שנה חדשה, התחייבות חדשה

שנה חדשה היא תמיד הזדמנות להתחיל אחרת. אנחנו, המבוגרים, מנסחים יעדים: יותר ספורט, פחות מסכים, אולי גם ללמוד משהו חדש. אבל מה עם הילדים? גם להם מגיעה ההתרגשות שבאתחול קטן – כזה שמלמד מחויבות, נחישות וגם את הטעם המתוק של ההצלחה.

עלינו לחקוק בהנחלת החינוך שהיכולת לשמור על דבקות במטרה מבדילה בין מי שמגיע להישגים לבין מי שמוותר. אומץ לעמוד בפני אתגרים, מאפשר להתמודד עם פחדים ולנסות דרכים חדשות, גם כשלא בטוחים בתוצאה. חריצות היא הבסיס לכל הצלחה אמיתית, כי עבודה מתמדת מביאה לתוצאות. תחושת שליחות נותנת עומק ומשמעות לכל פעולה שאנו עושים.

ד"ר יעל כץ, פסיכולוגית ילדים, מזכירה: "החוזה המשפחתי הזה צריך להיות ברור, קצר וקל ליישום. הצלחות קטנות יוצרות תחושת מסוגלות גדולה"  הטיפ הראשון: בחרו יעד פשוט ומוחשי. אם – הילד מתמיד שבוע שלם בקריאת סיפור קצר לפני השינה, אז – יוצאים יחד לארוחה קטנה בבית קפה. אם – הוא זוכר להביא את בקבוק המים מהגן במשך חמישה ימים ברצף, אז – בסוף השבוע בוחרים משחק קופסה חדש.

בשיח שננהל עם הילדים לבניית החוזה המשפחתי, חשוב שנבין שהתמדה היא המפתח להצלחה, גם כשהדרך נראית ארוכה ומאתגרת.  בזכות נחישות ניתן להתגבר על כל מכשול ולממש כל מטרה. המסירות למטרה מחזקת את תחושת הסיפוק ומקדמת הישגים משמעותיים. ועקשנות אינה תמיד דבר שלילי; לעיתים היא הכוח שמניע אותנו קדימה.

הטיפ השני: לשתף. ילדים אוהבים לראות שגם ההורים משחקים לפי אותם חוקים. אם – אנחנו, ההורים, עומדים בהבטחה כלשהי (למשל פחות טלפון בארוחת ערב), אז – גם לנו מגיע חיזוק קטן. כך הילד לומד שמחויבות היא ערך משפחתי, לא רק דרישה חד-צדדית.

ולבסוף – לא לשכוח את הטון. שנה חדשה אינה מבחן, אלא משחק קבוצתי. אפשר לנסח את הכלל בנימה מצחיקה, לצייר לוח הצלחות צבעוני, להמציא טקס קטן בכל פעם שמגיעים ליעד.  ד"ר אמיר שלו, מומחה לפסיכולוגיה התפתחותית, מדגיש: "נחישות נולדת כשיש גם הנאה בדרך. בלי חיוך – החוזה לא מחזיק מעמד."   רצוי לתת לילדים דוגמאות מהחיים שלהם שהם עמדו ביעדים, בנחישות והתמדה. כמו המחוייבות לחברים, הולכים ליום הולדת, קונים מתנה, מתלבשים יפה, כותבים ברכה, משתפים פעולה במסיבה, גם אם הארוע "נפל" על תוכנית טלוויזיה מאוד אהובה.

אז השנה, בואו נעשה את זה אחרת: לא רק מטרות גדולות ועמומות, אלא צעדים קטנים, ברורים, עם "אם… אז…" פשוט וקליל.  כי בסופו של דבר – התחייבות אמיתית מתחילה בבית, עם הילדים, בצעד הכי קטן שיש.

תקשורת נכונה לחינוך מיטבי

הופעתי בשתי הרצאות בשבוע. בישובים שונים זה מזה הן בסוג הישוב והן מאופי האוכלוסייה. נושא ההרצאה הוא "תקשורת נכונה לחינוך מיטבי". הורים וסבות הגיעו להרצאה. שיתפו בקשיי ההורות והסבתאות. ההרצאה נתנה כלים לתקשורת שתביא למניעת ההצפה בקשים וכמובן קיבלו כלים לפתרון בעיות. חשוב שאם אין לנו מושג בתחום שאליו קשורה מטרת השיא שלנו (ההורות), אין זה אומר שלא נוכל להשיג אותה. הורים רבים נתקלים בקשיים ואומרים "זה מה יש!" אני אומרת לכם שהצעד החשוב בנקודה זו הוא לברר בידי מי נמצא הידע המקיף המהימן והמדויק ביותר שאנחנו זקוקים לו. למצוא אדם שכבר עשה בעבר בהצלחה את כל הדרך שאני עומד לעבור ומכיר בה כל אבן, כל עיקול וכל מהמורה אפשרית והוביל לשם בהצלחה עוד רבים אחרים.

כאמא שגידלה את ארבעת ילדיה לבד, סבתא לארבע נכדים שיצאה ולמדה ייעוץ חינוכי, ניתוח התנהגות בשילוב הcbt   ואימון אישי, מצאתי את עצמי כפי שכתב וויל סמית', אם חווית חוויה, נתקלת בבעיה סביר להניח שלפחות עוד אחד עבר את אותה חוויה וגם כתב על זה ספר אחד או שניים. הספר "הרוח בחינוך" מעלה דילמות, קשיים שפגשתי  (כמורה וכמלווה הורים) ומעניק ארגז כלים לפתרון הבעיות. בהרצאה בה חשפתי את ספר הילדים שכתבתי "סבתא, מי הוא ילד מחונך?" אני מאפשרת להכיר את המציאות, היום חינוך הילדים הוא תחום מאוד מאתגר. הילדים של היום דורשים המון הקשבה, אמפתיה, יחס אישי והמרוץ אחר הפרנסה והעיסוק בפלאפון לא יכולים לעכב אותנו מלהעניק לילדים שלנו את התקשורת הבין אישית לה הם זקוקים על מנת לקבל את החינוך הנכון והמיטיב לחיים טובים.

מנטור מעולה יגדיל את הסתברות ההצלחה שלך ויקטין את הסתברות הפציעה (אלון אולמן). ליווי של מדריך הורים מעלה את ההסתברות שתצליחו ומצמצם את הסיכוי שתפגעו מילדכם או תפגעו בהם. צריכה להיות החלטה נחושה לפנות לאדם המוסמך והמומחה ביותר בתחום. מטרות שיא לא באות בקלות וצריך להיות מוכנים לשלם תמורתן מחירים. כל פעולה, כשמבצעים אותה שוב ושוב בהתמדה, הופכת לבסוף להרגל.

כולם רוצים להיות בפסגה, אבל הרוב לא מוכנים לטפס (אלון אולמן). אין מציאות נטולת קשיים, אין אנשים שלא נדרשים להתמודד ואין פרויקטים שהכל בהם מתנהל על מי מנוחות. קשיים ובעיות הם לא "באג" בתוכנית הקיומית. הם חלק מהחיים, חלק מהדרך להצלחה. הורה חזק שמאמין בדרכו יודע לבקש עזרה, להגיע להרצאה ולקבל עוד כלים.

הבסיס להצלחה הוא ללמוד לקחת אחריות

הבנת המושג "אחריות" כלפי הסובבים אותנו, מותנת בחשיבה על האחריות שלנו כלפי עצמנו. כשמגיע הורה ומבקש ממורה לקחת לתשומת ליבה שהילד שלו לא מבין את החומר הנלמד והוא לא רוצה להיכנס לכיתה, אני שואלת אותו כמנתחת התנהגות, היכן האחריות של ילדך להיות ולהבין את החומר הנלמד? ילד שנשאר שבוע בבית כי הגיעה משפחה מהדרום ורצה להיות איתם. ולאחר יום יומיים ששהה בבית ספר נוסע שבוע לנופש משפחתי בדרום. מגיע לבית ספר ולא מגיע לשיעורים פרטניים כי לא מוותר על ספורט ולא על קולנוע, לא מוצא לנכון לפגוש חבר שנכח ועבד בכיתה, לשבת וללמוד אתו, היכן האחריות ללמידה? שלו ושל הוריו.
אחריות היא ערך מוסרי, שמשמעותו היא שהאדם בהיותו בוגר, נושא בתוצאות של מעשיו ופעולותיו שלו כלפי עצמו וכלפי חברתו וסביבתו, אם הוא בחר בהם מרצונו החופשי. מדי פעם יש להשתמש בכלי שנקרא מיינדפולנס, מדיטציה שמאפשרת הפניית הקשב לכאן ועכשיו. שיח פנימי עם הנשמה – מה אני עושה להצלחה שלי ושל ילדיי? וללמד את הילד שלנו לעשות את השיח הזה עם עצמו.
לְמִידָה היא תהליך של שיפור הידע וההבנה במיומנות העשייה. הלמידה מבוססת על התנסות ומובילה לשינוי קבוע יחסית בהתנהגות של הפרט. למידה אינה רק רכישת ידע אקדמי. רכישת ידע להתנהלות עצמית, זו גם למידה.
שבו עם עצמכם וכתבו את המטרות שלכם בחינוך ילדכם. מה אתם מצפים שיאפיין את הילד הבוגר שיצא לחיים העצמאיים שלו? מה אתם עושים כדי להגשים ולהגיע אל אותה מטרה נעלה? איזו אחריות אתם לוקחים על עתיד ילדכם? מה האחריות שאתם מלמדים אותם לקחת על ההצלחה שלהם?
אחריות כערך מוסרי משמעותה בראש ובראשונה שהאדם שחי בחברה, אינו יכול להתעלם מההשפעה של פעולותיו על בני אדם החיים בסביבתו. אחריות מהווה תשתית התפתחותית פסיכולוגית וחברתית שאדם אמור לרכוש בעזרת הוריו, מחנכיו ותרבותו. ההורים והמחנכים מאפשרים לצעיר לרכוש ידע ריאלי כדי להסתגל למציאות ולהשתלב בה ולהפוך לאדם עצמאי וחופשי.
מסגרת חינוכית כשמה כן היא. מסגרת חינוכית מתייחסת למערכת של כללים, שמטרתם לשמור על הסדר בבתי ספר ולחתור לכך שהתלמידים יצליחו בלימודיהם. הכללים מכילים נוכחות ועשייה במהלך החינוך ללמידה אקטיבית. הורים חנכו את ילדכם לקחת אחריות וזאת בעצם היותכם מודל לחיקוי.