מעגל החברים לעזרה ותמיכה

המונח "סקופ" מתייחס למעגל המסוגלות התודעתי שסביבנו: אנחנו לא רואים אותו, אבל הוא נמצא שם כל הזמן. הכוונה היא לכל מה שאנחנו תופסים או מחשיבים כאפשרי עבורנו, כאופציה. ההבנה שלנו היא שמשתנה. התודעה שמתרחבת ומתפתחת, ה"סקופ" שלנו – שהגבולות שלו גמישים יכולים להימתח עד לממדים שלא תיארנו לעצמנו שהם אפשריים.

למדנו ביחד מהו "סיפור פנימי", זהו קו מחשבה שהטמיעו בתוכנו כשהיינו צעירים וקשה לנו מאוד להשתחרר ממנו, למרות שאנחנו בוגרים ובספק גדול אם הסיפור אכן משרת אותנו. על פי סטיבן קובי, אפקטיביות זו היכולת של האדם להשיג תוצאות רצויות תוך כדי איזון. זה הזמן לבחון עד כמה אנו מסוגלים תודעתית לשנות את הסיפור הפנימי שאחז בנו במשך שנים.

אני מאמינה ששני דברים עיקריים בונים ביטחון עצמי אצל ילדים – אחד מהם הוא גישה בריאה, חיובית, שמבקשת לראות איך אפשר לקדם כל מצב, גם אם תנאי הפתיחה הם "לא משהו". ומי שיצליח להנחיל לילדיו את הגישה זאת, ייתן להם מתנה רבת-ערך שתלווה אותם כל החיים.

בתור ילדה אמרו לי "תעשי להיות בצד הנותן ולא המקבל" במשך כל שנות חיי דרשתי מעצמי ומילדיי לא לבקש עזרה. רק בבית. תהיו חזקים בחוץ. היום כמנתחת התנהגות, כמטפלת רגשית המשלבת את הcbt, אני יודעת שחובה ללמד את הילדים שלחיות בחברה, זה לדעת לקבל עזרה. להצליח אפשר רק אם נעזרים בחברים. לומדים שיתוף פעולה מהו. מנצחים יודעים מה הם כן רוצים. מנצחים חושבים תמיד איך כן – השאר יודעים מה הם לא רוצים, מסבירים למה לא, למה אי אפשר ולמה לא עכשיו (אלון אולמן). מנצחים שואלים: היכן אני עכשיו? לאן ארצה להגיע? היכן הידע, האנשים, הסביבה והכלים שיעזרו לי להשיג את המטרה.

מטרת שיא יכולה להיות כל חלום או יעד שהיו מבחינתכם בלתי מושגים עד היום. תמיד תשאלו את עצמכם: אם חיי הילדים לכם היו תלויים בזה- הייתם מצליחים? מטרה ראויה, היא מרגשת, מפחידה, ואין לנו מושג מהיכן אתחיל להשיג אותה. חשבו איזו תחושת הישג אדירה תהיה לכם שכתשיגו אותה וכיצד תשדרגו את הדמוי העצמי שלכם, את רמת התודעה שלכם ואת היכולות שלכם בכל התחומים. את החיים שלכם.

חשוב לא להגיע למצב שאתם לומדים לבקש עזרה כשאתם במיטה, כואבים וחסרי אונים. חברה טובה אמרה לי "אדם חזק יודע לבקש עזרה כשצריך…" למדו אתם לבקש עזרה ממקום של חיות ובריאות, היו מודל חיקוי לשיתוף פעולה וחברות מפרה בזמן שאתם בעשייה. מאחלת בריאות שלמה לכולם.

מתי לומדים מיומנויות חברתיות?

הגיעו אלי לקליניקה זוג הורים מודאגים. הגננת התקשרה אליהם ואמרה שהבן שלהם בן ה-5 לא יודע לשחק עם חברים. כל הזמן יושב לבד ומצייר וחבריי הגן לא מזמינים אותו למשחק כי תמיד "לשחק אתו נגמר באלימות". ההורים ישבו בכיסאות נפרדים ומרוחקים זה מזה. ביקשתי מכל אחד מהם להסביר לי מהו "חבר"? שניהם ענו במקהלה: "לא יודע/ת". ביקשתי שיספרו על חבר אחד שיש להם, אמרו: "אין". שאלתי "אתם חברים?" האמא ענתה: "אנחנו נשואים לא חברים".
חברות היא קירבה הדדית בין בני אדם. הילדים רואים במערכות שסביבם מודל חיקוי. ילד מגיל 0 שקולט שמתקיים בסביבתו תהליך הטמעה תרבותית של פרט בסביבתו, יכיר וידע את חשיבות החברות. מיומנות חברתית נלמדת מהיום בו הילד נולד. הילד נולד עם יצר החיקוי וצמא ללמידה.
חשוב לקיים מדי יום משחק משותף, לשתף את הילד בחוויות הילדות שלכם ולקיים שיח תקשורתי. לא רק לשמוע את הילד, אלא להרבות בשאלות להרחבת השיח. להקשיב לילד כשמספר חוויות מהגן על אינטראקציה בין חברים, לתת מקום לביטוי רגשות, לשבח על הערכה עצמית בהתנהלות נאותה בין חברים. לבחון אם הילד אכן משקף נכון סיטואציות חברתיות וכיצד הוא מפרש אותן. שהרי כולנו מכירים מלכודות חשיבה שאינן אמת והן תוצר של חוויות עבר ו/או פרשנות של חברים או מבוגרים, שלא בדיוק מלמדים מיומנויות חברתיות בדרך חיובית ומחזקת.
ליצירת קשרים חברתיים יש צורך במיומנויות חברתיות. הבסיס לאותם מיומנויות מתחיל בשאלה: האם הילד הבין את הבעיה? האם הילד עיבד את הסיטואציה החברתית שהתנהלה והאם הצליח לפלוט את העיבוד באופן שיאפשר לו לפתור את הבעיה. העיבוד החושי מתקיים מקליטת המצב ועד לעיבודו במיינד של הילד. המיינד הוא השכל הישר של הילד שהצליח לעבד את המידע ללא התערבות הרגש. ולכן פליטת הנתונים מאותה סיטואציה חברתית מותנת בוויסות עצמי. הוויסות העצמי הוא ארגון ההתנהגות התקשורתית והתגובה בהתאם לסביבה.
היכולת הזו מתפתחת באופן מואץ בשנה השנייה לחייו של הילד. כך שכשהילד נמצא בין שנה לשנתיים, זה הזמן לחינוך ערכי החברות. הילד צופה בנו בבית וצופה במסגרת החינוכית בה הוא נמצא. צופה וקולט. קולט ומפנים. תאוריית המיינד משקפת את הקושי להבין אנשים אחרים. היכולת להבין שלאחרים יש כוונות, רצונות אחרים משלי.
נסכם ונדגיש, הילדים שלנו חייבים להיות שותפים באינטראקציות חברתיות. הן באופן בשטח והן מסיפורים שלכם כהורים וסיפורים הכתובים בספרים. הסיפורים שתספרו לילדים יהוו מצע נכון לשיח בו יעלו קשיים מתוך סיטואציות שהילד חווה וזה הזמן להבין את הילד, את הקשיים ולדבר עליהם באופן פתוח, לתת כלים, מה תעשה כשחבר יאמר לך מילים שלא נעים לך לשמוע? מה תעשה כשחבר בלי כוונה יפרק לך את המגדל שבנית בקוביות? חשוב לבקש מהילד לתאר שוב את הסיטואציה: "מה קרה בסיפור ליעל? מה עשתה יעל? מה אתה יכולת לעשות אחרת? נלמד ביחד לווסת רגשות ולהיות חברים.