תגית: הבנה

ראיינתי בתוכניותיי ברדיו את המחנכת אור בר ימין, מבית הספר "מצפה גולן". אור סיפרה על פרויקט שרץ בכל העולם, בכל מיני וריאציות. בארץ הפרויקט התחיל בזכות קולגה שלמד בתוכנית חותם להכשרת מורים. יישום התוכנית התחיל בכיתה קטנה במרכז ומשם התרחב לבתי ספר נוספים בבת ים, ירושלים תל אביב. לפני שלוש שנים אלינור נאור, מחנכת ב"מצפה גולן" יישמה את התוכנית בכיתתה.
לפרויקט יש את הכלים לתת מענה רגשי ולימודי. כמובן שכל מורה מפתח את הפרויקט בדרכים שונות לפי חיבור אישי ומענה לצרכים של אופי הכיתה והמסוגלות האקדמית והמנטלית. מטרת היוזמה היא להעצים רגשית את התלמידים באמצעות המפלצות. בעזרת המפלצות ניתן ליצור דיאלוג רגשי עם התלמידים להכיר אותם לעומק מבחינת כישורי הלמידה, חוזקות וחולשות ודרכי התמודדות.
התהליך מתחיל בצפייה בסרט המפלצות וניתוחו לפי ערכים ודמויות. הסרט מהווה בסיס לשיח ולמידה משמעותית בהקניית ערכים כמו קבלת האחר, שונות, כבוד, שיתוף פעולה, דעה קדומה ואפלייה,
הילדים לומדים לאפיין את דמות המפלצת ומשם גם לומדים להסתכל פנימה לתוך עצמם ולאפיין את אישיותם. השלב הבא הוא ציור מפלצת בעלת מאפיינים פנימיים וחיצוניים, חוזקות, כוחות על, סביבת מחייה, משפחה חברים, אויבים ועוד. הציור הופך למשמעותי מבחינה רגשית.
מציור המפלצת מתגלה עולם פנימי שלם על כל ילד שמאפשר לעשות תהליך רגשי ולימודי משמעותי. את ציור המפלצת שולחים למאיירים מקצועיים שמתנדבים להפוך את המפלצות לאמיתיות. הם נכנסים לעולם של הילד קוראים את האפיון, הרקע על המפלצת שהילד כתב והופכים אותה למציאותית עבור הילד. שיתוף הפעולה בין הצדדים יוצר חיבור מדהים שמאפשר ליישם ערכים כמו הוקרת תודה, נתינה, שיתוף פעולה ועוד.
בספרי "הרוח בחינוך" אני כותבת: "חינוך הוא תהליך מתמשך של למידה שבו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות. רוח האדם היא המניעה אותו ללמידה ולשאיפה לעשות למען מיטביות." הפרויקט המפלצתי מפתח את החשיבה היצירתית ועולם הדמיון של הילד, מאפשר קידום ושיפור מיומנויות שפה- כתיבת וקריאה. עוסקים במיומנויות לימודיות, כותבים סיפור על פי התבנית הסיפורית ומשלבים את המפלצות של הכיתה כדמויות. לומדים לאפיין דמות, לכתוב קומיקס, כתיבת פסקה, מכתב אישי ורשמי שנכתב בהוקרה למאיירים והתבוננות עצמית בעזרת רפלקציה.
לקראת סיום התהליך חושפים את הילדים לאיור של המאיירים, עורכים מפגש אישי עם המאייר, מפתחים גם רמת תקשורת בין אישית, הילד מדבר עם אדם מקצועי, שואל על תהליך היצירה שמאחורי הקלעים. הפרויקט מסתיים בתערוכה בה הילדים שגרירים של הפרויקט, משדרים ביטחון בחשיפה אישית. משתפים על הקושי, התסכול שבתהליך ואל דרכי ההתמודדות. שווה לנסות בכל בית ספר.

אירחתי בתוכנית "עוצמה עם דר' מרום", המשודרת מדי יום ראשון ברדיו קול הכנרת, את פנינה נבון. גננת מזה 30 שנה, ברמת הגולן. פנינה עוסקת בפיענוח ציורי ילדים. אִבְחוּן צִיּוּרֵי יְלָדִים הוא שיטת מדידה והערכה המשמשת בפסיכולוגיה של האישיות. הבוחנים נעזרים בציורי ילדים לצורך ניתוח אישיותם. אבחון בעיות בתחומים הקשורים לגוף, לנפש, להתפתחות הקוגניטיבית וליחסים של הילדים עם סביבתם הקרובה. באמצעות הציורים ניתן לקבל תמונה רחבה ומעמיקה לגבי האופן בו ילדים חווים את העולם שסביבם. השיטה מסתמכת על מחקרים שנערכו על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אמנים, אנשי חינוך וגרפולוגים, אשר מצאו קשרים חיוביים בין ההבעה החזותית והבחירות הלא-מודעות של הילד בזמן הציור לבין מאפיינים נפשיים ורגשיים.
ילדים צעירים מתקשים לבטא את עצמם בצורה מילולית, והציור מספק להם כלי להביע את רגשותיהם וחוויותיהם. הילדים נעזרים בציורים כאמצעי גישור על הפער בין שפתם לבין שפת המבוגרים. רצוי לפנות לאבחון ציורי ילדים כאשר אנו רוצים להבין את דפוסי התנהגותו של הילד, כאשר אנו רוצים לאתר פחדים ומצוקות. חשוב לציין כי יש לאסוף ציורים תקופה ארוכה (חצי שנה ויותר) מסביבות שונות על מנת לאתר מגמות התנהגותיות שונות המאפיינות את הילד לאורך זמן ולא התנהגות חד פעמית.
לילדים נגיש את כל סוגי הצבעים, הגירים והטושים. בחירת כלי הציור גם לו מקום נכבד בפיענוח. לצבע משמעויות בהיבטים שונים: משמעות קולקטיבית (הכחול כצבע לשמיים ולים, הצהוב כסמל לשמש), משמעות תרבותית (לבן כצבע של טוהר בתרבות המערב ושל מוות בתרבות מזרח), משמעות מקומית (כחול ולבן כצבעי הלאום) ומשמעות אישית. בשנת 1810 חילק גיתה את הצבעים לצבעים קרים (בעלי אורך גל קצר) וצבעים חמים (בעלי אורך גל ארוך). הוא ייחס משמעויות שליליות לצבעים הקרים וחיוביות לחמים. אבחנתו זו קשורה לרגשות אותן מעוררים הצבעים יחד עם תחושת הפרספקטיבה: קרבה או ריחוק. צבעים קרים נראים רחוקים מהעין וצבעים חמים נראים קרובים.
כאשר מתבקש הילד לצייר דמות איש או אישה, עשויים מאפיינים בדמות זו לשקף מאפיינים שונים בדמות העצמי של הילד, כפי שהוא תופס אותה. ציור אחר שעשוי לבטא זאת, הוא ציור עץ – הוא עשוי לייצג את ה"אני" על היבטיו השונים: האישיות, הביטויים המעשיים הנראים לעין של האישיות, ההתייחסות לסביבה, לבית, לעבר או לעתיד, ושלבי התפתחותו של הילד. מאפיינים כגון עץ גדול עשויים להצביע על תחושת "אני" מפותחת ועל שתלטנות, בעוד עץ קטן מצביע על דימוי עצמי נמוך. עץ קטן המצויר ביד בטוחה ובלי שבירות עם אדמה ושורשים מראה על ביטחון עצמי וחוסן נפשי. הגזע מלמד על אישיותו של המצייר, אם הוא חזק, חלש, יציב, אגוצנטרי ועוד. "עיניים" או שברים בגזע עשויים להיות סימן לקשיים או מצוקות בתחושתו של הילד. גזע או ענפים משוננים או חדים יכולים ללמד על בעיות תקשורת ביחסים של הילד עם סביבתו, תוקפנות חיצונית או פנימית של הילד. איכות קו תקינה מעידה על ביטחון עצמי תקין, בעוד קווים שבורים ורועדים מעידים על חוסר ביטחון. הוציאו את הדפים והצבעים והזמינו את הילדים לצייר.

בכל עיר וקריה מתקיים ארוע "שבןע הספר" שמטרתו להעצים את המודעות לקריאת ספרים. עיקרו של הספר הוא התוכן הנכלל בו, בין אם זה תוכן עיוני, מדריך שימושי או סיפורת. סביב תוכן זה נכללים מרכיבי תוכן נוספים, חלקם המופיעים בכל ספר, חלקם המופיעים בסוגים מסוימים של ספרים, וחלקם מופיעים בהתאם לשיקול דעתם של המחבר והמו"ל. הרעיון המסתתר מאחורי קריאת הספר הוא שכל קורא לוקח את הטקסט לחייו שלו. שני אנשים שונים ממגדר שונה, מדת או מעדה שונה, כל אחד יספר את הסיפור שקרא אחרת. מכיוון שאנו מונעים על ידי ספר חוקים, ספר היסטוריה שונה אחד מהשני.
בבית הספר מתבקשים הילדים לבחור ספר ולכתוב עליו יומן קריאה. כתיבת יומן הקריאה מלמדת את המורה רבות על התלמידים. גדולתו של המורה היא להכיר את ההיסטוריה המנטלית של הילדים מתוך הניתוח של הספר שהם קראו. ובדיוק כך חשוב שגם הורים שקוראים לילדיהם ספר, לשוחח על הספר ולשאול את הילדים היכן הסיפור פגש אותם? מה הם אהבו בספר? שיח שכזה יפתח אתכם לעולם הפנימי של הילדים.
הספרים שלי מיועדים לנוער, לבוגרים, להורים ומורים ולכל אחד שמבין שחינוך לא מתקיים רק במסגרת חינוכית. חינוך מתקיים בכל תקשורת בין אישית שאנו מקיימים עם הזולת ויהיה גילו ומגדרו מה שיהיה. מטרתם להביא לתובנות וליישום התנהגותי שיטיב עמנו לחיים טובים ומאושרים. הספר "גלגולו של חינוך" פונה אל הקורא ומאפשר לו להכיר בכוח הרב שבגנטיקה המנטלית. עד כמה ההורים שלנו הם אבן דרך שלנו להצלחה בחיים. הכרות עם הנכון והשגוי בחייהם, מאפשרת לנו לנתב נכון את חיינו ואת חינוך ילדנו. הספר "הרוח בחינוך" נותן להכיר בערך האדם כאדם לומד וצמא ללמידה מיום היוולדו ועד ליום מותו. להכיר ולהוקיר את רוח האדם כשותף ללמידה משותפת של היחיד והסביבה. ההכרה ברוח האדם כגורם מאבחן לתוצאת ההתנהגות מאפשרת שליטה מירבית בהצלחה של כל אחד ואחת.
הספר "גורי הכלב שמתנהג כמו בן אדם" שכתבה יובל עדן, והיא בת 22 בלבד, זכה להצלחה רבה בזכות החיבור של הקוראים הצעירים לתוכן המספר על אימוץ כלבים. הספר "אמא, מה זה זמן?" שכתבה אירית ויסמן-מינקוביץ' והוא אחד מ28 ספרים שכתבה עד היום, מחבר את הילדים למושג הזמן שהוא כל כך גם לא בדיוק ברור למבוגרים. תוך כדי קריאת הספר המבוגר שקורא מבין עד כמה המושגים שלנו המבוגרים, כל כך לא ברורים לילדים. הספר "דמיון מודרך" שכתבה שרה מונטה, ספר מעניין שניתן תוך כדי קריאה ליישום של הפעלה מעניין. הספר יכול להיות ידיד נפש לכל אדם בכל גיל. צאו ובחרו את הספר שיעשה לכם טוב.

מגיעים אלי פניות לליווי ילדים שההורים מאבחנים כסובלים מחרדה או מדיכאון. חשוב שנשאיר את האבחון לאנשי המקצוע. להורים מקום יקר וחשוב בשיקוף מצבו של הילד באמצעות תיאור התנהגותו. כשאדם טוען שכואב לו הראש כולנו יודעים באיזה איבר מדובר. כשאדם מסתגר בחדרו, מתבודד, חשוב שנמצא דרך לחבר לו את איש המקצוע שיסייע לו להבין מה הגורמים למצבו זה.

קיים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול ממוקד (בסימפטומים) וקצר מועד. הטיפול מקנה למטופל שיטות להתמודד בעצמו עם הבעיה, כגון טכניקות הרגעה, איתור מחשבות אוטומטיות שליליות, שינוי דפוסי חשיבה, מיינדפולנס ועוד. מטרת הטיפול, שהמטופל ילמד את הכלים הללו, יוסיף אותם לארגז הכלים שלו וכך יוכל להתמודד בכוחות עצמו גם עם קשיים אחרים בהמשך חייו.אהרון בק (1967, 1976) פיתח את גישת "הטיפול הקוגניטיבי", בה ניתן דגש על תפקיד ה"דיאלוג פנימי" (=דיבור פנימי) המשפיע על רגשות והתנהגויות של הפרט.

יחד עם זאת אנו יודעים שגם בשטח יש מאמנים בתחום הספורט שהבינו שקיים קשר בין קוגניציה (מחשבה), רגש ופעולה/ התנהגות.רוני כהן, מאמן קוגניטיבי, התראיין בתוכנית הרדיו שלי "עוצמה עם דר' מרום" בקול הכנרת ושיתף בעשייה המדהימה ובהצלחות בשטח ביישום אימון קוגניטיבי-התנהגותי. זהו תהליך המשלב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, המאפשרות למתאמנים להגשים את מטרותיהם באמצעות שינוי הרגלי חשיבה והתנהגות. מחקרים מראים, כי אימון קוגניטיבי-התנהגותי הוא אחד המודלים, הנפוצים ביותר, שנעשה בהם שימוש בתהליכי אימון פסיכולוגיים, שנעשו בבריטניה.

אימון קוגנטיבי-התנהגותי ognitive Behavior CoachingC הוא אימון הגישה המשלבת בין טכניקות קוגניטיביות, התנהגותיות, דימוי עצמי ואסטרטגיות מתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT.האימון מתמקד בפיתוח יכולות של התבוננות מחשבה ורגש, שינוי פרספקטיבה (חשיבה רציונאלית מקדמת), עיצוב ה- BEING (הכולל אני עתידי, חזון וערכים) וכלים לניהול עצמי להשגת מטרות/ הטמעת השינוי.

לקחתי באהבה את המודל והבאתי את מגרש הכדורגל אל הכיתה. בשיעור מתמטיקה בכתה ז' התקיים מבחן ליישום הבנה בפתרון משוואות עם נעלם. אחד התלמידים קיבל את המבחן וסיבב בין אצבעותיו את העיפרון, כך שנזרק לעבר הקיר. נגשתי לילד ושאלתי "מה קרה?" ענה בזעף: "אני לא יודע ולא רוצה קחי את המבחן". התיישבתי לידו כדי להיות אתו בגובה עיניים ושאלתי: "אתה שחקן כדורגל, נכון?" ענה: "כן". "אתה עולה למגרש במשחקים?", שאלתי. ענה: "כן". "קבוצות שקל לנצח אותם?" המשכתי. נועם התיישר. "נראה לך? אלו קבוצות שקורעות אותנו על המגרש". "ואתה? איך? כשקשה מולם, זורק את הכדור בעצבים מחוץ למגרש?" הקשתי. "מה את חושבת שאני מוותר? אני מעביר אותם, נלחם עד השער", אמר בנחרצות. קמתי, הלכתי להרים את העיפרון, התעכבתי ליד המחדד שעל שולחני, הגעתי לנועם ואמרתי: "אני מחזירה לך את הכדור (הגשתי לו את העיפרון), אני בטוחה שאתה לא מבקש מהמאמן שלך שיבקיע את הגול, קח את "הכדור" וקדימה תבקיע אתה את הגול". נועם הסתכל עלי חייך. ליטפתי את ראשו. בצלצול נועם הגיש את המבחן. לא התאפקתי. את המבחן בדקתי בהפסקה. נועם קיבל 100. מיד כשסיימתי נכנסה הודעה מנועם בפלאפון שלי: "תודה שאת המורה שלי".

שינוי פרספקטיבה, מפתח יכולות של התבוננות מחשבה ורגש. נועם הגיע גם לשיעורים פרטניים לחיזוק ההבנה שלו בתחום וחיזוק הדימוי העצמי בתחום המתמטיקה. אל תוותרו על הילדים והם לא יוותרו על עצמם.

הגיעה אלי אם חד הורית עם שני ילדים. האחד בן 8 והשני בן 10. "הילדים לא רוצים לקום בבוקר לבית הספר, אני חייבת שתבררי מה קורה שם, שבגללו הם לא אוהבים את בית הספר". התבוננתי בשני הילדים. אחד פיהק מהרגע שנכנסו לקליניקה והשני ישב באי נוחות, מחפש תנוחה נוחה לשים את הראש. שאלתי את הבוגר "איך אתה ישן בלילה?" הילד סיפר שהוא נרדם מהר מאוד ומתעורר אחרי שלוש שעות, הולך לשירותים ולא מצליח להירדם. שאלתי את הצעיר, את אותה שאלה וזה ענה: "אוף חלומות, כל הזמן אני מתעורר מחלומות לא טובים".

"שינה היא פעולה טבעית, לא פולשנית, שקטה, נעימה ורכה. אין בה שום דבר שמייצר איום. כל האיומים מגיעים מבחוץ ממצבי הערות" אומרת דר' אירית שמשון.ומוסיפה, "לחוסר שינה, יש כל כך הרבה השלכות, במהלך השינה, האיברים נחים, הם לא נדרשים לתפקוד מלא ולכן הם יכולים להתחדש ולהתנקות. כאשר לא ישנים, לא מתבצע תהליך הניקוי עד תומו".

אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו לאפשר לילדים שינה רציפה. בספר השינה המתוקה, שכתבה גפנית שלוי, שנכתב לפי עקרון קשת שבעת הצבעים המסמלת את סיפור הברית בין אלוהים לבני אדם. נמצא הנחייה לרוטינת השינה. חשוב לנו להכין את הילדים למסע בארץ החלומות. החלומות הם כמו איגרת שמקבלים מהיקום. החלום משמש מקום העצמה שבו אנו מתמודדים גם עם הקשה והלא נחמד. בחלום מגיעים החששות שלנו מהתמודדויות בעולם המציאות ולכן חשוב שלא נפחד לחלום חלום שקשה לנו אתו. הילד מתעורר בלילה מחלום, נחבק, נשטוף פנים ונבטיח לדבר על החלום בבוקר. אם הילד שכח את החלום, ברור שהנשמה למדה את מה שצריך היה ואפשר להמשיך הלאה, מבלי לנסות ולזכור את החלום. אם החלום  על מסר שיש ללמוד ממנו, הילד יזכור את החלום ואפשר לנסות ולהבין מה המסר. לדוגמא: אם חלם הילד על משפחת עכברים שבאה בשורה אל הבית וכלום לא עצר אותם והם מגיעים לסלון הבית. נשאל מה זה עכבר בשבילך? הילד יגיד שיש אוגר בפינת החי בבית ספר והוא חושב שהאוגר כלוא ולא נעים לו. תבררו היכן הילד שלכם מרגיש כלוא. אם יגיד שהחתול הביא עכבר מת. נסביר שהחתולים מביאים מנחה למי שמאכיל אותם ולכן חשוב שיכיר בכל מה שיש לו כמתנות בחיים. זה הזמן להוקיר על היש. מה שחשוב הוא לעשות הקדמה לפני השינה ולקבל באהבה את החלומות.

לילד הבוגר יותר, יש אפשרות לחזור אל ה"יומן האישי". ביומן האישי, אנחנו כותבים את שעבר עלינו ותוך כדי כותבים על מה יקרה מחר ואייך נתמודד. ברגע שנעשה זאת לפני השינה, הצלחנו לאסוף את כל מה שמטריד אותנו ואז, כשחזרנו מהשירותים, לא יטריד אותנו דבר, כי הכול כתוב. שינה רציפה אינה חלום שלא ניתן להגשים. היא צורך ויש לתת עליה את החשיבה ולקבל כלים ליישום.

זוגות רבים מגיעים למצבים, בהם הם נוטים לשפוט התנהגות של בן הזוג ולבקר באופן שפוגע מאוד בו. לא ראוי לשפוט אדם שלא עמד במבחן, אם השופט לא עמד במבחן דומה. "הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ." (משנה אבות ב ד). הלל מסביר, אם ראית חברך שבא לידי ניסיון ונכשל, אל תדינהו לחובה עד שתגיע לידי ניסיון כמותו ותנצל.

אחת הדרכים להגיע למצב כזה של התנסות, היא לקיים שיח משותף, להכיר מה שלא נחשף והיה גלוי באותו ניסיון כושל שראינו למולנו, להכיר ולהבין את שגרם לאותה התנהגות. הכוונה היא לקיום סימולציה, התנסות במצבים קונפליקטואלים בסביבה בטוחה. ששני בני הזוג יחושו "שבאו בשלום ויצאו בשלום" מאותו שיח משותף. למרות שכל אחד יאמר את שעל ליבו כך שהאחר יוכל להכיל וללמוד מזה. היכולת להיכנס לנעלים של האחר בלי צורך לנעול אותן. ביחד לתור אחר האיזון (לב וראש), באופן מושכל וריגשי כאחד.

סימולציות הן מבחני דמה שמטרתן להכין אותנו בצורה המציאותית ביותר לחיים עצמם. את הסימולציה יש לנסות ולקיים בתנאים דומים ככל הניתן לסיטואציה האמיתית, כאשר לפני כל סימולציה יש לבצע חזרה על נושאים בהם אנו מתקשים בעזרת דמיון מודרך אישי.

סימולציה (או הדמיה) היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים. מטרת הסימולציה היא לייצג מאפיינים מסוימים בהתנהגות היומיומית שלנו. בדיקת התגובתיות שלנו בטרם יתקיימו בפועל, קבלת תחזיות על התנהגות עתידית. כמו כן, כדי לשקף התנהגות שלא אהבנו אפשר לשחק את הסיטואציה שכבר התקיימה ולבחון כיצד ננהג באותה סיטואציה באופן מושכל יותר בפעם הבאה.

כדי לדמות תנאי שכזה, יש לכתוב סיטואציות בפתקים ולקפלם (הפתקים של האישה יהיו עם סימן אחר מהפתקים של הבעל – בכדי שהבעל יבחר פתקים שכתבה האישה ולהפך), כל אחד מבני הזוג בוחר באופן אקראי פתק ומציג את הסיטואציה. למשל: האישה בחרה פתק "אני נכנס מיום עבודה מטורף הביתה, פותח ואומר אני שמח להגיע הביתה" והבעל יענה … יש לנהל שיחה של לא יותר מ10 דקות. אחר כך משוב. איך הרגשתם? מה הייתה מטרת השיחה? מה הייתה הצלחת?

הסימולציה מאפשרת לבן הזוג להכיר ולהבין אחד את השני טוב יותר, הכרות שמאפשרת הכלה ואמפתיה לצרכים ולרוגע הנפשי המאפשר שלום בית.

הורים רבים מבקשים מהמורים לא לעשות מבחן בכיתה, כי הילד מאוד בלחץ. לא נכון להעלים סיטואציה שמלחיצה את הילד, יש לתת לו כלים להתמודדות ולחזק את בטחונו העצמי. חרדת בחינות היא סימפטום לבעיה עמוקה יותר, כגון קושי להשתלב במוסד הלימודי, ציפיות מופרזות של ההורים, ביטחון עצמי נמוך המשפיע על כל תחומי החיים או משבר אחר המכלה את כוחות האדם ואינו מאפשר לו להתמודד עם קשיים בצורה טובה. תפקידנו כמובילי החינוך של הילדים להכינם לחיים באופן המיטבי שיהיו להם הכלים להתמודד עם הסיטואציה. נלמד כיצד מורידים את הלחץ ושולטים בחרדת המבחנים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא כטיפול היעיל ביותר בחרדת בחינות. טיפול זה מתמקד ישירות בבעיה – בדפוסי חשיבה שיוצרים אותה ובהתנהגויות של האדם המגבירות ומשמרות אותה.במהלך הטיפול נחשפים דפוסי חשיבה והתנהגות המובילים ליצירת חרדת בחינות ונלמדות דרכי חשיבה והתנהגות חילופיות, שיאפשרו להוריד את רף החרדה, להתכונן בצורה יעילה למבחנים ולתפקד בהם באופן שיאפשר לאדם לחוות הצלחה.

ילדים רבים מפעילים דפוסי חשיבה שאינם מועילים להעצמת הביטחון ומגבירים את רמת החרדה. הילד אינו מאמין שהוא יכול לעבור את המבחן בהצלחה ושוקע בתסריטים. חשוב שנדבר עם הילד על אותם תסריטים. תרגיעו את הילד בנשימות סדורות ובדמיון מודרך להצלחה. מה נעשה כשתצליח? יתרה מכך, מה יקרה ומה נעשה, אם לא תצליח? ארגז כלים מוכן לפני המבחן. עליכם ההורים לאתר את אותם דפוסי חשיבה, מכיוון שהם מעכבים את הילד לא רק מהמבחן אלא מסיטואציות נוספות בחיים המאתגרות להצלחה. היו שם על מנת לתקן את עיוות החשיבה. עבודה כזו עם הילדים תלמד אתכם ואותם לזהות דפוסים שגויים וקיצוניים שיוצרים חרדה ומעכבים אותם מהצלחה.

חשוב ללמד את הילדים שביום שהתבשרו על המבחן, זה הזמן להתחיל ולאסוף את כל החומר שנלמד בכיתה. דחיינות, היא הדפוס שאין לתת לו מקום בשום מצב, בטח לא במצב זה של חרדת מבחנים. לסדר את החומר הנלמד. להתרכז במה שחשוב למבחן. להבנות שאלות שיהיו במבחן ולענות עליהם. כמובן, שכל זאת ניתן לעשות כשבמשך כל השיעורים היית קשוב, הכנת את משימות הכיתה והבית. אם אתה עושה כל מה שאתה יודע שצריך לעשות ולא הצלחת, זה הזמן לפנות למורה ולבקש תגבור. המבחן משמש לילד, להורה  ולמורה להכיר בהבנת החומר ובשליטה בו. ניתן להשוות את הסיטואציה למגרש הכדורסל. אם קבוצת שחקנים לא הצליחה במשחק, משהו בדרך האימון של המאמן לא הושלמה נכון. תפקידנו המבוגרים לאמן נכון את הילדים שלנו שידעו כיצד להתנהל נכון על המגרש ולא להוריד אותם לספסל. שיהיה בהצלחה, כי כולנו מנצחים.

משפחה שהיא קבוצה של בני אדם שיש להם קרבת אבות, מהווה סביבה מאתגרת לתקשורת בין אישית. בכל משפחה תמצא מחלוקת, אי⁻הסכמהביןמספרצדדיםעלאודותסוגיהמסוימת. כלצדמנסהלהוכיחשטענתואודעתוהןהנכונותולעתיםאףבשימושבכוח. מחלוקותיכולותלהתקייםביןשניאנשים (זוג), כמוגםביןקהלרב (משפחה עם מספר ילדים).

הבחנה בין האנשים המרכיבים את המשפחה היא על יסוד הבדל אישיותי ביניהם המתבטא לא רק במאפיינים פסיכולוגיים אלא גם במאפיינים פיזיים ולעתים אף גנטיים. אם רק היינו יכולים לגרום לכל אדם להכיר בנטיות התקשורתיות שלו באותה מידה שהוא מכיר בטעמים ובמאכלים שהוא מצהיר בפני בני הבית, היה לנו קל יותר לנהל ויכוח ללא עימותים קולניים.

עמדות המוסר המשפחתי/החברתי והגנטיקה, הוכחו מחקרית כתלויות זו בזו על פי פיצוח במחקרים מדעיים על סודות הגנום האנושי. עם זאת על לנו לשכוח את הכוח של הסביבה בשינוי התנהגות שמועברת גנטית. מדעי ההתנהגות הוכיחו את היכולת להצלחה מלאה בשינוי התנהגות המועברת גנטית בכוח החיזוק הסביבתי.

חשוב להכיר בעובדה שבסביבה קיימים אותם ניצים ויונים שכבר סיפרתי אודותם בכתבות קודמות. הנץ הוא האסטרטג הלוחמני שבוחר להיות אגרסיבי ותוקפן להשגת מטרתו. לעומתו היונה שתעשה הכל להימנע מעימות, כך שגם אם תפתח באסרטיביות שנושקת באגרסיה, נמצא מיד דרך להרגיעה ולקיים שיחה מניבה לשני הצדדים. לנץ אין כל כוונה להכיר במשאלות יריבו, אלא לממש את חזונו שלו.

"דע מאין באת ולאן אתה הולך", חשוב שכל אדם יכיר את הוריו וילמד את הנכון לו, לזוגתו ולמשפחתו העתידית. בספר "גלגולו של חינוך" שכתבתי, אני מציינת את המשפטים וההתנהגויות שאנחנו לוקחים מהבית, והם לא תמיד לטובתנו. חשוב שנכיר שעימותים, ויכוחים ומחלוקות הן חלק חשוב ומשמעותי במערכות יחסים בכל מסגרת חברתית, כל שכן במשפחה. הכרה בעמדותיהם הרעיוניות של כל אחד ואחד במשפחה. כבוד לאדם. חיזוק הנקודות הנושקות שכל הצדדים ותכנון מוקדם להתמודדות עם אותן מחלוקות מסייעות לשלום בית.

נהלו ויכוח בצורה מכבדת של הקשבה והתייחסות לנקודות המחלוקת כך שתמצאו את המחזק שבקשר המשפחתי ובאופן שכל אחד ירגיש שעמדתו באה לידי ביטוי ומוצאים ביחד את הדרך למלא את החלל שנוצר באם לא מתאפשר לענות לדרישה המתעוררת. ייתכן שתצליחו לשכנע שדרך ההתנהגות של ההורים הייתה נכונה והצליחה ויש מצב שתלמדו להכיר שיש לשנות את החינוך וההתנהלות מהבית. זוג מצליח לבנות את ביתו ומשפחתו, כשלומד להבנות באופן מושכל את אישיותו. למדו מכל ויכוח, מי אתם, מה חשוב לכם באמת.

רכישת משמעות לעשייה שלנו, מחשבה או תהליך קוגניטיבי נחשבים במדע, למעשה או להתנהגות הנרכשת באמצעות למידה לאורך חיינו. ישנה תאוריה על מערכת הקשרים של יחס בין גורם לגורם. גורם אחד מוביל לגורם השני להיות מאובחן וליצור עשייה. מסגרת במערכת יחסים זוגית, היא מערכת שאנחנו אחראים על העשייה שלנו. אנו גורמים למעשה ההתנהגותי שיעשה. מדעי ההתנהגות מאפשרים לנו להבין שאנחנו אחראים למסגרת הזוגית שלנו.

הצלחה במסגרת הזוגית, דורשת מחויבות ורצוי מאוד שהיא תהיה מוצהרת מבחינתנו.המחויבות, זה מה שגורם להמשיך יום יום לעשות את מה שעושים הכי טוב שיכולים ואף להשתפר מיום ליום.מחויבות זה המשמעת העצמית לעשות מה שצריך לעשות, מתי שזה צריך להיעשות, בין אם בא לכם או לא, ועדיין לעשות את זה הכי טוב שאפשר. מחויבות זה היכולת להוציא לפועל את מה שתכננתם להוציא לפועל, גם אחרי שה"התרגשות של הרגע" עברה.מחויבות זה העוצמה לשנות את התמונה (אם אינה מה שחלמת עליה), מחויבות היא מה שהופך הבטחה למציאות.בכל פעם שנראה לנו שדברים אינם מסתדרים, לפני שאנחנו רצים להאשים כל דבר או אדם אחר, עלינו לבדוק עם עצמנו את מידת המחויבות שלנו לאותו תחום, פרויקט או מטרה.

המחקרים מצביעים על כך שחלק מהגורמים להצלחה כמו גם לשבר הזוגי, הנם אובייקטיבים, לדוגמא: מצב סוציואקונמי גבוה, גיל נישואין מבוגר (מעל 25) נמצאו כמעלים את סיכויי ההשרדות של הקשר. בצד אלו, קיימים לא מעט משתנים הקשורים לדפוסי ההתנהגות שלנו שיכולים לתרום ליציבות הקשר ולשביעות רצון ממנו. עשייה מתוך מחוייבות למסגרת הזוגית, זה דפוס התנהגות שחובה על בני הזוג לרכוש וליישם מדי יום, על מנת לשמר את הקשר הזוגי בינהם.

אנו מבינים כי כדי לשמור על מערכת יחסים זוגית טובה לאורך זמן, דרוש אקלים זוגי המוזן  בין היתר מתחושת ביטחון, תמיכה, כבוד, סבלנות, הערכה, גילויי חיבה ותשוקה, וכן עניין משותף. את כל זאת מתכנן הזוג מבעוד מועד, לפני שמגיעים לשלב החופה. אלא, שלאחריה הקשיים מביאים אותנו להתנהגויות שמהוות גורם לחודר ביטחון, חוסר תמיכה ולעיתים גם חוסר כבוד. כך שאם נבין שהגורמים שמהווים מעכבי הצלחה בזוגיות שחלמנו עליה, תלויה בנו, נשמע לקבלת כלים ונעשה לשמר את הזוגיות במקום הנכון. כל דפוסי ההתנהגות חייבים להיות תוצר למחוייבות למסגרת הזוגית, אליה התחייבנו.

זוגות המחוייבים למסגרת הזוגית, משכילים לשמור על כבוד הדדי, הקשבה, ומצליחים להעניק זה לזה חוויה של הכרה והתחשבות ברצונותיו של בן הזוג, גם אם אינם מגיעים להסכמה ביניהם (ואכן רובו המכריע של המריבות לא מסתיים במציאת פתרון מוסכם), יהיו אלו המאופיינים בחוסן זוגי וישרדו לאורך זמן בנישואין יציבים ומאושרים.

אפשרו למריבות ואי הסכמות להביא אתכם  להתפתחות וצמיחה ברמת המחוייבות לקשר ולמסגרת הזוגית. אפשרו לקשיים שבינכם לגרום  לכם להכיר טוב יותר זה את זה, על נקודות החולשה, הפחדים, הצורך באחר. היו שם ממקום של מחוייבות לבן הזוג ולמסגרת הזוגית שבחרתם אתם להבנות. מסגרת זוגית היא מסגרת שבונים ביחד תוך אמון וביטחון. בהצלחה.