למה חשוב לפרגן?

בת 14 חברת מועצת תלמידים, תלמידה מצטיינת. מאוכזבת. כועסת. הכנתי מפגש בזום לקדם את בחירתי למועצת התלמידים השנה, אף אחת מהחברות לא נכנסה. אמרו "אנחנו מכירות אותך ונבחר בך, למה חשוב לך שנכנס?" כל כך היה חשוב לי שיפרגנו, שיכנסו.

פירגון הוא מונח לא רשמי בעברית מודרנית, ומושג נפוץ בתרבות הישראלית, שמתאר פעולה חיובית של אהדה, עידוד ותמיכה באדם, שנועדה לחזק את הרגשתו הטובה. מטרת הפירגון היא להפגין נדיבות רוח, חיבה, אמפתיה ושמחה אמיתית כלפי האדם, לרוב בגין משהו שהוא עשה או קרה לו או עתיד לקרות.

רבים חשים שאם יפרגנו לאחר, הם מורידים מערך עצמם. המונח פירגון במילון ספיר,  מתואר כ"מחווה של חוסר קנאה, ראיה בעין טובה, אהדה". הכיצד נאפשר 'לשמוח בהצלחה או הישג של אדם', שיקטין את ערך ההצלחה שלי?

הידעתם שהחל מ-2014, ב-17 ביולי בכל שנה נחגג "יום הפירגון הבינלאומי" (International Firgun Day). ביום זה, אנשים בכל העולם חולקים מחמאות או מביעים גאווה אמיתית בהישגים של אחרים בערוצי המדיה החברתית. היוזמה החלה על ידי ארגון ללא מטרות רווח ישראלי בשם "Made in JLM" בשנת 2014. הארגון אף מנהל האקאתון לשיווק האירוע בלילה לפני 17 ביולי, ומפעיל כלי אינטרנטי המאפשר ניסוח אוטומטי של פירגונים במספר שפות, בשם "Firgunator.

הפירגון הוא הנכונות  להגיד או לעשות את הדבר שיגרום לאחר להרגיש טוב . היכולת ברגע מסוים לראות את האחר ולתת קדימות לצורך שלו על פני זה שלנו. להכיר בכוח של ההדדיות שבנתינה לאחר ובהעצמת האני העליון שלי. כשאני מפרגן לאחר אני מודע ויודע שאני בעל חוסן נפשי ועוצמה אישית שמסוגל להזין בכוח אנרגטי חיובי את האחר. השפעת הפירגון על התנהלות אישית ובין אישית גדולה באותה מידה.

פירגון הוא כוח מאד משמעותי שמניע אותנו. מזרים לנו אנרגיה. מחמאה, מילה טובה, הבעת הערכה – כל אלה ממלאים אותנו במוטיבציה שבקלות מתרגמת לעשיה ולפעולות מקדמות. כשפירגנתי, שיקפתי לעצמי שעשייה משמעותית תורמת ומיטיבה לנפש.

הפירגון מחזק ביטחון עצמי. כאשר אנחנו מקבלים מחמאה, או משוב חיובי על עשיה או הישג- הביטחון העצמי שלנו נטען ומתעצם. אנחנו חווים את הפירגון כאישור חיובי למשהו שעשינו והאישור הזה מחזק מאד. כשפירגנתי, עודדתי את החבר להמשיך ולהצליח. להמשיך ולהיות מאושר.

הפירגון משמח ומייצר אווירה חיובית שמשחררת ממתחים, ומנקה את האנרגיות שלנו מהכתמה של רגשות שליליים. יותר שמחה ואווירה חיובית –קצת פחות כעס, תסכול, כאב ועלבון. מי לא רוצה חבר בריא בנפשו, מאושר וטוב לב? כי אם הוא יהיה כזה, יהיה לו את הכוח לפרגן לי. Win-win  מילה טובה ונוכחות זה כל מה שמתבקש.

"לא התכוונתי להעליב", כמה פעמים שמעתם?

התפישה של שפה מעליבה משתנה בין אנשים, ולעיתים תלויה בהקשר בה נאמרה והאנשים המעורבים. העוסקים בהתנהגות חברתית, טוענים שעלבונות מצביעים לפעמים על הסקת מסקנות מוטעית על אופיים או המוטיבציה של אחרים. יתרה מכך ברור שלא ניתן לתרץ את העלבה כדאגה לזולת. כי הדאגה מתפרשת באופן חד משמעי שאנחנו לא סומכים על האחר, שיודע היטב מה נכון לו.

העלבה גם נתפשת במקום של להכניע את האחר ולגמד אותו אל מול ההצלחה שלי. "אני מצליח להתגבר ולא לאכול את פרוסת העוגה, אתה לא". עלבונות עשויים להיות מכוונים כלפי מאפיינים שונים של האדם (כגון מראהו, רמת האינטליגנציה שלו, התנהגותו המוסרית, לקות שקיימת אצלו או מיומנותו בתחומים שונים), כלפי הרקע הדמוגרפי שלו (כגון עלבונות על רקע מגדרי, גזעני, מיני, משפחתי או דתי), ועוד.

חשוב שנבין שאדם שפוגע, אינו מגיע ממקום חזק. שאם כן, היה יודע לדבר איתך נכון על מנת שתשארו בקו שווה של השיחה. אנחנו "מורידים" אדם ממקומו כשאנחנו מרגישים שהוא גבוה מאיתנו ולא נוח לנו. שיחה בגובה עיניים היא השיחה שמביאה לתוצאות טובות ומועילות לכל הנוכחים. השפלה ועלבון הזולת, מורידה אותנו למקום שאנחנו לא מאמינים בעצמנו שנצלח את השיחה במעמד שווה.

אני רוצה להאמין שכשאנחנו בוחרים זוגיות, אנחנו באים באהבה. כשאנחנו פוגעים בבן הזוג, אנחנו יוצרים השפלה. השפלה היא תחושת אי-נוחות נפשית ובפרט תחושת פגיעה בכבוד, הנגרמת לאדם כתוצאה מיחס אליו, להתנהגותו או למאפיינים כלשהם הקשורים אליו. עוצמת תחושת ההשפלה קשורה בפער שבין הדימוי העצמי ותחושת הכבוד של המושפל לפני ואחרי שהושפל. במקרים קיצוניים עלולה השפלה לדחוף את האדם לביצוע פעולות קיצוניות, עד כדי התאבדות.

העלבה עלולה ליצור אצל הנעלב "כעס" על המעליב שיכולה להביאו לתגובה תוקפנית ובוטה או לחלופין התכנסות פנימה המוגדרת כתגובת "ברח" ועשויה להכניסו לדיכאון. מכל מקום, העלבה והשפלה הן התנהגות מילולית אלימה שאין לה מקום ורע בחברה מתורבתת ומכבדת.

כשאנחנו מבינים שתקשורת של העלבה והשפלה אינם מקובלים, נכין ארגז כלים ובו משפטים כתגובה, אם נגיע למצב שפוגעים בנו. "המילים שאמרת לא במקום". "אני מקווה שלא התכוונת לפגוע בי, כי נפגעתי". ועוד. אין מצב שאנחנו מסכימים להיות בקשר עם אנשים שפוגעים בנו. בהצלחה.

"לא ידעתי שמזה צריך להעלב", משפט ממש מכעיס, נכון?

ילדים נפגעים מאוד מחברים וממחנכים. מזמור ל"ד בתהילים עוסק בנושא שמהווה מצע לחיים טובים. החיים הטובים המתוארים במזמור, בפסוק י"ב, מבקשים שלא יחסרו כל טוב, חיים אלה מותנים בכמה תנאים: נצור לשונך ושפתיך, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום.נתרכז כאן בתנאי הראשון: "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה".

רבים מאיתנו מפרשים תנאי זה כאיסור על רכילות ואני מבקשת להפנות אתכם לנצירת הלשון מול הזולת. יש ביננו שמאמינים באמונה שלמה שכשאנחנו אומרים לילד עם נטייה להשמנה, "אל תאכל זה לא בריא לך" אנחנו דואגים לו. הדאגה במקרה הזה היא ממקום שאנחנו לא סומכים עליו שהוא יודע שזה לא בריא לו. יש דברים ש"השתיקה יפה להם". אם אין לכם דבר חכם לאמר, אל תגידו. אין צורך.

אם חשוב לכם מאוד להיות בשביל האדם שמולכם, ויהיה זה אחיכם, תלמידכם או בנכם, חישבו לפני שתדברו, האם מה שתגידו יועיל ויטיב לו? מה שבא באהבה זורם באהבה גם ללא מילים. מעשים. זו התשובה.

להיות ליד בן אדם שמן וכל הזמן לאמר "אני אוכל רק קצת, אכלתי היום המון". או "אני ממש לא צריכה את העוגה הזו, יש עלי מספיק קילוגרמים", וזה כשאני באמת רזה, זה לא תורם כלום. להיות בוגר אחראי לאדם שאני חושב שצריך לעשות שינוי, זה למצוא את הדרך בחשיבה גבוהה איך לאמר את הדברים, כך שאועיל לו ולא אפגע ואעליב. העלבה עלולה ליצור אצל הנעלב "כעס" על המעליב הכורכת בחובה תגובת תוקפנית, או לחלופין התכנסות פנימה המוגדרת כתגובת "ברח" וגורמת להתכנסות ורתיעה מקשר כלשהו עם הפוגע.

אמירה, מחמאה או התנצלות הנאמרים באופן מתמם או ציני שחווים בתוכם עלבון, לדוגמה התנצלות לאחר עלבון קודם: "אני מצטער, לא תיארתי לעצמי שניתן להעליב אותך". הדובר רומז שלא משנה מה יאמרו עליך, זה בטח לא יהיה עלבון עבורך. כך שההתנצלות היא בעצם עלבון נוסף. דוגמה נוספת יכולה להיות מחמאה, שבעצם מהווה עלבון, לדוגמה: "את נראית מצוין! עלית במשקל, ויפה לך שמנה".

עכשיו שאנחנו מבינים ש"שתיקה יפה לחכמים". אני מבקשת מכל אחד להכין לעצמו ארגז כלים אל מול כל אותם, שימצאו לנכון לאמר לנו מילים שלא נרצה לשמוע. שבו עם דף וכלי כתיבה ותכתבו "מה שאמרת לא מתאים שיאמר". "המילים שאמרת מאוד פוגעות, כדי שתחשוב לפני שאתה אומר מילים כאלה". מותר לנו להיות אנושיים ורגישים. מותר לנו לא לקבל כל מילה שנאמרת ויהיה האדם שמולנו משמעותי מאוד בחיינו. היו חזקים במתן משוב. אמירת המשוב לא בתוקפנות. העמידה אל מול המילים מבלי לברוח אל הכאב והעלבון, הם שיחזקו אתכם אל מול הקושי והנקודה שאותו אדם מצא אצלכם כחלשה. בהצלחה.