף לתוקף את שאמר: "אמרת שאני לובשת בגדים בלי לחשוב על התאמת צבעים, אם יש לך הבנה בעניין אני תמיד מוכנה לשמוע". הפוך על הפוך. לא לתקוף חזרה, אלא למצוא דרך להפוך את ההתקפה לכוונת אכפתיות. למצוא איזו שהיא אמת בדברים. הכוונה להטיב איתי, אז נלך עם זה עד הסוף.

–          אמפתיה למחשבות ולרגשות הדובר. לשקף את הדברים שנאמרו ושאלות ממוקדות על הרגש שבו נאמרו הדברים. "אני מבינה שמאוד קשה לך שאמרתי לרונית שהיא חברה טובה שלי, את יודעת שגם את חברה טובה, אני מאוד אוהבת שאנחנו כנות אחת עם השנייה".

–          לשקף את אייך אני מרגיש כשפוגעים בי. "נפגעתי מאוד כשאמרת שאת מעדיפה ללכת לבלות את אחר הצהרים עם רונית, אני מאוד נהנית לבלות איתך".

–          לשאול שאלות פתוחות להרחבה, שנוכל להבין את הדברים שנאמרו לנו. "מה את אוהבת לעשות עם רונית, כשאתן נפגשות?" "אילו צבעים מתאימים בבגדים?"

–          מילות שבח והערכה, גם במצב הכי קשה. "תודה שאכפת לך מהתדמית שלי ואיך אני מתלבשת, זו חברות אמיתית". "אני מאוד אוהבת לבלות איתך, אשמח שתמצאי זמן שיתאים לך ונפגש".

החיים שלנו הם המגרש שלנו ללמוד לעשות לנו טוב. להטיב את דפוסי ההתנהגות שלנו וכך אותה תקשורת אפקטיבית תסייע לנו לשנות את הראייה שלנו, המחשבה שלנו והעשייה שלנו בחיינו.

המיסטיקה טוענת שהתוחלת הקרוייה לו לאדם אינה תמיד באחריותו. המדע טוען שלכל תוצאה יש סיבתיות ברורה ומובנת. מן הראוי שנדע לשלב בין השניים למען נטיב עם דרכינו. הרי מי מאיתנו לא היה רוצה לדעת מה צופן לו העתיד?  האם לכל מה שנקרה בדרכי, יש השפעה למה שיקרה בעתיד? האם אני יכול לעשות משהו, כדי שבטוח החיים שלי יהיו "תותים"? ביחד נכיר מספר עובדות מתוך מדע הרוח – התורה הכתובה ומתוך מדע ההתנהגות – הפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות. הנשמה שלנו בוחרת לחזור לעולם, לגלגול נוסף במטרה לתקן. תיקון (קבלה) הוא מעשה שנעשה בהתאם לתפיסה יהודית-מיסטית, באמונה שלמעשים לא ראויים יש השלכות רעות על העולם, הפיזי או הרוחני; מעשה זה (התיקון) נועד לתקן השפעות אלה. מכן, שהעולם נברא לנסות בו את האדם. עמידה בניסיון היא מטרה עליונה של קיום האדם בעולם, שהרי לפי תוצאותיו של הניסיון נקבע מעמדו של האדם וערכו בעולם הזה. התיקון שהאדם עושה הוא מהותו ומשמעותו בעולם. שהרי, נבראנו בצלם אלוקים. לשמר את שברא ולהמשיך את הבריאה למען כלל הבריאה כולה. יחיד הוא האדם היכול לבחור דרך אחת מבין כמה דרכי תגובה אפשריות לכל מצב נתון. הבחירה של דרך ההתנהגות אינה קבועה בהכרח מראש בהתאם לטבעו, אלא ניתנת להישקל ולהיקבע ע"י רצונו החופשי. שהרי אם לא כן, בשביל מה יבואו חוקרי מדעי ההתנהגות, שכל מטרתם לתת נקודות אחיזה לכך שיש לו לאדם את יכולת הבחירה להתנהגות נאותה שתטיב עימו ועם הסביבה. הטבע כולו כפוף לחוק סיבה – תוצאה. חוק זה עומד ביסודו של המדע. לפי חוק זה אנו מניחים שכל תופעה נובעת מסיבות שקדמו לה, והסיבות גורמות לתופעות הנובעות מהן. תפקידו של המדע הוא לגלות את הסיבות הקודמות לכל תופעה. כאשר אלה מתגלות, אנו קובעים חוק טבע האומר שסיבות אלה מביאות לתופעה מסוימת. גורם מאבחן, כמו עננים שחורים בשמים, כולנו יודעים להסתתר כי עוד מעט ירד גשם. ילד קטן חוזר מבית הספר יצפה שאמא שלו תקבל אותו בבית. כי ככה אמור להיות. לפחות בעבר הרחוק מאוד, ככה היה ברור. אמא מחכה לילד שחוזר מבית הספר וארוחת צהרים חמה מחכה. עם השנים גם חוק זה נשבר. מה גורם לשינויים של חוקים ברורים? חוקי ההתנהגות גם הם משתנים. הפסיכולוגיה עוסקת אומנם בחקר התנהגותו של האדם ובקביעת חוקיה, אך חוקים אלה אינם מוחלטים. מבחינה סטטיסטית נוהגים באמת רוב בני האדם כנאמר בחוקי הפסיכולוגיה, אם משום שבחירתם החופשית קבעה כך, או משום שלא הפעילו את רצונם החופשי והניחו לטבעם להנחותם. התגובות של בני האדם אינם צפויות מראש והמדע מאפשר לנו לשלוט בשינוי התנהגות, שלא נכונה לאדם ולסביבתו (התנהגות לא נאותה) ולשנותה להתנהגות שתורמת ומטיבה לאדם. כואב לחשוב שאנחנו מכונות התנהגות, ושכל מעשינו מוכתבים על ידי תכונותינו שירשנו מהורינו או חונכנו להן על ידי הסביבה (עיינו בספרי "גילגולו של חינוך").  האמת היא כי למרות תכונותינו, תמיד קיימת האפשרות של הפעלת רצוננו החופשי שאינו כפוף לשום דבר שקדם לו. זוהי הבחירה בה מתמקד ייחודנו כאדם. בכל ניסיון ניתנת לאדם ההזדמנות לבטא את נשמתו. אין מסכמים חייו של אדם על פי מספר מנות העוף שאכל וכוסות התה ששתה, אלא על פי מידת ההוצאה מן הכוח אל הפועל של היכולת העליונה שניטעה בו (עשה ואל תעשה). העולם (היקום) מאפשר לאדם ניסיונות באופן  אינטנסיבי ויעיל להפליא. בכל ניסיון בחיים (צומת), אפשר שנמצא הוראה ועצה במה לבחור וכיצד לנהוג. אתה חופשי לבחור בדרך המוכתבת  על ידי תכונותיך, טבעך ויצריך. חשוב שתבין שכל דרך שתבחר תלמד אותך לעתיד. לכל דרך שתבחר יש מחיר ויש רווח. אפשרות בחירה זו ניתן לנסח גם אחרת: אתה חופשי לא לבחור ואז ממילא תנהג בהכרח לפי התכתיב של חלק מחומר שבך, חלק הבעל חיים שבך. כך שחשוב לשקול היטב את צעדך, כשאתה מכיר את עצמך ויודע מה היכולות שלך להתמודדות עם התוצאה מעשיה זו או אחרת שתבחר לעשות. מי שסבור שהניסיון האחרון בו הוא נתקל הזדמן לו לפני חודשים אחדים, הרי שבמשך זמן זה לא ידע כלל שבינתיים נבחן בכמה רבבות של ניסיונות. האומנם מאמינים אתם שאנו בונים  את מהותנו הרוחנית רק בניסיונות מסדר גודל של עקדת יצחק? או עבודת הפרך במצרים? כאשר אדם חי את יומו על עשרות ארועיו שכל אחד מהם בחן אותו בניסיונות רבים, והוא מתקשה להיזכר מתי לאחרונה קרה לו ניסיון כלשהו, אין צורך בכישרון רב כדי לנחש שלא עמד בניסיונות עם בחירה חופשית ערכית אלא פעל כאוטומט בתכתיב מתוכנת של טבעו. אז, אנחנו צולחים אוקיינוס של ניסיונות. מצב כלכלי קשה, נעזרים בעמותות עזרה. מתגרשים. חווים אובדן של הורים, דודים. פיטורין. ילדים כועסים. פרידות ובגידות. ניתוחים ומצבים בריאותיים קשים מנשוא. כל אחד מהניסיונות קשים.  וצלחנו. עברנו את כולם. ואז, פתאום מגיע עוד ניסיון. וואו, מה לא מספיק? מי מחליט מה מספיק? למי מספיק? אל תזלזלו בכוח הנשמה שלכם שהצליחה לצלוח את אוקיינוס. וגם אם עומד לפניכם ניסיון שנראה לכם הכי קשה שבעולם, תאמינו בכוח הנשמה. תאמרו לה ולכם "צלחתי את האוקיינוס, לא אטבע באגם". זיכרו "הכל לטובה". הביטוי "הכל לטובה" הוא מגמרא מפורשת (ברכות דף ס, עמוד ב) על רבי עקיבא. כל מה ששולח ה' לאדם הוא לטובתו, ואפילו ייסורים קטנים ביותר נועדו לכפרה על עוונותיו במטרה להביאו שלם ומתוקן לגן-עדן.בעולם הבא רואות הנשמות שכל מה שנעשה, נעשה לטובה. אפילו הייסורים הקשים ביותר, מטרתם להטיב איתנו. בעולם הזה ובעולם הבא. למען חיינו והצלחתם עלינו להיות מודעים לניסיונות. עלינו לזהותם בתוך שטף החיים הרגיל. עלינו להוקיר את הכוח שלנו להתגבר על הקשיים.  כדי לדעת מה נדרש מאתנו בכל ניסיון ומהן דרכי ההתנהגות הנאותות עלינו להיות קשובים לצרכים שלנו ולסובבים אותנו במקביל. עשו הכל למען הצלחתכם. בריאות איתנה ואהבת חינם. עשו מעשים טובים וקבלו באהבה את הניסיונות הנקרים בדרככם, כי למענכם מתקיימים המה.