תגית: דיבור

מערכות היחסים שלנו עם בני הזוג, הילדים שלנו וההורים ובכלל, הן הנכסים היקרים ביותר שיש לנו. במערכות יחסים כל מה שאתה רוצה לקבל – תן! (אלון אולמן). ההשקעה הרגשית במשפחה ובמי שיקר לנו היא מההשקעות החכמות והמניבות שנשקיע בימי חיינו.

מערכות יחסים מבקשות מאיתנו לנהל את מערכות היחסים בחרות תקשורתית. חרות תקשורתית בפן האישי היא בעצם היכולת והזכות של אדם לבטא את עצמו בחופשיות, להקשיב לאחרים ולהיות חלק מדיאלוג אמיתי בלי פחד משיפוט. זו חרות להיות כנה עם עצמך ועם הסביבה – להביע רגשות, מחשבות, דעות.

להיות בעל חרות תקשורתית אמיתית פירושו לדעת מתי ואיך לתקשר – לא רק לדבר, אלא גם להקשיב. זה היכולת לנהל שיח מכבד, להציב גבולות וגם להתמודד עם חוסר הסכמה מבלי לאבד את עצמך. מבחינה אישית, חרות תקשורתית קשורה לביטחון עצמי, לאסרטיביות וליכולת של האדם להיות נאמן לעצמו בלי להתכופף ללחצים חברתיים. זה מרחב פנימי שבו אתה מרשה לעצמך להכיר אותך מקרוב.

תקשורת חופשית בין הורים לילדים היא אחד היסודות הכי חשובים לבניית קשר בטוח, בריא ומכיל  – והיא הרבה מעבר ל"לדבר יפה" או "להקשיב".  מה המשמעות של חרות תקשורתית בין הורים לילדים?

שהילד ירגיש בטוח להביע את עצמו. כשהילד יודע שהוא יכול לשתף במה שהוא באמת מרגיש, בלי לחשוש מתגובה שיפוטית, זלזול או כעס – נוצר חיבור רגשי עמוק. זה מרחב שבו מותר להגיד "אני פוחד", "כואב לי" "אני כועס עליך" מבלי לאבד את האהבה או הביטחון בקשר.

שההורה שומר על סמכות תוך פתיחות. חרות תקשורתית לא אומרת שאין גבולו, אלא שהגבולות ברורים, אבל התקשורת מלווה בהקשבה ואמפתיה.  ההורה מאפשר שיח , שואל, מסביר, משתף  – ולא רק מכתיב.

שהשיח מכיר בלגיטימיות של רגשות. ילד שומע לא רק את המילים, אלא את איך שאומרים אותן. אם הוא כועס ומקבל תגובה כמו "מה אתה בוכה, שטויות", אז התקשורת נסגרת, לעומת זאת אם ההורה אומר "אני רואה שקשה לך עכשיו, בוא נדבר על זה" – זו חרות במיטבה.

דוגמה אישית. כשילד רואה הורה שמדבר בכנות, מודה בטעות, או משתף ברגש, הוא לומד שזה לגיטימי, זו למידה עמוקה בלי מילים. יכולת לאמר "לא" משני הצדדים. גם הילד וגם ההורה צריכים להרגיש השהם יכולים להציב גבולות. ילד שיודע לומר "לא נעים לי" בלי לחשוש, והורה שמציב גבולות ברגישות – יוצרים ביניהם מערכת יחסים של כבוד הדדי.

הדרישה לתקשורת נקייה היא האמת שהתקיימה וניתנת למדידה בעשייה מציאותית. אמירה נחשבת שקר רק כאשר מרמים מישהו באמצעותה וגורמים בכך להונאת ממון. כל מה שאינו שקר כזה הרי הוא אמת. אם בעל אומר: "עבדתי כמו חמור", ברור לשומע שמדובר בעבודה קשה ולא בהשוואה לצורת העבודה או הקושי שמרגישה החיה אחרי עבודתה. אך במילים אלו אין אפשרות למדידה נכונה של מה שבאמת מתכוון הבעל למסור לאשתו.

אמת טהורה ומזוקקת אינה חוטאת לא למציאות, לא למדבר עצמו ולא לשומע. דובר אמת אינו מוסיף על הנכון והעובדתי אף לא קורטוב של משהו שאין בו. שמה צביעת הסיפור ואפילו כדי להחיות אותו, יכולה להתפרש אחרת באוזני השומע. המגזימן להפך יוצר פיחות גדול במשקלן של המילים שהוא אומר. ולכן חשוב הדיוק כשאנו באים לבקש אמפתיה והכלה מצד השומע.

מי שמורגל לשמוע סוג כזה של דיבורים ודיווחים, גם דברים חמורים ביותר הופכים אצלו זולים מאוד. הנמכת העוצמה וחיבור למציאות, היא משימה חשובה בכל פעם שאנו מתקשרים עם זולתנו. בדיבור מאופק ומרוסן, נהיה קרובים יותר אל האמת. האמת תתגמל אותנו לשמירת משקלם האמיתי של מלים וביטוים, ערכים ומושגים.

תקשורת שצמודה לאמת היא תקשורת נקייה. האמת תמיד משאירה את נפשותינו נקיות ושלוות. הרצון והתמיכה בשיתופי פעולה, שילוב כוחות וכישרונות למטרה משותפת, הם שבאים לידי ביטוי בתקשורת בין אישית נקייה. תקשורת בה מסתכלים על בעיה כהזדמנות, משתפים ממקום של אמונה בקשר שביני לבין בן הזוג העומד למולי.  אותו קשר שמהווה ראשי תיבות: קיים – שייך – רצוי. כשאני בעל משמעות לאדם העומד למולי, תהא הקשבה מתוך כבוד ושותפות לחוויה המתוארת באותה סיטואציה. שיפוטיות / ביקורתיות- חוסמות את הזרימה הנכונה לתקשורת מקרבת.

הבסיס של תקשורת מקרבת הוא הקשבה. הקשבה כזו המאפשרת לדובר לבטא עצמו באופן מלא, ולהרגיש "מוקשב". הקשבה מלאה למילים, ובעיקר למה שבניהם. כשאדם מרגיש שיש מקום לרגש שלו, הוא אהוב ומקובל, אין לו כל צורך בהגזמה. בכל שיח חשוב לעודד כנות, אותנטיות, צמיחה ושיתוף, כשמאפשרים לאדם ממול להיות הוא. תקשורת מקרבת מתפתחת טוב יותר כאשר היא מלווה בקשר אישי יותר, המבוסס  על מכנה המשותף ובמטרות משותפות של בני הזוג.

זוגות רבים המגיעים לטיפול אומרים כי לדעתם הקושי המשמעותי ביותר שלהם היא התקשורת הלקויה ביניהם. הם מביעים תסכול על כך שאינם מצליחים לגרום לבן הזוג להבין למה הם מתכוונים או לשכנע אותו בצדקת רצונם. חשוב שנבין שתקשורת מילולית היא גם נחשבת כהתנהגות מדידה. וככזו ברור שיש סיבה לכל תוצאה שבאה לידי ביטוי בתקשורת. לכן, חשוב לנהוג בתקשורת נקייה, המתנהלת רק בשפה הולמת, בנינוחות ובחשיבה בטרם דברים נאמרים. במקום למהר ולהפגע, חשוב לשאול תאמר למה אתה מכוון כשאמרת "אני עובד כמו חמור"? ואמר כך, מה אתה מצפה ממני, כיצד אני יכול/ה לעזור? דברו ישירות, בלי רמזים. אמרו את מה שבאמת חשוב לכם להשמיע. אמרו זו בכבוד  לאדם שמולכם, אך היו אמיתיים. התחשבו ברגשות של הזולת- חשבו כיצד ניתן לאמר את הדברים שיובנו נכון והאדם ממול לא יפגע. מאוד חשוב להקפיד ולתת מילה טובה בתחילת השיחה ובסופה. כי האדם שעומד מולכם, נמצא שם כי לדעתכם יש בו מספר דברים טובים שגרמו לכם להיות איתו בקשר.

חשוב לזכור כי תקשורת נקייה  היא הבסיס של כל מערכת יחסים. היכולת לבטא את עצמך בצורה עניינית ובונה היא המתכון לזוגיות מוצלחת.