למה חייבים לבוא לבית הספר?

מוצאי שבת, צלצול טלפון מפר את הרגיעה משבת עם הילדים והנכדים שלי. אמא מודאגת מעבר לקו: "בבקשה תעזרי לי, הבן שלי החליט שהוא לא מוכן ללכת יותר לבית הספר, בשביל מה ללכת לבית הספר". ביקשתי שתשב עם הבן שלה וביחד אתו להעלות על הכתב עשרה דגשים שעושה בבית ספר. לצד אותם דגשים לציין האם היו יכולים להתקיים גם בבית. את הדף להביא איתכם לקליניקה מחר.
האם ובנה הגיעו לקליניקה בתום יום הלימודים. בדף נכתב שבבית ספר יש חברים בהפסקות, יש חוברות שבהם ממלאים אחר המשימות, יש שעורי ספורט ועוד. הדגשנו את החיובי בבית הספר וניסינו ביחד להבין היכן הבעיה.
בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחומי דעת. הוא נועד לאפשר לתלמידים להשתלב בחברה על ידי רכישת השכלה ומקצוע. התוצר של תפקוד התלמיד בתחומי הדעת השונים, הנלמדים בבית הספר הוא הישגים אקדמיים. במסגרת בית הספר, הילדים מחויבים לשבת בתוך כיתה עם עוד כעשרים תלמידים לפחות (שלא תמיד החברים הכי טובים), יש לעמוד בזמנים של הצלצולים, כשזמני ההפסקות לא תואמים תמיד את הזמן שהם זקוקים לפסק זמן ומנוחה. האם בית הספר הוא מוסד חינוכי? חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות. כך שניתן להתבונן בתהליך החינוכי, כמצבור של פעולות מכוונות המשפיעות על התנהגות האדם ועל עיצוב אישיותו. בית הספר לא נועד להחליף את התרומה החינוכית של המשפחה ומוסדות חברתיים אחרים, אלא רק להשלים אותה בתחומים הספציפיים שבאחריות אנשי מקצוע. בהתאם לכך, התפקיד העיקרי שיועד בתחילה לבית הספר היה הקנייה של ידע. כיצד נביא את הילד לרצות לקנות ידע דווקא בבית הספר ולא בבית? שהרי לקיומה של המסגרת החינוכית יש לא מעט יתרונות למען הילד (חוסן נפשי, חינוך לערכים ורכישת מיומנויות ועוד), הוריו (שיוכלו להביא פרנסה בידיעה שהילד מוגן ודואגים לחינוכו והשכלתו).
לכל תלמיד/ה יש תחומי עניין שונים, יש עולם אחר משל עצמו של חולשות וחוזקות. חשוב ורצוי להכיר היטב כל תלמיד ותלמידה ולהבין כיצד הם היו רוצים להתנהל במסגרת הלימודית/חינוכית. החינוך הרי לא נולד כשקם בית הספר. החינוך קיים מאז נברא האדם. עשיו חונך להביא ציד הביתה ויעקוב חונך לשמור על הצאן והבקר כיושב אוהלים ולא פעיל במיוחד. יצחק הכיר את בניו וידע מה נכון לכל אחד מהם.
תפקוד התלמיד הכולל מילוי משימות, הקשבה לסמכות מורית, כבוד למבוגר ועמידה בלוח זמנים יכול להתקיים תוך כתיבת הסכם עבודה בו יצוין מה מתבקש מהילד, כיצד בתוך המסגרת הבית ספרית נכון יהיה לו לעמוד במתבקש וכיצד הוא מתוגמל על עשייה משמעותית שבה גם הוא וגם המורה יחוו חוויית הצלחה במילוי תפקידם.
הילד שהגיע לקליניקה שיתף שהוא זקוק לאוורור בתום מילוי משימות שהן מאתגרות במיוחד וקשה לו מאוד ללמוד שעתיים ברצף מתמטיקה ו/או מדעים. בהסכם העבודה נכתב שקיימת חובה להיכנס בזמן לשיעור עם כל הציוד, להיות שותף בהקניה. ביצוע המשימה יחולק לשניים או שלושה חלקים, כשבסיום כל חלק של עשייה, יתאפשר לו לצאת לחמש דקות אוורור. והיה וסיים את שלושת החלקים וגם אם עדיין לא הסתיים השיעור, הוא חופשי לצאת מהכיתה, כי בעבורו הסתיים השיעור. הילד נשם לרווחה, חתם על ההסכם ואמר: "ככה אני אצליח". הולכים לבית הספר כדי לחוות חוויות הצלחה והעצמה.

אז, לא הביאה חוברת, מה הכעס?

השבוע התקשרה אלי אחת האמהות בכעס גדול "אז מה אם הבת שלי לא הביאה חוברת, למה כל כך לכעוס?". כעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לתסכול. בפסיכולוגיה טוענים שכעס הוא תופעת לוואי לאיבוד ביטחון. כשאני עם ביטחון והכל מתנהל כשורה, אני שמח וטוב לב. הכעס מגיע כשמשהו משתבש. לא מתנהל כפי שרוצים שיקרה.

בכל מסגרת חינוכית, חברתית או עבודה, מתבקש ציוד לתפקוד ולתפוקה נאותה. כשאנחנו עוסקים בספורט, האם יחשוב מאמן הכדורסל שניתן לנהל אימון ללא כדור סל? שהשחקנים יגיעו למגרש ללא נעלי ספורט, תלבושת שמתאימה לאימון הכדורסל. גם המורה שמתפקידה ללמד את התלמידים את חומר הלימוד, מגיעה לשיעור עם כל הציוד הנדרש ללמד ומצפה שהתלמידים יגיעו עם הציוד הנדרש כדי ללמוד.

בכל בית ספר כתוב בתקנון בית הספר ובתקנון הכיתה שבאחריות התלמיד, בראש וראשונה עם קבלת המורה בתחילת השיעור – "התלמידים ישבו במקומם כאשר הציוד הנדרש לשיעור מונח בפינת השולחן". וסעיף נוסף , יש להקפיד על תפקוד לימודי – "הבאת ציוד, הקשבה ולמידה, השתתפות בשיעור ברשות המורה ובאופן מכבד, מילוי מטלות בכיתה ובבית".

אם הילד חסר בציוד, בשיעור אחד (קורה), ניתן לתת דף עבודה בתחום הלמידה (חזרה על החומר שהילד כבר שולט), אפשר לתת משימות במחברת על חומר עבר. קשה לקדם תלמיד ללא ציוד, במיוחד כשמדובר בשיעור הנדסה שהילד מגיע ללא ערכת הסרגלים וללא החוברת. התסכול של המורה, שלמעשה בא מאחריות, אכפתיות ומקצועיות, גרם לה לכעוס. הכעס הוא על הסיטואציה. המורה חסרת אונים ובטח אם מדובר בילד שלא הביא ציוד כבר שלושה חודשים.  הכאב הוא לראות את הילד שחווה את התסכול, שכל חבריו בלמידה משמעותית, מדידה ושרטוט ולו אין ציוד.

במקום לכעוס על המורה שכעסה, קחו אחריות כהורים. תהיו במעקב אחר מערכת הלימודים של הילדים שלכם, קראו את המיסרונים של המורים בקבוצות הוואטצאפ, היו קשובים לילדים שחוזרים מבית ספר, איך עבר היום? האם הכל יתנהל כמו שחשבת? (חברתית ולימודית). אחרי רוטינת הערב, הילדים במיטות, בדקו את הילקוטים של הילד, האם כל המערכת בתיק? מה מצב הקלמר, האם פסולת החידודים עדיין בקלמר? האם ישנם שלושה עפרונות מחודדים?

גם אתם דואגים לקחת איתכם לעבודה את כל הציוד הנדרש לתפוקה מלאה במסגרת העבודה שלכם, היו מודל חיקוי. אתם לא נכנסים להכין חביתה בלי מחבת ובטח שאתם דואגים לקנות את הביצים בזמן, כדי שיהיה לכם אותם לארוחת הערב. ההכרה בחשיבות הציוד הנדרש מלווה אותנו בכל תחומי החיים. בית הספר היסודי, כשמו כן הוא, יסודות החינוך להתנהלות נכונה בהמשך החיים. עזרו לילדכם ולמורים לקיים את תהליך הלמידה ולהביא את תוצר באהבה וברוגע, ללא כעסים מיותרים.

למידה משמעותית

מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי. הלמידה מעודדת מעורבות חברתית ומעשירה את חווית הלומד.
למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה- 21(אתר משרד החינוך).
נשאלת השאלה: "חיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה-21"? אנו מדברים על מדע וטכנולוגיה במובן האקדמי או על תקופת חיים, כשכולנו מבינים ש"עידן" זו תקופה. ובכן, מהי תקופת חיים?
אם ננסה לאבחן תקופה מהעבר, נאבחן את התקופה על פי מאפיינים שהיו בצביון התקופה. למשל: בשיר ה"שר מונטיפיורי", ניתן לקבל מאפיינים של התקופה: הבשליק, הפחה התורכי, הסולטאן, הלירה המצרית, עלילות הדם בדמשק. בשיר "איפה הן הבחורות ההן", המאפיינים: הבחורות עם הקוקו והסרעפן, אגודת השומר, הרכיבה על החמור, קריאת מזמוריו של פושקין.
מה מאפיין את עידן המאה ה21? התקופה התחילה ב-1 בינואר 2001 ותסתיים ב-31 בדצמבר 2100. המאה ה-21 היא המאה הראשונה של המילניום השלישי. נבחן את האירועים הבולטים בעולם: כמו פיגועי 11 בספטמבר, 1 בינואר 2002 – מטבעות ושטרות של אירו נעשים למטבעות הרשמיים בחלק ממדינות אירופה.16 בינואר 2003 – מעבורת החלל קולומביה משוגרת לטיסה STS-107, שממנה לא שבה.30 בדצמבר 2006 – סדאם חוסיין מוצא להורג בתלייה לאחר שנשפט על פשעים נגד האנושות.27 בדצמבר 2008 – מבצע עופרת יצוקה: ישראל פולשת לרצועת עזה במטרה לפגוע בחמאס, בעקבות ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה.
התקופה מאופיינת גם מאישים בולטים: ברק אובמה – נשיא ארצות הברית. בנימין נתניהו – ראש ממשלת ישראל. מוחמד בן סלמאן – יורש העצר ושר ההגנה הסעודי. אמנים ובדרנים: בריטני ספירס – זמרת אמריקאית. ג'יי קיי רולינג – סופרת, מחברת ספרי הארי פוטר. ג'סטין ביבר- זמר קנדי. מנהיגי ארגוני טרור משמעותיים, מדענים ממצאים ופורצי דרך, תגליות והמצאות בולטות, ועוד. חומר, חומר….
מה מאפיין את האנשים?הרוב הגדול של החומר הנפשי/המנטלי שמעודד ומביא את האישים הבולטים לעשייה. אותם משהו אפיין? מה מיוחד בהם?
אני יוצאת מתוך מדעי ההתנהגות. עשייה של כל אחד מאיתנו הוא תוצר של חיזוקים מהסביבה. אותם זמרים ואמנים לא היו בולטים, אלמלא העם, האנשים המרכיבים את העולם, היו מביאים אותם לגדולתם.
בנקודה זו, אני נכנסת כמחנכת. איפה יש באפשרותי, באפשרותנו להעצים ולהביא את הילד/ה שעומד למולי להצלחה גדולה.
למידה. הלמידה איננה רק להכיר את החומר ולבדוק כיצד המחשב יעשה לי את החיים יותר קלים. הלמידה אינה מסתכמת בעוד פרק בתנ"ך או בהיסטוריה. הלמידה היא להיות מתאים לסביבת החיים, לשרוד ולחיות באופן משמעותי. לחיות כך שאני מכיר בהיותי אדם ומהי סביבת החיים אותה אני צריך כדי לגדול. לגדול ממקום נפשי. להתעצם ברמה שאטיב עם עצמי ועם הסובבים אותי.
פרוייקט הפסטיבל. ההצדעה לזמר/יוצר/זמר ישראלי, שאני מובילה במשך 13 שנים, הוא למידה משמעותית. 170 ילדים מוקירים ומכירים בלמידה המשמעותית. ההבנייה להצגת פרוייקט משותף, רב גילאי (מכתה א' ועד ח') מצריכה ללמוד התנהגות חברתית נאותה: סבלנות, סובלנות, קבלת השונה, מתן מקום ופירגון לזולת, עזרה כשצריך, שיתוף, ויתור.
בפרוייקט חינוכי שכזה, באים לידי ביטוי מעשי כל אותם ערכים שחונך הילד עד כה וזה המקום והזמן ללמוד להיות אדם כחלק מחברה. לאו דווקא במסגרת של חברה הומוגנית (בני אותו גיל, בעלי אותה רמת הבנה).
עידן המאה ה-21, הוא עידן מורכב. עידן הדורש מסוגלות חברתית ברמה גבוה מאוד. לשרוד מנטלית ולהתקדם אקדמית. העצמת הילדים במקום המנטלי מאפשר להם לפרוץ קדימה בכל תחום שרק יחפצו. מטרת הלמידה המשמעותית מושגת על ידי פיתוח כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי להתמודדות והתנהלות בחברה משתנה. הלמידה המשמעותית מעודדת מעורבות חברתית ומעשירה את חווית הלומד במסגרת הלימודים האקדמית.