שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים / רבקה מרום

בתוכנית הרדיו שלי "הכוונה וייעוץ עם דר' מרום", המשודרת ברדיו קול הגולן, ראיינתי את נתן גרינמן, עובד סוציאלי שעשה תהליך הכשרה רב תחומי למען טיפול, הכוונה וסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם. נתן אב לששה ילדים, מתוך הבנה עמוקה וניסיון רב שנים, התחזקה התובנה במהלך התוכנית שהגמול שאנחנו זוכים לו ניתן לנו ביחס לערך שאנחנו מייצרים. ככל שאדם מביא יותר ערך ליותר אנשים במהירות גדולה יותר ובעוצמה רבה יותר (במשפחה, בעסק, בעולם ובכל סביבה) הוא יתוגמל  ביותר אהבה, יותר מכל מה שהוא רוצה וזקוק לו. מאמץ, השתדלות, שעות ארוכות, של השקעה או סבל – אינם בהכרח "ערך".  אנחנו מתוגמלים רק על ערך שאנחנו מביאים לזולת. וזה אפשר לעשות רק "כשמרימים את הראש".

חובה על כל אחד ואחת מאיתנו להרים את הראש ולהסתכל סביב. יורם טהרלב בשיר "ברבאבא", קיווה שנעשה חושבים ונראה את השונה, האחר, נחבק ונאהב. שנביא בעקבות אותה אהבה רבים וטובים בעקבותינו. ברבאבא מצא את האחת שהאמינה בו וביחד בנו עולם של סובלנות וקבלת האחר. גם השיר "חברים בכל מיני צבעים", שכתבה חנה גולדברג הפך לקלאסיקה לילדים ולהמנון קבלת השונה. בשנת 2000 פרסמה גם ספר ילדים באותו שם. עלינו לקבל באהבה שכל אחד ואחת מאיתנו הינו יחיד ומיוחד וכל אחד מאיתנו בעל צרכים מיוחדים. אחד נפשיים ואחד פיזיים, לאחדים הצורך נראה למרחוק ולאחדים הצורך חבוי ונסתר. הכרה בסובלנות ובהקשבה לאחר, תביא עלינו חיים מלאי חוסן נפשי. ביום שנקבל את האחר באהבה, נקבל באהבה את היותנו שונים ואחרים מהסביבה ונרגיש מיוחדים ולא "חלשים" או "פחות טובים". נכיר בצורך שלנו להשקיע על מנת לעשות ולהיות שלמים שאנחנו עושים הכל כדי להתקדם. ככל שננהל אורח חיים יותר מלא ודורשני – קפדני  נצליח  בניהול האנרגיה להעצמה.

נהלו באופן קבוע "נוהל צופה": 1. מה קורה אצלי בפנים? איך אני באמת מרגיש? האם אני עושה משהו עם מה שאני מרגיש כדי לקדם אותי? – הכל בהבנה שהמצב הפנימי והרגשי שלנו משפיע הכי הרבה (80%) על הביצועים שלנו. 2. מה קורה עם הגוף שלי? האם אני עושה לשפר ולשמר את מצבי הפזיולוגי? (גוף ונפש). 3. מה קורה בסביבה שלי? הקהל שסביבי, האם אני בוחן את התועלת בהם, התמיכה בי, האהבה והתרומה שלהם לבריאותי הנפשית והפיזית? הכירו בעצמכם כבעלי צרכים מיוחדים, צרכים שבעזרתם תצליחו להרים ראש, להביט למעלה ולהגיע הכי גבוה שרק אפשר. שתצליחו להשתלב הכל חברה שרק תבחרו.

לא טוב היות האדם לבדו

החגים היהודים ובכל הדתות, משקפים לנו את המיטביות בהוויית המשפחה. הכינוס של כל בני המשפחה סביב אותה מטרת חג מסמלת את החשיבות שלנו בלהיות שייכים לקבוצה. לא רק להשתייך לקבוצה, אלא שחשובה לנו איכות הקבוצה, שהרי כולנו מכירים את האמרה "תאמר לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה."

בראשית המאה העשרים העלה הפסיכולוג אלפרד אדלר את ההשערה שלצורך הבסיסי בשייכות יש יתרונות אבולוציוניים הישרדותיים. הערכה שלו הייתה שהמוטיבציה המרכזית לכל עשייה שלנו היא ביסודה חברתית. הצורך להשתייך הוא צורך אנושי עמוק. אם נפרק את המילה "קשר", נמצא שהיא מורכבת מקיים, שייך ורצוי. כך שהצורך שלנו להיות בקשר עם אדם נוסף או קבוצה, הוא במהותו לחוש קיימים ורצויים.

שני חוקרים מפנסילבניה, צ'ייני ורוברט, מצאו ששיעור ההישרדות של בעלי קשרים חברתיים מפותחים גבוה יותר ותוחלת החיים שלהם ארוכה יותר. לכן אל לנו לשאוב את תחושת הרווחה הפסיכולוגית שלנו והערכתנו העצמית מתכונות האישיות הייחודית שלנו ומהישגנו האישיים בלבד. חשוב שנוקיר את המשפחה ואת בני הזוג שלנו ושמקור הזהות שלנו, הערכתנו העצמית ורווחתנו הפסיכולוגית תשאב מהשתייכותנו למשפחה שלנו. ההוקרה למקור אנרגיה עצום זה שנקרא משפחה, הוא שגם יוביל אותנו בדרך סלולה להשקיע במשפחתיות. באותם כינוסים משפחתיים סביב חגים, אירועים שמחים ומגבשים.

חוקרי מדעי ההתנהגות מביעים דעתם המלומדת על הקשר החשוב שבין היחיד לחברה, באחיזה ברורה שמי שאנחנו מותנה בחיזוקים שאנו מקבלים מהסביבה שלנו. מרק לירי כותב: "הצורך להשתייך: התשוקה לקשר בינאישי כמוטיבציה אנושית מרכזית". כלומר אנשים שקשריהם עם הסביבה אינם מפותחים ותחושת השתייכותם החברתית אינה מספקת מועדים לסבול מבחינה התנהגותית ובריאותית.  חלק גדול מחרדותינו נובע מהפחד מדחייה ומבידוד חברתי.

ההשתייכות לקבוצה הינו צורך ולכן חשוב להקנותו מהגיל הרך ולהוות מודל חיקוי לילדים שלנו. כישורי החיים בבית הספר היסודי ובכלל בתיכון ובאוניברסיטה מטרתם לתת כלים לכל אדם ואדם להתנהל בתוך חברה. האנשים אליהם אני משתייך מחזקים אותי ובונים איתי את החוסן הנפשי שלי להתמודדות עם כל קושי שאפגוש בחיי.

לא טוב היות האדם לבדו. אימרה חזקה שמלווה אותנו בזמן משבר. אך לא כך הדבר, אנו חייבים להבין שהבניית המשפחה תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו. החוזקות שאנו נכניס ליסוד המשפחה האיתנה הם שילוו אותנו עד יומנו האחרון. אל תמעיטו בערך המשפחתיות והיו שותפים להבניית הקשר המשפחתי. מדובר במפגשים (המציאו סיבות למסיבות), בהקמת קבוצות וואטצאפ, תקשורת שוטפת ומלווה. היו קשובים וערניים לכל מי שעוטף אתכם. אתם היום לקבוצה, מחר הקבוצה בשבילכם.

מה יעזור לי טיפול משפחתי או אישי?

רבים מתקשרים אלי ושואלים: . מה יעזור לי טיפול משפחתי או אישי?חשוב שנחדד נקודת מוצא לתשובה לשאלה זו. קשרי משפחה הם קשרים בין-אישיים אינטנסיביים ומורכבים. כך שכל משפחה מורכבת ממספר אישים. משפחה מהווה את המסגרת החשובה והמשמעותית ביותר בחייו של כל אדם, על יתרונותיה וכוחותיה, על חסרונותיה ומכאוביה.המשפחה מציבה בפני חבריה וחברותיה אתגרים והתמודדויות לא קלים. כך, שייתכן מאוד שאלמלא היית קשור למשפחה זו, לא היית זקוק לסיוע. לא היית נמצא במצב זה או אחר בחייך.

טיפול משפחתי, נועד לקדם את צרכי המשפחה כולה, מבלי להאשים אף אחד מהמשתתפים בה.  עם זאת הטיפול נותן מקום להכיר במיקומו של היחיד בתוך המסגרת המשפחתית. להבין אילו התנהגויות מחוזקות ע"י המשפחה והיכן התא הגרעיני יכול להוות מצע מעצים ומצמיח ליחידים שבתוכה.

טיפול משפחתי הוא סוג של ייעוץ שמשתתפים בו כל בני המשפחה, או חלקם.במטרה לסייע לבני המשפחה לשפר דפוסי תקשורת ולפתור קונפליקטים.   יש הרבה סיבות לפנייה לטיפול משפחתי.למשל, התמודדות עם קשיים של ילד הסובל מבעיה בבית הספר, שימוש כרוני בסמים של אחד ההורים /ילדים או הפרעת אכילה אצל אחד הילדים. מכאן ברור שהטיפול המשפחתי יכול להיות קושי של אחד מבני המשפחה והטיפול מאפשר התמודדות עם הקושי של היחיד וקבלת כלים במטרה להתגבר ביחד על הבעיה. מדעי ההתנהגות הוכיחו שהתנהגויות ברות שינוי בהתערבות מטפל שמתבסס בהתליה הביתית. יועץ שמבנה את הטיפול לשינוי התנהגות במעורבות של המשפחה כולה בתהליך.

המשפחה היא ישות אורגנית שתפקודה הכולל ובריאותה תלויים בכל אחד מחבריה ובקשר ביניהם. רווחתו הנפשית ואיכות החיים של האדם תלויות במערכות היחסים ובקשרי הגומלין שהוא מנהל.טיפול משפחתי עשוי להועיל גם במקרים בהם המשפחה מתמודדת עם תקשורת בעייתית ברמה הביתית. כמו קשיים בהצבת גבולות ברורים, פערים בציפיות וכיוונים למימוש עצמי. לכל הגורמים הללו יש פוטנציאל לערער את היחידה המשפחתית, ובמקרים מסוימים לסחרר אותה לעבר משבר משפחתי שעלול לפגוע בתפקוד ובהתפתחות של כל אחד מחבריה, או חלק מהם.

לכן, גם אם אדם בוחר טיפול אישי, מן הראוי שמשפחתו תיקח חלק בטיפול. יידוע המשפחה בתהליך הטיפול, מהווה גורם מלכד, מפרגן, מעצים ומצמיח. חובת המטפל להכיר את סביבתו הטבעית של המטופל שלו וסביבת חייו באופן שיאפשר לו לבחון מקרוב את כל הגורמים המאבחנים שמהווים סיבה להתנהגות זו או אחרת, כי רק אז, נוכל להבין כיצד ניתן לסייע לשינוי התנהגות שהמהווה אבן יסוד בהצלחה ובאושר האישי של כל אחד ואחת.