זוגיות טובה – בתגובת שרשרת

 

 

לזוגיות טובה יש חשיבות והשפעה רבה על כל אחד מבני הזוג ועל המשפחה כולה. ביחד נזהה ונתמודד עם קונפליקטים בזוגיות, במטרה לשפר את היחסים.  בתקופתנו, מתפרקות משפחות רבות. שכיחותם של הגירושין בחברתנו אינה מפחיתה מעוצמת הסבל הכרוך בהם. המשפחה המתפרקת היא תוצאה של אין ספור סיבות וגורמים שתלויים בנסיבות התנהגותיות שניתן להכיר ולשלוט בהן. התפרקות התא המשפחתי יוצרת תגובת שרשרת, שהשפעותיה עוברות מההורה אל הילד ומהילד הן מתפשטות אל סביבתו המשפחתית והחברתית.

שימור המערכת הזוגית של אנשים, מהווה כוח לחיזוק האהבה והמשפחתיות שהיו בעבר מנת חלקם. זיהוי נכון וממוקד של גורמי הקושי בהתנהלות הזוגית והביתית, מאפשרים לנו למנוע את תגובת השרשרת והבניית תוכנית להתמודדות עם הקושי שמהווה מקור לאותם זעזועים שמביאים להתפרקות המשפחה.

שרשרת הלחצים שיוצרת המערכת הזוגית נובעת מהשינויים הרבים המהווים מעצם השותפות והמחוייבות ההדדית, לאותה מערכת זוגית. כמו שינויים באורח החיים, בין אם הם צפויים או תנאים פתאומיים שלא נצפו מראש, חיוביים או שליליים. אותם שינויים יוצרים מוקדי לחץ, שלא קלים להתמודדות, מהווים אתגר ועם זאת ניתנים לפתרון.

הבנייה נכונה של מערכת היחסים מבעוד מועד, לפני שבירת הכוס, היא שמאפשרת התמודדות משכילה עם אותם גורמים מעכבים המהווים מוקדי לחץ, שמתעוררים לבקרים במערכת הזוגית הנורמטיבית. חשוב להכיר בעובדה שלכל אחד מבני המשפחה יש קצב אחר של הסתגלות לשינוי אורח החיים (מהיותי אדון לעצמי למערכת בה יש תעדוף להדדיות). כמו כן, העוצמה המנטלית המושקעת בשינוי אורח החיים שונה בין אדם לאדם.

ילדים שעוברים לבית הספר ומשנים את אורח חייהם מהגן לבית הספר, עוברים תוכנית מובנת של "מעברים". מכינים אותם באופן מושכל למעבר. הילדים עורכים ביקורים בבית הספר ונפגשים עם תלמידי כתה א'. שואלים אותם שאלות וחווים את המסגרת החדשה, אליה הם עומדים להיכנס. תלמידים המסיימים את בית הספר היסודי, יוצאים לבקר בתיכון, להכיר את המסגרת. מסיימי יב' מקבלים הרצאות  להכנה לצבא. מה תוכנית המעבר של הבאים להיכנס בברית הנישואין?

יש הדרכת כלה. שם לומדת הכלה על טהרת המשפחה. מרבית הכלות היום שמגיעות להדרכת כלה, מגיעות לעשות V   במחוייבות לרבנות ולא כי חשוב להן להקשיב ולקבל הדרכה לטהרת המשפחה. ומה לגבי החתן, האם גם הוא קיבל הדרכה, הנחייה, הכוונה?

מנסים להבין מה סוד הקסם, מי הם הזוגות שלא רק שישמרו על הזוגיות, אלא גם יחוו אותה כמספקת וטובה ומיטיבה? המחקרים מצביעים על כך שחלק מהגורמים להצלחת הזוגיות כמו גם למשבר הזוגי, הנם אובייקטיבים, לדוגמא: מצב סוציואקונמי וגיל נישואין. בצד אלו, קיימים לא מעט משתנים הקשורים לדפוסי ההתנהגות שלנו שיכולים לתרום ליציבות הקשר ולשביעות רצון ממנו. המיקוד יהיה במישור הרגשי, תמיכה רגשית או עויינות, גלויה או סמויה. במישור התיפקודי, לקיחת אחריות בהתנהלות הביתית. במישור החברתי, מסוגלות חברתית/ משפחתית ובמישור ההורי, הכרה בצרכיי הילדים ושיתוף הפעולה להגשמת החזון: מערכת זוגית ומשפחתית תקינה ונאותה.

כדי לשמור על מערכת יחסים זוגית טובה לאורך זמן, דרוש אקלים זוגי המוזן  בין היתר מתחושת ביטחון, תמיכה, כבוד, סבלנות, הערכה, גילויי חיבה ותשוקה, וכן עניין משותף.

משמעותה של התנהגות נאותה

 

התנהגות נאותה, היא התנהגות כפי שמקובל; הולמת; מתאימה למסגרת חינוכית, למסגרת מקום העבודה או לחברה בה האדם מתנהל.  נכתב במקורותינו: "דרך ארץ קדמה לתורה". (תנא דבי אליהו רבה פ"א). גם נאמר בפרקי אבות: "אם אין דרך ארץ אין תורה".

קיימת הקבלה בין המושג המקובל במדעי ההתנהגות "התנהגות נאותה",  לבין המושג המקובל ביהדות "דרך ארץ".  אם אנחנו רואים את ההתנהלות ב"דרך ארץ" ברמה שגבוהה מלמידת התורה, הרי ברור לנו שהתנהגות נאותה מהווה תנאי הכרחי להצלחה בלימודים ולתחושת הצלחה בכלל.

התנהגות תמיד מתרחשת בהקשר סביבתי כלשהו, היא לא מתקיימת בריק. ההתנהגות היא תוצאה של יחסי גומלין מורכבים בין כל דבר חי המסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים לסביבת החיים בה הוא חי, והאפיון העיקרי של אותה מערכת יחסי הגומלין, הוא השינוי הסביבתי אותו היא מחוללת. להתנהגות יש צורה, גוף –  ניתן לתאר אותה באמצעות מדדים פיזיים, ועל פי מדע ההתנהגות היא נחשבת לתלויה באופן חד משמעי להשפעות הסביבתיות.

מדעני ההתנהגות כיום נוטים לחלק את ההתנהגות לשני סוגים: 1) התנהגות תגובתית (רספונדנדטית) – זוהי תגובתו של האדם כלפי הסביבה. היא נגרמת על ידי גירוי שמצוי בסביבה ונשלטת על ידי תפקוד אישי בלתי תלוי בסביבה, ו-2) התנהגות אופרנטית – זוהי פעולה של האדם כלפי הסביבה. היא מתרחשת (יותר מאשר נגרמת) ונשלטת על ידי מערכת העצבים המרכזית.המערכת מהווה את הבסיס הביולוגי לתפקודים הקוגניטיביים של היצור החי ואת הבסיס הביולוגי לחוויה המודעת.

ההסבר המדעי מאפשר לנו להבין שיש שתי השפעות מובהקות על ההתנהגות: גנטיקה וסביבה. מכיוון שהנשמה מגיעה לעולם עם משקעים, מהיסטוריה עתיקת שנים, ישנן התנהגויות שמלוות אותה. אלו אותן התנהגויות שנמצאות בתת מודע. הסביבה העכשווית היא זו שאחראית באופן חד משמעי לחנך ולהוביל להתנהגות נאותה, התנהגות שמקובלת והולמת למסגרת העכשווית של הנשמה. זו הסיבה שיאמרו המיסטיקנים, שהנשמה בוחרת את הוריה. הנשמה יודעת שאפשר לסמוך על ההורים שיאפשרו למידה נכונה ויסייעו בהכוונה נכונה לתיקון בעולם הזה.

הסביבה היא המחזקת התנהגות זו או אחרת של האדם. התנהגות נאותה ומקובלת על המסגרת היא זו שמאפשרת הליכה בטוחה ומשמעותית לכיוון ההצלחה. כל אדם חייב לדעת מה הם כללי ההתנהגות המקובלים באותה מסגרת בה הוא חי, עובד, לומד ולקבל משוב על התנהגות נאותה. המשוב יכול להגיע במילה טובה, בתעודה או פרס (החיזוק שהכי נכון לאדם ולהתנהגות הזוכה למשוב חיובי). המשוב להתנהגות נאותה, הוא שמחזק את אותה ההתנהגות נאותה והופך אותה למשמעותית (ראויה ומוקרת על ידי הסביבה).

הורים יקרים, חשוב מאוד לשבת במסגרת ביתית עם הילדים ולחדד שוב ושוב את כללי ההתנהגות בבית, כפי שנכון לכם כמשפחה. הבניית הכללים במסגרת הביתית נכתבים בהתאם למהות החיים שאותם אתם מאחלים לעצמכם ולילדכם. ביום יום כל ילד/ה מקבלים משוב מיידי (עד כמה שאפשר) ובסעודת שישי, מהללים ומשבחים את הילדים על התנהגות נאותה בפני כל הנוכחים. זה הזמן להבין שהתנהגות ילדכם במסגרות החינוך ובמסגרות החברה בהם הם נמצאים, תלויות בתגובה שלכם. מידת הערנות שלכם ההורים להתנהגות נאותה של ילדכם במסגרות השונות והתייחסותכם, היא שתכריע את הכף ותוביל להתנהגות נאותה משמעותית של ילדכם.

פרסום העשייה השיווקית

המרצה:
ד"ר רבקה מרום Ph.D
מורה ומחנכת. מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית, מאמנת אישית, מתקשרת
ומרפאה בשחזור גלגולים.
משלבת בטיפול את הפסיכולוגיה שבייעוץ החינוכי, ניתוח התנהגות, אימון אישי ותקשור
כדי להביא את המטופל למיטביות.
מגישת תוכנית הרדיו "עוצמה עם ד"ר מרום" ברדיו "קול הכנרת" fm 106, במכללת כנרת.
מרצה ומשתתפת בערבי תרבות ובשבתות תרבות ממטולה ועד אילת.

סדנאות
סדנא להורים ולילדים
פעילות "מעגל קשב והוקרה". ילדים והורים בקבוצות קטנות מול שיח המלווה בפעילות עם קלפים, להעצמה ושינויי התנהגות בתוך המשפחה. הפעילות מתחילה בשיחה פתוחה במליאה. עוברים לקבוצות שיח קטנות. ומשם ליישום בכתיבה או בדפי ציור. הפעילות מתאימה להורים וילדים מגיל 4 ועד 16. ההנחייה לשיח בקבוצה הקטנה, מותאמת לגיל הילדים.

הרצאות
כללי ועוטף כל הרצאה
מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים לא רצויים ומהם המניעים שלנו לעשייה?
מהי המשמעות של הורינו בחיינו?
כיצד אפשר להיעזר בתת-המודע שלנו כדי לשאוב מידע על היסטוריית הלמידה של הנשמה המלווה אותנו בחיינו העכשוויים?
בעשור האחרון בילו חוקרים רבים את זמנם בניסיון להבין כיצד אירועים חיוביים ושליליים בשגרת יומנו משפיעים על הרווחה הנפשית שלנו.
גדולתו של המדע הוא שהוא משאיר מקום לספק פילוסופי.
במסע שמתאר הספר "גלגולו של חינוך"(מאת ד"ר מרום), נלמד להגיע לתובנות הגבוהות ביותר של חיינו, רוחניות ומדעיות כאחת.
שום דבר אינו מקרי, כל מה שקורה בחיינו, מטרתו ללמד אותנו דבר מה, לכן עלינו להיות ערניים לסביבה שלנו ונחושים להגשים את חלומותינו.
הנשמה שלנו היא מעבר למוחשי ואיננו יכולים להסביר מהי. היא קיימת ללא צורה וגוף. בהרצאה נחשף ליתרונות שבהיותנו נשמה נצחית.
הרצאה להורים
לסמכות ההורית – חשיבות גדולה להתפתחות אישיותו של הילד. חינוך נכון מביא תוצאות נכונות לשינויי התנהגות לא נאותה של הילדים. הילדים הם מראה להתנהגות ההורים. הבנה עמוקה ממקום רוחני של ההקשרים בין נשמות ההורים לנשמות ילדיהם מביאה להתנהלות נכונה במסגרת הביתית והצלחה מחוצה לה. המוטיבים המוטיבציונים של הילדים, המהווים גורם להתנהגותם, תלויים בהיסטורית הנשמה מגלגול זה או מגלגולים קודמים.

לצוות חינוך
לסמכות המורית – חשיבות רבה למען הצלחת החינוך המתבקש במסגרת החינוכית. מדעי ההנהגות נותנים דגש למניעים מוטיבציונים שגורמים לנו לנהוג כמו שאנו נוהגים. הכרה והבנת היסטוריית הלמידה של הנשמה מאפשרת לנו להתערב נכון לשינוי התנהגות של התלמיד. הכרה והוקרה לכוח המאפשר חינוך נכון – מאפשרת הצלחה בחיים בכלל.

לגיל השלישי
הכרה בנשמה הנצחית, מאפשרת באמצעות ראיית העבר ופגישה חמה עם ההווה – מגע רוחני ומואר לעתיד. ההבנה מה למדנו בגלגול הזה, מה לימדנו ואיפה היינו משמעותיים, מאפשרת הבנה עמוקה ממקום רוחני ומדעי על גלגול נשמות וההשלכות לכאן ועכשיו.

לפרטים נוספים חייגו: 0508552080
למידע נוסף וליצירת קשר היכנסו לאתר של ד"ר מרום: www.dr-marom.com
דף הפייסבוק של ד"ר מרום:

https://www.facebook.com/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D-470266363012684/

דוא"ל drmrivka@gmail.com

לפסוע בין הדקויות.

כיצד הבדלים דקים במשמעות, פרט קטן שקשה להבחין בו; ניואנס – יכולים להיות המצב שיהפוך הבנייה מיטבית להרס שקשה לשקמו. מספר דקויות שיש לשים לב אליהם בחינוך ובתקשורת בכלל:
צעקה – גערה
הצעקה, קול בעוצמה חזקה. הצעקה מגיעה ממקום חלש. מקום של חוסר אונים. מקום של חוסר שליטה. הגערה, היא מגיעה ממקום של רצון להוכיח, להטיף מוסר. בחינוך נמצא עצמנו גוערים במטרה להביא לשינוי התנהגות. במדעי ההתנהגות מדובר על הגערה ככלי ענישה לביטוי התנהגות לא נאותה.
רבים הילדים שיאמרו "המורה צעקה עלי". "המורה כל הזמן צועקת". התיקון הוא להביא את שני הצדדים להבין שיש לשקף את הסיבה לגערה. להכיר בהתנהגות הלא נאותה ולהבין כיצד ניתן לשנותה ע"י חיזוקים. עבודה על שינוי ההתנהגות ומניעת ההתנהגות הלא נאותה, היא שתסייע למחנך להימנע מלגעור בילד/ה. עבודה משותפת של המחנכים להצלחת שינוי ההתנהגות היא הדרך הנכונה לעבודה. כך, שחשוב להבהיר לילד/ה המבקר את ההורה/המורה, שלא צעקו עליו, אלא גערו בו.
תוקפנות – תקיפות
תוקפנות, נטייה לתקוף; התנהגות עוינת או פעולה עוינת ללא התגרות מוקדמת, התנהגות המכוונת לפגוע פגיעה פיזית או מילולית.. תוקפנות היא מידה של אדם בעל עייפות מנטלית. אדם בעל נטייה שכזו, לא זקוק לשום גורם מאבחן על מנת להגיע להתנהגות המבטא תוקפות וגם אינה תלויה בדבר. מנתחי התנהגות שצופים באדם יכולים להבחין בין אם מדובר באדם תוקפני או שבסיטואציה מסויימת האדם מביע תקיפות. התקיפות היא החלטיות, נחישות, מתיחת ביקורת. רבים הילדים המפרשים תקיפות כתוקפנות כלפיהם. הורים ומורים שקוראים לשינוי התנהגות ומאמינים שכבר עשו הכל יוצרים סיטואציה של שיחה החלטית בה הם אומרים "די לדיבורים, כך ולא אחרת צריכים הדברים להתנהל". אנו שוכחים שעד לאותה נקודה נהגנו בשיחות נפש ומתן בחירה. חינוך הינו קו ישר. דרך ברורה של מבוגר אחראי המחנך לחיים מיטבים את הצעיר. אין כאן חברות. יש כאן תפקיד. הורה/מורה לא נכנסים לעבודה בהדפסת כרטיס כניסה וכרטיס יציאה. ברגע שעומדים לפניך הילד/ה אתה בתפקיד. הילד/ה מכירים בך מהרגע שפגשו אותך כמחנך. תפקידך להביאו למצב בו הוא מוכן לחיים. הביקורת המתבטא בתקיפות מאפשרת לילדים להבין שאין דו משמעיות לדברים הנאמרים. יש דרך אחת להצלחה.
ביקורת מול חינוך
ביקורת (criticism) – שיפוט או הערכה של מישהו או משהו. בשנים האחרונות הצטרפה למושג ביקורת הערכה לביקורת "ביקורת בונה". קיימים שני סוגים של העברת ביקורת. צורה אחת של העברת ביקורת, נובעת מכך שהביקורת שוללת לגמרי את זכות הקיום של המחשבה של הצד השני, שמעבירים עליו את הביקורת. ומהצד של הביקורת, אין מקום לצד השני, והוא טועה לגמרי, ועליו לחזור אל הדרך הישרה היחידה, שהיא כמובן הדרך של מעביר הביקורת החכם, שהוא כמובן יודע את האמת היחידה וכולי. וכמובן שיש כאן הקצנה, אך זו רוח הדברים. דרך נכונה יותר להעביר ביקורת, והיא על ידי זה שמתייחסים להכל באיזון. אם מישהו עשה טעות, גם אם זו טעות גדולה, אפשר מצד אחד לנסות להבין אותו ולא לפגוע בכבוד שלו, ועדיין אפשר להעביר עליו ביקורת, כדי לגרום לו להיות טוב יותר. ביקורת נכונה, היא כזו שלא שוללת את זכות הדעה השונה והעצמאית של האדם האחר, אלא היא בסך הכל מנסה לגרום לאדם האחר, להבין טוב יותר באופן עצמי, מה נכון יותר עבורו לעשות, כדי לגרום לו לחיות טוב יותר. לזה נקרא חינוך. חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות. ניתן לראות את החינוך כמצבור של פעולות מכוונות, המשפיעות על התנהגות האדם ועל עצוב אישיותו. הוראה עם מטה-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו. על מנת להגיע למצב בו אנו מגיעים אל הילד/ה ולא יוצרים מצב של התנגדות. נתחיל בבסיס קבלת סמכות הורית/מורית. יראת כבוד למבוגר האחראי. הבנה שיש מקום לבחירה ולחופש ויש מקום לחינוך. בחינוך אין פשרות. הביקורת תמיד בונה. כן חשוב להבין שיש מקום לתקשורת נכונה ומכבדת. כן יש להבין כיצד בונים שיחה לאחר סיכסוך, אכזבה של אחד הצדדים. גם לקיום תקשורת שכזו יש כלים ברורים. תקשורת נכונה מביאה את שני הצדדים לחוויית הצלחה וניצחון. חשוב מאוד שבתום כל שיחה מחנכת או חברית, תהא תחושת הרמוניה. חיבור של דעות שונות לקו של הסכמה. הדוגמה שאוכל לתת היא נגינה בתזמורת. יש בתזמורת חצוצרה, גיטרה וקלידים. בכוונה איני לוקחת כדוגמה תזמורת כלי נשיפה. תזמורת עם כלים מקבוצות שונות, היא הדוגמה להרמוניה. כשיש מנגינה אחת שיש לנגן, מעבדים את המנגינה יוצרים מנגינה משותפת. המנגינה המעובדת, ברוב המקרים נוגעת במנגינה המקורית של התווים שניתנו לחצוצרה בתחילה, אך שונה במטרה ליצור את ההרמוניה בין הכלים. לכך שואף החינוך. כל אחד מאיתנו שונה. עם זאת אנחנו מתבקשים לחיות בחברה. הצלחתנו, רוצים או לא כל כך רוצים, תלויה בשיתוף פעולה עם האנשים הסובבים אותנו. החינוך מגיע לסייע לכל היחידים להיות חלק מהקבוצה ולהזין את ההצלחה האישית מהאנרגיות הנמצאות לצידנו.
אסכם ואומר, החינוך לא תמיד ברור ומובן לילדים. כי הם ילדים. החינוך צריך להיות מובן למבוגרים. מהו חינוך? למה נועד? זה לא תמיד לטעמם של הילדים והוא לעיתים מביא לעימות. אל לנו להבהל. אנחנו המבוגרים- הבוגרים האחראים, רוצים בטובתם של ילדנו. זאת יבינו כשיגדלו.

למידה משמעותית

מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי. הלמידה מעודדת מעורבות חברתית ומעשירה את חווית הלומד.
למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה- 21(אתר משרד החינוך).
נשאלת השאלה: "חיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה-21"? אנו מדברים על מדע וטכנולוגיה במובן האקדמי או על תקופת חיים, כשכולנו מבינים ש"עידן" זו תקופה. ובכן, מהי תקופת חיים?
אם ננסה לאבחן תקופה מהעבר, נאבחן את התקופה על פי מאפיינים שהיו בצביון התקופה. למשל: בשיר ה"שר מונטיפיורי", ניתן לקבל מאפיינים של התקופה: הבשליק, הפחה התורכי, הסולטאן, הלירה המצרית, עלילות הדם בדמשק. בשיר "איפה הן הבחורות ההן", המאפיינים: הבחורות עם הקוקו והסרעפן, אגודת השומר, הרכיבה על החמור, קריאת מזמוריו של פושקין.
מה מאפיין את עידן המאה ה21? התקופה התחילה ב-1 בינואר 2001 ותסתיים ב-31 בדצמבר 2100. המאה ה-21 היא המאה הראשונה של המילניום השלישי. נבחן את האירועים הבולטים בעולם: כמו פיגועי 11 בספטמבר, 1 בינואר 2002 – מטבעות ושטרות של אירו נעשים למטבעות הרשמיים בחלק ממדינות אירופה.16 בינואר 2003 – מעבורת החלל קולומביה משוגרת לטיסה STS-107, שממנה לא שבה.30 בדצמבר 2006 – סדאם חוסיין מוצא להורג בתלייה לאחר שנשפט על פשעים נגד האנושות.27 בדצמבר 2008 – מבצע עופרת יצוקה: ישראל פולשת לרצועת עזה במטרה לפגוע בחמאס, בעקבות ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה.
התקופה מאופיינת גם מאישים בולטים: ברק אובמה – נשיא ארצות הברית. בנימין נתניהו – ראש ממשלת ישראל. מוחמד בן סלמאן – יורש העצר ושר ההגנה הסעודי. אמנים ובדרנים: בריטני ספירס – זמרת אמריקאית. ג'יי קיי רולינג – סופרת, מחברת ספרי הארי פוטר. ג'סטין ביבר- זמר קנדי. מנהיגי ארגוני טרור משמעותיים, מדענים ממצאים ופורצי דרך, תגליות והמצאות בולטות, ועוד. חומר, חומר….
מה מאפיין את האנשים?הרוב הגדול של החומר הנפשי/המנטלי שמעודד ומביא את האישים הבולטים לעשייה. אותם משהו אפיין? מה מיוחד בהם?
אני יוצאת מתוך מדעי ההתנהגות. עשייה של כל אחד מאיתנו הוא תוצר של חיזוקים מהסביבה. אותם זמרים ואמנים לא היו בולטים, אלמלא העם, האנשים המרכיבים את העולם, היו מביאים אותם לגדולתם.
בנקודה זו, אני נכנסת כמחנכת. איפה יש באפשרותי, באפשרותנו להעצים ולהביא את הילד/ה שעומד למולי להצלחה גדולה.
למידה. הלמידה איננה רק להכיר את החומר ולבדוק כיצד המחשב יעשה לי את החיים יותר קלים. הלמידה אינה מסתכמת בעוד פרק בתנ"ך או בהיסטוריה. הלמידה היא להיות מתאים לסביבת החיים, לשרוד ולחיות באופן משמעותי. לחיות כך שאני מכיר בהיותי אדם ומהי סביבת החיים אותה אני צריך כדי לגדול. לגדול ממקום נפשי. להתעצם ברמה שאטיב עם עצמי ועם הסובבים אותי.
פרוייקט הפסטיבל. ההצדעה לזמר/יוצר/זמר ישראלי, שאני מובילה במשך 13 שנים, הוא למידה משמעותית. 170 ילדים מוקירים ומכירים בלמידה המשמעותית. ההבנייה להצגת פרוייקט משותף, רב גילאי (מכתה א' ועד ח') מצריכה ללמוד התנהגות חברתית נאותה: סבלנות, סובלנות, קבלת השונה, מתן מקום ופירגון לזולת, עזרה כשצריך, שיתוף, ויתור.
בפרוייקט חינוכי שכזה, באים לידי ביטוי מעשי כל אותם ערכים שחונך הילד עד כה וזה המקום והזמן ללמוד להיות אדם כחלק מחברה. לאו דווקא במסגרת של חברה הומוגנית (בני אותו גיל, בעלי אותה רמת הבנה).
עידן המאה ה-21, הוא עידן מורכב. עידן הדורש מסוגלות חברתית ברמה גבוה מאוד. לשרוד מנטלית ולהתקדם אקדמית. העצמת הילדים במקום המנטלי מאפשר להם לפרוץ קדימה בכל תחום שרק יחפצו. מטרת הלמידה המשמעותית מושגת על ידי פיתוח כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי להתמודדות והתנהלות בחברה משתנה. הלמידה המשמעותית מעודדת מעורבות חברתית ומעשירה את חווית הלומד במסגרת הלימודים האקדמית.

הרגל מעכב התחדשות

הרגל היא פעולה שנוהגים לעשות שוב ושוב עד שהיא נהיית טבע שני. "אני מעשן רק מכוח ההרגל." "בית הספר הקנה לו הרגל של סדר וניקיון." בקלות רבה אפשר להצביע על הרגלים פסולים הטעונים שינוי והגמלות. בדרך כלל יהיו אלה הרגלים המצויים אצל הזולת. קל יותר לבקר ולשפוט את האחר. מה עם הרגלינו שלנו?
קשה להיפרד מהרגל ישן. לא רק משום שאנחנו ללא הסכם כתוב יוצרים זוגיות קטולית עם ההרגל, אלא משום שאנחנו לא רואים בהם הרגלים, אנו רואים בהם את הווייתנו. המבקש לפגוע בהרגלים שלנו כאילו מבקש לפגוע בנו ולהוריד מאיתנו חלק שהוא הווייתנו.
אין אדם שאוחז בהרגלים ישנים שאינם משרתים אותו גם היום. למשל, אם נהגנו כילדים להיכנס הביתה ומיד לרוץ לשירותים. היום כבוגרים אנחנו נלך למקרר נוציא את הסיר, נשים על הגז ואז, ורק אז נרוץ מהר לשירותים. למה? ככה. כי בעבר משהו שם בשבילנו את הסיר על הגז. או כי לא יכולנו להתאפק (השריר עדיין לא היה מיומן בהתאפקות).
ההרגלים של האדם בכל תחומי התנהגותו משקפים את אישיותו, רמתו המוסרית, את הנכון לו בחייו שלו. האם נכון שהרגלנו הישנים מתאימים לנו היום? למי שאנחנו היום, לסביבת החיים בה אנו מצויים? האם לא גדלנו, החכמנו, התעצמנו בינתיים? שבירת הרגלים ישנים ואימוץ חדשים במקומם הם תהליך של עליית מדרגה, של התקדמות אישית. הנהגה טובה והרגל חדש וחיובי שאדם מקבל על עצמו, מחדש את האדם ומעצים אותו.
מהי אותה הנהגה מחדש? חינוך. חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות. באופן זה ניתן לראות את החינוך כמצבור של פעולות מכוונות, המשפיעות על התנהגות האדם ועל עצוב אישיותו. הוראה עם מטה-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו.
החינוך מטרתו להכניס הרגלים חדשים, שלא היו קודם לכן בהתנהגותו של מי שעומד מולנו. להכניס הרגל חדש לחייו של ילד זה ממש לא קל. שיתוף פעולה למען הכנסת אותו הרגל חדש, דורש הכרה בגינויו של ההרגל הישן. ומהו הרגל מגונה? הרגל שאינו מטיב איתי כאן ועכשיו. ייתכן מאוד שאותו הרגל היה נכון לאדם הנושא את ההרגל בתקופה בה נהג בו והיום אינו נכון לו. תפקידנו כמבוגרים לגלות את אותם הרגלים מגונים שאינם מטיבים עם ילדנו ולשנות אותם. לסייע להם להבין שההרגל מגונה ולדאוג לשנות אותו. להביא לחינוך מחדש.
פעמים רבות נתקל באי הבנה והכרה של הילד בהרגל כמגונה. אנחנו כמבוגרים האחראים לחינוך הילדים, להביא אותם למקום הנכון והטוב להם ביותר. דוגמת ההתמכרות למסכים. מתפקידנו למצוא את האיזון. לעמוד על רוטינות החובה בהתנהגות היומיומית של ילדינו. את המידה הנכונה שלא תיצור מגבלה או עיכוב צמיחה לחייהם בעתיד.
מדעי ההתנהגות שעליהם פקד סקינר. מדעי ההתנהגות הינו תחום רב תחומי המכיל בתוכו ידע רב מתחומי הפסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה.
התחום מבקש לחקור מגמות תרבותיות ותהליכים חברתיים ברמה של הפרט, החברה והתרבות ולחקור את יחסי הגומלין ביניהם. הלימודים בתחום מקנים ידע נרחב בהתנהגות האנושית על כל היבטיה ומקנים גישות יישומיות הרלוונטיות לחברה כיום. הורה שהאינטואיציה ההורית שלו מסמנת לו שההרגלים שלו כלפי ילדיו, או הרגלי הילדים אינם מיטיבים איתם בכאן ועכשיו או לעתיד, זה הזמן לפנות למנתח התנהגות ולבנות ביחד תוכנית התערבות ליישום שינוי התנהגות.