תגית: לבד

החגים היהודים ובכל הדתות, משקפים לנו את המיטביות בהוויית המשפחה. הכינוס של כל בני המשפחה סביב אותה מטרת חג מסמלת את החשיבות שלנו בלהיות שייכים לקבוצה. לא רק להשתייך לקבוצה, אלא שחשובה לנו איכות הקבוצה, שהרי כולנו מכירים את האמרה "תאמר לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה."

בראשית המאה העשרים העלה הפסיכולוג אלפרד אדלר את ההשערה שלצורך הבסיסי בשייכות יש יתרונות אבולוציוניים הישרדותיים. הערכה שלו הייתה שהמוטיבציה המרכזית לכל עשייה שלנו היא ביסודה חברתית. הצורך להשתייך הוא צורך אנושי עמוק. אם נפרק את המילה "קשר", נמצא שהיא מורכבת מקיים, שייך ורצוי. כך שהצורך שלנו להיות בקשר עם אדם נוסף או קבוצה, הוא במהותו לחוש קיימים ורצויים.

שני חוקרים מפנסילבניה, צ'ייני ורוברט, מצאו ששיעור ההישרדות של בעלי קשרים חברתיים מפותחים גבוה יותר ותוחלת החיים שלהם ארוכה יותר. לכן אל לנו לשאוב את תחושת הרווחה הפסיכולוגית שלנו והערכתנו העצמית מתכונות האישיות הייחודית שלנו ומהישגנו האישיים בלבד. חשוב שנוקיר את המשפחה ואת בני הזוג שלנו ושמקור הזהות שלנו, הערכתנו העצמית ורווחתנו הפסיכולוגית תשאב מהשתייכותנו למשפחה שלנו. ההוקרה למקור אנרגיה עצום זה שנקרא משפחה, הוא שגם יוביל אותנו בדרך סלולה להשקיע במשפחתיות. באותם כינוסים משפחתיים סביב חגים, אירועים שמחים ומגבשים.

חוקרי מדעי ההתנהגות מביעים דעתם המלומדת על הקשר החשוב שבין היחיד לחברה, באחיזה ברורה שמי שאנחנו מותנה בחיזוקים שאנו מקבלים מהסביבה שלנו. מרק לירי כותב: "הצורך להשתייך: התשוקה לקשר בינאישי כמוטיבציה אנושית מרכזית". כלומר אנשים שקשריהם עם הסביבה אינם מפותחים ותחושת השתייכותם החברתית אינה מספקת מועדים לסבול מבחינה התנהגותית ובריאותית.  חלק גדול מחרדותינו נובע מהפחד מדחייה ומבידוד חברתי.

ההשתייכות לקבוצה הינו צורך ולכן חשוב להקנותו מהגיל הרך ולהוות מודל חיקוי לילדים שלנו. כישורי החיים בבית הספר היסודי ובכלל בתיכון ובאוניברסיטה מטרתם לתת כלים לכל אדם ואדם להתנהל בתוך חברה. האנשים אליהם אני משתייך מחזקים אותי ובונים איתי את החוסן הנפשי שלי להתמודדות עם כל קושי שאפגוש בחיי.

לא טוב היות האדם לבדו. אימרה חזקה שמלווה אותנו בזמן משבר. אך לא כך הדבר, אנו חייבים להבין שהבניית המשפחה תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו. החוזקות שאנו נכניס ליסוד המשפחה האיתנה הם שילוו אותנו עד יומנו האחרון. אל תמעיטו בערך המשפחתיות והיו שותפים להבניית הקשר המשפחתי. מדובר במפגשים (המציאו סיבות למסיבות), בהקמת קבוצות וואטצאפ, תקשורת שוטפת ומלווה. היו קשובים וערניים לכל מי שעוטף אתכם. אתם היום לקבוצה, מחר הקבוצה בשבילכם.

סדר פסח הוא אחד החגים הנחגגים ביותר בעולם היהודי. סדר פסח נתקבע כביטוי משמעותי ביותר של זהות יהודית במהלך הדורות בכל הזמנים והגלויות. יהודים קיימו אותו  בימי רדיפות ושמד באירופה של ימי הביניים. קיימו אותו אנוסי ספרד. וקיימו אותו יהודים בגטאות ובמחנות ההשמדה. בברית המועצות קיימו רבבות יהודים את הסדר כגילוי המשמעותי ביותר של זהותם היהודית. אז מה, לא נקיים סדר פסח?

הסדר עצמו הוא דבר שקל להזדהות עימו. מפגש משפחתי או חברתי גדול, ארוחה דשנה, קצת מורשת, קצת שירה, ומעל הכל קיים ערך אוניברסלי של מעבדות לחירות. היות והסדר נערך במסגרת קטנה בבית ולא בבית הכנסת, כל אחד יכול למלא את הערב כרצונו. לקרוא יותר או פחות ולהוסיף קטעים אקטואליים (כמו בהגדות שבקיבוצים). באלפיים שנה האחרונות יהודים מכל רחבי העולם מתכנסים באותו תאריך סביב טקס וטקסט שפחות או יותר דומים בכל מקום ומתדלקים את הזיכרון הלאומי במסר של יציאה מעבדות לחירות וחופש.

ובכל זאת, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? כל שנה אנחנו עושים את אותו סדר, את אותה ארוחה, אותו ויכוח, למי הולכים השנה? כל דבר שקורה ביקום, יש לו סיבה. זו אינה קלישאה. אפילו במדעי ההתנהגות, מדע לכל בר דעת, יש סיבה לכל התנהגות זו או אחרת. קטונתי מלהבין מה הסיבה שהקורונה באה על הארץ. עם זאת החשיבה מה יכולה להיות תוצאה של סיבת משבר הקורונה על ארוחת החג והסדר, יכולה להביא אותנו לתובנות שיעשו לנו רק טוב.

ארוחת החג מתקיימת. אדם בבידוד, זוג או משפחה בהסגר, הארוחה מתקיימת. כל סמלי החג על הצלחת אין עוררין. קריאת ההגדה מתקיימת כהלכתה. מי שמרשה לעצמו יכול להיות עם חלק מהמשפחה בסקייפ או בוידאו וואטצאפ. וכאן נכנסים להבין מה נשתנה? לא כולנו מסובין. לא כולנו משתתפים בסעודה שמסביב לשולחן. משתמשים בטכנולוגיה לצפות ולשתף. זה הזמן לשאול שאלות בין אישיות. כמו, מהי עבדות בשבילך? ומהי חירות? מי אני (העומד מולך), אם תשווה אותי לאחת הדמויות בהגדה. האם מי שאנחנו היום, הוא תוצר של מה שהתרחש שם במצרים? מה עשו קהילת היהודים כדי לשרוד את התקופה הקשה של העבדות במצרים?

מדי שנה אנחנו קוראים את ההגדה. כשאנחנו נתקלים בקושי, אנחנו אומרים "עברנו את פרעה, אז נעבור גם את זה". חשוב שנבין שהכוח בלשרוד משבר הוא הביחד. השיתוף. ההכלה של הפחד וצמיחה משותפת לניצחון. תכננו את הערב המשותף, תדאגו להיות בקשר עם ההורים, אף אחד לא לבד בחג. נשתמש באמצעים הטכנולוגים ונוקיר את התובנות גם בתקופה קשה זו.