עצמאות, למה זה חשוב?

המילה עצמאות לא קיימת בתנ”ך. עצמאות היא מילה חדשה יחסית בשפתנו העתיקה, בת אלפי השנים. המצאת המילה נרשמת לזכותו של איתמר בן אב”י בתחילת המאה העשרים, והיא נגזרת מהמילה ‘עצמי‘. מאידך נראה לכאורה כשנאמר הפסוק “וַיֵּשֶׁב (ישבו) יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח (בביטחון) אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ” (מלכים א ה, ה). מתכוון הסופר המקראי לאמר שהביטחון הוא זה שנותן לאדם את תחושת העצמאות.
מכאן נשאבת האמונה החינוכית שעלינו לעשות הכל ללמד את הילד להיות לומד עצמאי ויתרה מכך להיות אדם עצמאי. כי חשוב שנגדל להיות עם חוסן נפשי וביטחון שיאפשרו לנו לחיות את החיים רצופי הטלטלות בבריאות נפשית ואיתנה.
עצמאי, בהקשר הכלכלי, הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר המועסק אצל מעסיק. בניגוד לשכיר המקבל משכורת קבועה ממעסיקו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (כמו שותפות).שוב ברור לנו שעצמאי אחראי בלעדי להכנסותיו, לביטחונו הכלכלי. שהרי השכיר תולה את הצלחת המפעל בו הוא עובד במנהל המפעל, שהוא בעל הביטחון והחוסן הנפשי לנהל ולהתנהל נכון.
במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק. עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבינלאומית בעצמאותה.
עצמאות של אדם, לעומת זאת, זו היכולת שלנו לשלוט בחיים ובמציאות שלנו – מבלי להיות תלויים בדעות או במעשים של אנשים אחרים. כשהיינו רכים בשנים, טענו הפסיכולוגים שאנחנו אגוצנטרים; מאמינים שהכל נברא למעננו. במטרה לאפשר לנו את החיים. לאן זה נעלם? למה?
אומרים לנו תאהבו את עצמכם, כי אם לא תאהבו את עצמכם, כיצד תלמדו אחרים לאהוב אתכם. אומרים תדאגו לעצמכם, כי "אם אין אני לי, מי לי?" אז למה להיות אגואיסט, זו מילה גסה?
מחנכים דגולים וגדולים טענו שהנכון ביותר הוא ללמד את הילד להיות לומד עצמאי, ללמד את הילד להיות אחראי למעשיו. פסיכולוגים רבים טוענים שיש מדדים להצלחה והישגים. המדדים הם אישיים לעשייה משמעותית ומהדהדת.
עצמאותנו תלויה במספר הגדרות עשיה משמעותיות:
אסרטיביות – תכונה שלגמרי ניתן לרכוש, על ידי הצבת גבולות בריאים, ללמוד להגיד לא ולהיות ברורים לגבי הצרכים והרגשות שלכם. המשמעות של זה היא שאתם מכבדים את עצמכם ומכבדים אחרים.
פתיחות וגמישות מחשבתית – אחד המפתחות לצמיחה ועצמאות – זה לבחון מחדש כיצד אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם. אם תהיו פתוחים לשינוי, תהיו פתוחים להתפתחות אישית ולעצמאות.
החלטיות -יכולת לבצע החלטות (ולקחת אחריות עליהן) בכוחות עצמנו. אדם בוגר ועצמאי יודע מה טוב לו וגם יודע לשאת באחריות בהחלטות שלו, גם כאלו שבדיעבד התגלו כשגויות.
הפסיקו לרצות אחרים – לכל אחד מאיתנו צרכים שונים; רגשיים, חברתיים, פיזיים או רוחניים. הכינו רשימה ברורה על הצרכים שלכם ובידקו עד כמה אתם עושים כדי לספק את הצרכים האישיים שלכם.
עצמאות לא קונים בחנות. החלוצים שהגיעו לארץ בשנת 1882 היו חדורי אמונה, שכאן תקום מדינה. הם הצליחו כי הם היו נחושים שיצליחו, הם התמידו בעשייה למרות החולי והתמותה. עד כמה אתם חדורי אמונה להגשים את עצמכם? באתם לעולם במטרה לעשות משהו בשבילכם. האנשים סביבכם הם הנשמות שהנשמה שלכם בחרה כדי להגשים את ייעודה. היו סבלנים, היו סובלניים, אבל לעולם, לעולם, אל תוותרו על העצמי שלכם: השאיפות שלכם ועצמאותכם.

לומד חדש – במי זה תלוי?

הלמידה, במי תלויה? בלומד או במלמד? ואולי גם וגם?

רבות השאלות המציפות אותנו המחנכים, המורים והמרצים. הלבטים והדילמות העומדות בפנינו יוצרות משום מה עיכוב צמיחה, במקום להביא אותנו ואת הלומדים שלנו למיטביות בלמידה. ההכרות עם זרמי הפסיכולוגיה המוכרים (האנליטית, הבהוויוריסטית, ההומניסטית ועוד ) וחשיפה לפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית,  תעזור להכיר ולהבין סוגיות שעד כה היו בגדר נסתר על הנגלה.

בתהליך של העצמה והכרות עם אסטרטגיות שונות בחינוך ובייעוץ החינוכי, נמלא את ארגז הכלים בבואנו אל הלומד החדש: הלומד הנאור, המשכיל, המועצם קוגניטיבית ו/או  הלומד המבקש מאיתנו לסייע לו במעכבי הצמיחה, הלומד המבקש  שניתן בידו את הכלים להגיע אל היעד הנכסף "להצליח בלמידה".  נבין   "מהי מסוגלות הלמידה".

ביחד,  בעזרת סדנא  נבקש את התשובות ונגיע לתובנות שיעצימו אותנו ונצליח ליצור פריצת דרך בחינוך ולהביא לומד חדש אל ספסל הלימודים.

לומד חדש

אמרו חז"ל : "מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי יותר מכולם". ברור. הרי הילדים הללו הם נשמות שהגיעו לעולם הזה ממש עכשיו. הם באים למסור לנו מסרים שאיפה שהוא שכחנו שנמסרו לנו כשירדנו לעולם. הם הצינור העכשווי של המסרים הכי טריים והכי חמים. מה שנקרא "מהדורת החדשות" במבזק.

הלומדים שלנו היום הם נשמות שמבקשות מאיתנו להגיע למחוזות גבוהים יותר ולו בגלל שהן נשמות גבוהות יותר. בהתחשב בעובדה שאנחנו מאמינים בגילגוליי הנשמה. ואנו מאמינים שבכל גילגול אנו משתדרגים, כי אנחנו מקפידים על תיקונים ועשייה מצמיחה ומיטבית, הרי ברור שהנשמות היום הן משודרגות ונמצאות בתדר מאוד גבוהה. ומכן, חובה על המחנך, המורה, המדריך, ההורה להבין שעליו להשתדרג ולא להיות מחנך כמו שאביו ואימו היו. כי מה שהם עשו התאים לתקופה ההיא…

היהדות מזכירה לכל מאמיניה שחובה על האדם לדעת את עולמו של הזולת העומד מולו "דע את עמיתך" ואולי זה המקום להמשיך ולהבין סוגייה גבוהה זו שאיננה ברורה מאליה. מורה הבא ללמד חייב להכיר את תלמידיו קודם שבחר דרך, שיטה, מסלול של תוכנית למידה. רבים מאיתנו המורים צמודים שנים לתוכנית עבודה זו או אחרת. רבים מאיתנו מכינים עצמנו עם ספרי לימוד לשנת הלימודים… לפני שהכרנו את קהל היעד שלנו. הכיצד? הלא למדנו שחובת המורה להתאים עצמו לקהל היעד שלו. גם אם התוכנית מאוד ברורה והיא בסיס הלמידה – מדובר בתוכנית מתאר. תוכנית של תחום הדעת. דרך הלמידה, השיטה והקצב הם תלוי קהל היעד.

מאז שנולדנו ביקשו מאיתנו להיות ביקורתיים. להקשיב למתרחש ואז להחליט באיזו דרך אנחנו בוחרים ללכת. כמובן שדאגו לחדד את ה"בקשה" ואמרו "סוף מעשה במחשבה תחילה". רבים המורים שנכנסים לכיתה ומתחילים ללמד (תוכנית לימודים – שחובה לסיים אותה עד סוף השנה). כאן המקום להוסיף במאמר מוסגר "לא בבית ספרנו". המנהלת שלי משתדלת מאוד לאזן ולקרוא לסדר את המאיצות בתלמידים לסיים חוברות. אבל, היא במיעוט.

היום אני יוצאת בסדנאות למורים, הורים ומרצים המבקשים להכיר דרכים להכרות עם ה"אני" העכשווי שלהם (דרך תקשור, שחזור הגילגולים וייעוץ אימוני) ומשם ללמוד דרכים להכיר את "האני" של כל ילד, תלמיד, סטודנט ואדם, שניצב מולך ומבקש ללמוד ממך: "לאהוב את החיים" כי, אם אנחנו יוצרים מצב שלמידה וצמיחה הם קשים מאוד ועוד תמיד מוסיפים "מישהו הבטיח לך שהחיים קלים?" ברור… שתהייה נשירה מלימודים ובגיל מאוד צעיר.

אני קוראת לכול מי שעוסק בהוראה, חינוך או בכל מגע אחר עם בני אדם… להיות שותף בסדנא מעצימה ומאפשרת. התקשרו עכשיו : 0508552080. ד"ר רבקה מרום.