נתינה נקייה בזוגיות, שלא על מנת לקבל פרס.

רבים עוסקים בתקשורת נקייה. תקשורת שהיא ללא רבב. יושרה, כבוד לזולת באמירת האמת כמו שהיא. חשוב לתת את הדעת גם על  נתינה נקייה שבאה ממקום אמיתי של: "אני רוצה לתת כדי לשמח את האחר ולא על מנת להרוויח משהו לעצמי". חשוב להכיר את הגורם לנתינה. בכדי שתוצאת הנתינה תהא מושתת על אהבה אמיתית ולא נובעת מפחדים. פחד שמא אאבד משהו אם לא אתן, משהו בשגרה שלי ישתנה ולא אדע אייך להתמודד. האם הנתינה בנויה על אהבה, על מנת לשמח את האחר בלבד כי אכפת לי ממנו?

לדוגמא: אם אתם עסוקים במשהו שמאוד מעניין אתכם והאחר מבקש אתכם דווקא ברגע זה, אל תתביישו לומר "כרגע אני לא פנוי, כשאתפנה אעשה זאת בשבילך", גם אם זה אדם שאתם מאוד מעוניינים בקרבתו ובנתינתו.כאשר אתם נותנים, חשוב לא להיות מרוכזים במה אתם יכולים לקחת מהאחר, אלא במה אתם יכולים לתת לו. חשוב לראות את מידת הנתינה כמשמעותית בעבור זוגיות מכבדת והדדית.

נתינה שבאה ממקום של ריצוי האחר, לא תוערך כלל על ידי המקבל. ולכן, לא תתקיים הדדיות ברמה נאותה והולמת.  התמקדו בנתינה נקייה וגם שימו לב בתשומת לב מרבית, מה אתם מקבלים מהאחר, תעריכו את זה ותנו חיזוק חיובי (חיוך, תודה אמיתית). כשהנתינה שלכם תבוא ממקום נקי, גם הקבלה שלכם תהא ממקום מעריך ומכבד את ההשקעה בעצם פעולת הנתינה של האחר כלפיכם. כשאנחנו ממוקדים במשהו ומעריכים אותו הוא מתעצם וגדל. ככל שתחזקו את הנתינה של האחר כלפיכם, כך תעצימו את דפוס הנתינה שלו.

זוגיות נבנית בהכרה בנתינה ההדדית. נתינה אינה נמדדת בכמות הפרחים, כמות המתנות שמקבלים, מדובר בנתינה מכילה ואוהבת. אמפתיה ואכפתיות. הקשבה וכבוד הדדי. אין נתינה שבאה ממקום: שאני נותן, כדי לקבל. אני נותן ומצפה. לעיתים האחר אינו מסוגל לתת ברמה שבן הזוג מסוגל לתת. גם נתינה היא מסוגלות. כדי שנמלא כוס מים, עלינו למלא את כד המים במים. אדם שלא הועשר במשך כל חייו באהבה, הכלה, אמפתיה והקשבה, יתקשה מאוד להעניק לאחר. חשוב לדבר בתקשורת נקייה, על אותה מסוגלות. לכמת עשייה של נתינה. כל זוג שישב ויכתוב כיצד לפי הנכון להם, ניתן לבטא נתינה? מה כל אחד מבני הזוג מסוגל לעשות שמתפרש עבור האחר כנתינה.

ממקום נקי ואמיתי, לאמר אחד לשני, מה מסוגלים ומה לא. אם הנתינה אינה באה ממקום נקי, תמיד תשארו מאוכזבים, כי הנתינה מתפרשת כמניפולציה וניסיון לשליטה בהתנהלות האחר. אותה שליטה יוצרת מצב שגם האחר ירצה אתכם. ריצוי מבטא פחד וחוסר ביטחון במערכת הזוגית ובטח שאינו מבטא אהבה. עשו הכל על מנת שהמערכת הזוגית תהא בעבורכם מסגרת בטוחה ומכילה. שתהיו מסופקים ואהובים. ככאלה, תהיו מלאים ככד המים ותוכלו לתת את מלא האהבה כמתבקש.

לכל נשמה יש מה לתת. כל נשמה מגיעה לעולם הזה, כדי לתת. היו נכונים ללמוד כיצד לתת. היו קשובים למסוגלות של האחר. האיש שאותו בחרתם לאהוב ולהוקיר. הוקירו באהבה גדולה את הנתינה שבאה ממקום נקי ולא ממקום של ריצוי. היו האחד בשביל השני להעצמה וביטחון. היו במקום של כבוד וצניעות.

עצמאות, למה זה חשוב?

המילה עצמאות לא קיימת בתנ”ך. עצמאות היא מילה חדשה יחסית בשפתנו העתיקה, בת אלפי השנים. המצאת המילה נרשמת לזכותו של איתמר בן אב”י בתחילת המאה העשרים, והיא נגזרת מהמילה ‘עצמי‘. מאידך נראה לכאורה כשנאמר הפסוק “וַיֵּשֶׁב (ישבו) יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח (בביטחון) אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ” (מלכים א ה, ה). מתכוון הסופר המקראי לאמר שהביטחון הוא זה שנותן לאדם את תחושת העצמאות.
מכאן נשאבת האמונה החינוכית שעלינו לעשות הכל ללמד את הילד להיות לומד עצמאי ויתרה מכך להיות אדם עצמאי. כי חשוב שנגדל להיות עם חוסן נפשי וביטחון שיאפשרו לנו לחיות את החיים רצופי הטלטלות בבריאות נפשית ואיתנה.
עצמאי, בהקשר הכלכלי, הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר המועסק אצל מעסיק. בניגוד לשכיר המקבל משכורת קבועה ממעסיקו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (כמו שותפות).שוב ברור לנו שעצמאי אחראי בלעדי להכנסותיו, לביטחונו הכלכלי. שהרי השכיר תולה את הצלחת המפעל בו הוא עובד במנהל המפעל, שהוא בעל הביטחון והחוסן הנפשי לנהל ולהתנהל נכון.
במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק. עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבינלאומית בעצמאותה.
עצמאות של אדם, לעומת זאת, זו היכולת שלנו לשלוט בחיים ובמציאות שלנו – מבלי להיות תלויים בדעות או במעשים של אנשים אחרים. כשהיינו רכים בשנים, טענו הפסיכולוגים שאנחנו אגוצנטרים; מאמינים שהכל נברא למעננו. במטרה לאפשר לנו את החיים. לאן זה נעלם? למה?
אומרים לנו תאהבו את עצמכם, כי אם לא תאהבו את עצמכם, כיצד תלמדו אחרים לאהוב אתכם. אומרים תדאגו לעצמכם, כי "אם אין אני לי, מי לי?" אז למה להיות אגואיסט, זו מילה גסה?
מחנכים דגולים וגדולים טענו שהנכון ביותר הוא ללמד את הילד להיות לומד עצמאי, ללמד את הילד להיות אחראי למעשיו. פסיכולוגים רבים טוענים שיש מדדים להצלחה והישגים. המדדים הם אישיים לעשייה משמעותית ומהדהדת.
עצמאותנו תלויה במספר הגדרות עשיה משמעותיות:
אסרטיביות – תכונה שלגמרי ניתן לרכוש, על ידי הצבת גבולות בריאים, ללמוד להגיד לא ולהיות ברורים לגבי הצרכים והרגשות שלכם. המשמעות של זה היא שאתם מכבדים את עצמכם ומכבדים אחרים.
פתיחות וגמישות מחשבתית – אחד המפתחות לצמיחה ועצמאות – זה לבחון מחדש כיצד אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם. אם תהיו פתוחים לשינוי, תהיו פתוחים להתפתחות אישית ולעצמאות.
החלטיות -יכולת לבצע החלטות (ולקחת אחריות עליהן) בכוחות עצמנו. אדם בוגר ועצמאי יודע מה טוב לו וגם יודע לשאת באחריות בהחלטות שלו, גם כאלו שבדיעבד התגלו כשגויות.
הפסיקו לרצות אחרים – לכל אחד מאיתנו צרכים שונים; רגשיים, חברתיים, פיזיים או רוחניים. הכינו רשימה ברורה על הצרכים שלכם ובידקו עד כמה אתם עושים כדי לספק את הצרכים האישיים שלכם.
עצמאות לא קונים בחנות. החלוצים שהגיעו לארץ בשנת 1882 היו חדורי אמונה, שכאן תקום מדינה. הם הצליחו כי הם היו נחושים שיצליחו, הם התמידו בעשייה למרות החולי והתמותה. עד כמה אתם חדורי אמונה להגשים את עצמכם? באתם לעולם במטרה לעשות משהו בשבילכם. האנשים סביבכם הם הנשמות שהנשמה שלכם בחרה כדי להגשים את ייעודה. היו סבלנים, היו סובלניים, אבל לעולם, לעולם, אל תוותרו על העצמי שלכם: השאיפות שלכם ועצמאותכם.