למה חשוב לנו להכניס לחיינו בן זוג?

מחקרים רבים העלו שנשואים מאושרים, חיי משפחה טובים וחברים קרובים נמצאים בראש רשימת הגורמים לאושר ושביעות רצון. יחסים חברתיים ותומכים משפיעים על חוסן נפשי והחלמה גם ממחלות קשות. קשרים חברתיים משפיעים על אושרו של היחיד יותר מהישגים מקצועיים או ביטחון כלכלי.

עם היווצרות הקשר הראשוני של התינוק עם אימו, מתפתחים יסודותיה של ההתחברות החברתית, כצורך בסיסי להימצא בחברתם של אנשים אחרים בעתות מצוקה ומצבים חדשים. התינוק לומד שנוכחות הזולת מרגיעה אותו ומשמשת לו עוגן להתמודדות. אנו נמשכים לקשר עם האדם שיוצר בקירבנו את החוסן הנפשי להצלחה ותמיכה בשעות משבר. המשיכה הרומנטית איננה עיוורת וגם היחסים בין בני זוג מתבססים על שיקולים של רווח והפסד.

נוכחותו של הזולת אינה מרגיעה רק בינקות. ההתחברות לזולת בקרב אנשים מבוגרים  גוברת כשהם נרגשים עקב ארועים טראומטיים ונוכחות הזולת מסייעת לרכך את המתח ולהקל על המצוקה.  סגנון התקשרות המאופיין בביטחון נמדדת בתחושת הערך שרוחש לו הזולת ובתחושת האהבה שהוא ראוי לה, תוך אמון מלא בכוונותיו הטובות של הזולת. אופי זה של תקשורת מפתח יחסי קירבה המלווים בהרגשת נוחות רגשית.

תכיפות המפגש עם הזולת מגבירה את תחושת הנוחות בנוכחותו ומשפיעה על תחושת החיבה כלפיו. הסיכויים להיווצרות וחיזוק יחסי חברות תלויים במיקום ובתכיפות המפגשים. חשיפה של שני בני הזוג לקשיים והתמודדות מולם, תוך תמיכה הדדית והכלה, מחזקים את הביטחון שאכן מדובר בחבר לחיים והוא האדם הנכון להוות בן זוג. תחושת ההקלה שמרגיש היחיד אל מול הקושי בזמן נוכחות הזולת, היא המעצימה את החיבה וחיברות כלפי השותף.

גורם נוסף וחשוב לא פחות הוא גילגולו של חינוך. מי שקרא את הספר שלי, יכול מיד להתחבר ולהבין מה בבן הזוג מזכיר את אמא/אבא, אלו תכונות אופי או התנהגות מזכירים לנו את המורה/המדריך או כל אדם שהיה משמעותי בחיינו.

חשוב שנדע שכל מערכת יחסים שנבנית מושתתת על יחסי גומלין. בנויה על רווח והפסד. בן זוג אינו משהו שחייב גוף האדם. בן זוג, זו תוספת יקרה לחיים שיש לשקול היטב את הערך המוסף החיובי והמטיב לחיי.

שני הסברים להערכת בן הזוג, הנזקפים שניהם לכדאיות ותועלת. מקור המשיכה לבן הזוג היא בתועלת שבקשר. עד כמה יצליחו חיי טוב יותר בנוכחות בן הזוג? עד כמה רגועים יהיו חיי בנוכחות בן הזוג? בהצלחה.

אבן היסוד בזוגיות – אמון בערכים משותפים.

במאמרים הקודמים שלי, השכלנו בתקשורת בין אישית והעמקנו ביישום נכון לתקשורת נקייה בעלת יושרה וכבוד הדדי. רבים מאמינים שזוגיות טובה היא פרפרים בבטן כשפוגשים אחד את השני, אהבה מלאת תשוקה, נסיעות לתיאלנד וחופשות אין ספור. איכותה של אהבה נמדדת דווקא בארוחת הערב הנשכחת באחד מימי השבוע כששני בני הזוג חוזרים עייפים מהעבודה. אותה ארוחת ערב שאנו חוזרים עליה שוב ושוב  במהלך חיינו. הארועים שחווים ביחד. המהמורות שנמצאים בהם במשך החיים כשבן הזוג הוא האיש שעומד לצידך. זו זוגיות.

אז מה מרכיב את אותם רגעים קטנים של זוגיות, של אהבה אמיתית?  קודם כל חברות אמיצה.בשביל זוגיות לטווח רחוק,  שום דבר הוא לא באמת יותר חשוב מההרגשה שלצידך חבר טוב. אדם שיש לך איתו הומור משותף, היכולת להנות יחד גם מרגעים שאינם מהנים במיוחד, כמו סידור הבית וטיפול בילדים.  כבוד הדדי והערכה לצורת החשיבה אחד של השני – אם אתה לא באמת מעריך את מה שיש לבן הזוג שלך לומר על נושאים שמעסיקים ומעניינים אותך, אתה לא באמת תרצה לשתף אותו. חברות עמוקה נקבעת גם על סמך ערכים משותפים ומטרות לטווח הארוך. לפני שבחרתם להתחתן, למסד את הזוגיות, חשוב שתשימו לב  אם הזוגיות שנכנסתם אליה הולמת את הערכים שלאורם אתם חיים, ואל תתפשרו על הדברים שחשובים לכם בחיים. אם לדוגמה חום ואכפתיות הם ערכים שחשובים לכם, הסיכוי שתסתדרו לאורך שנים, לאחר שהורמוני ההתאהבות ייעלמו, עם אדם מרוחק או קריר הוא קטן ביותר. בטרם בחרתם למסד את הזוגיות בחתונה נוצצת וקניית בית משותף, שבו ביחד באופן מושכל חישבו האם הערכים שלנו להבניית הבית המשותף אכן משותפים? האם אנחנו מאמינים באותם ערכים, כאבני היסוד לחיים טובים?

אדם צריך להרגיש בנוח. להרגיש בבית בתוך הזוגיות: בטוח, טבעי, לגמרי עצמך מבלי להסתיר חלקים שנראים לך שבן זוגך לא יראה בעין יפה, או שיגרמו לו לאהוב אותך פחות. התנהגות שכזו מכונה במדעי ההתנהגות ריצוי. ריצוי הינו נתינה שעל מנת לקבל פרס או לחילופין להימנע מעונש. התנהגות שכזו לא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן.

אם אתם נותנים כי אתם פוחדים שיתאכזבו מכם, שיחשבו עליכם שלילי,  או שידחו אתכם. אם הנתינה היא על מנת לא לאבד משהו, ולא כי אתם מאמינים במשהו. אם אתם עושים מה שהאחר מבקש כדי למנוע קונפליקטים. אתם מתנהלים ממקום שאתם לא מעריכים את עצמכם וכמובן שאתם לא מרגישים מוערכים על ידי בן הזוג. האדם המרצה מעמיד את צורכי האחר לפני הצרכים שלו ובכך "דורך" על עצמו וזאת על מנת שיחשבו שהוא טוב, מסור, אוהב, מתעלה על עצמו, גדול מהחיים, כל יכול וכד'. התוצאה שהוא יוצר היא חוסר ערך כלפיו.

ריצוי נובע מצורך עמוק לשמח את האחר, אך העקב אכילס של זה, שזה בא "על חשבון" המשמח. המרצה נשאר עם סימן שאלה גדול: " איך אני נותן ונותן, כל הזמן מנסה לשמח ואני מקבל חזרה חוסר הערכה, חוסר אהבה וגם בורחים ממני? זוגיות טובה נבנית בשיחות שהן תוצר של קונפליקט, אל תפחדו מהקונפליקט, שבו תתווכחו, תשכנעו אחד את השני בערכים החשובים לכם. על הבניית קונפליקט באופן מיטבי לשני הצדדים ארחיב בטור הבא. אל תוותרו על עצמכם – זה אבן היסוד בזוגיות טובה לאורך זמן.