הרווח שבמפגש הדורות

המשפחה היא הרבה יותר ממסגרת – היא עוגן, היא זהות והיא תחושת שייכות. הקשר הבין־דורי הינו משאב יקר ערך. עבור הילדים והנכדים, וגם עבור הסבים והסבתות. הקשר בין הדורות מעניק משמעות, מחזק תחושת שייכות ומאפשר לכל אחד מבני המשפחה להרגיש שיש לו מקום ושיש מי שרואה אותו. מחקרים בתחום הקשרים האנושיים מחזקים שקשרים טובים הם חלק מהבריאות שלנו. מחקר האורך של אוניברסיטת הרווארד, שנמשך למעלה מ־80 שנה, מצא כי מערכות יחסים משמעותיות הן אחד הגורמים המרכזיים לאושר, לבריאות ולאיכות חיים לאורך השנים. חברים וקהילה תומכת הם מקור חשוב לתחושת שייכות, משמעות וחוסן נפשי. קשרים הם צורך אנושי בסיסי.

כמדריכת הורים וכמרצה לגיל השלישי, אני פוגשת את השאלה: מהו תפקידם של הסבים והסבתות במשפחה המודרנית? התשובה: להיות מעורבים – לא מתערבים. סבא וסבתא אינם אמורים להחליף את ההורים, וגם לא לנהל את חיי המשפחה. תפקידם הייחודי הוא להוסיף רובד נוסף של אהבה, סבלנות, ניסיון חיים וחום. הם יכולים להיות המקום הבטוח, האוזן הקשבת, מספרי הסיפורים, שומרי המסורת והערכים, ובעיקר – המבוגרים שמעניקים לילדים תחושה שיש להם שורשים חזקים לצמוח מהם.

כדי שהקשר הזה יצליח, נדרשת תקשורת מכבדת בין כל המבוגרים במשפחה. הורים וסבים צריכים להסכים שיש להם מטרה משותפת: טובת הילדים. כאשר ההורים מאפשרים לסבים להיות חלק משמעותי בחיי הנכדים, וכאשר הסבים מכבדים את ההורות ואת הגבולות שנקבעו – נוצרת משפחה חזקה ובריאה. ילדים זקוקים לקשר עם כל מי שמעניק להם אהבה וביטחון. כאשר מתרחש ניתוק בין סבים לנכדים, נפגעים לא רק המבוגרים אלא גם הילדים, שמאבדים לעיתים מקור משמעותי של חום, שייכות וזיכרונות משפחתיים. ראוי שנאמץ כחברה עיקרון ברור של שמירה על הקשר הבין־דורי, מתוך הבנה שסכסוכים בין מבוגרים אינם צריכים להפוך את הילדים לשדה המאבק.

לקהילה יש תפקיד משמעותי ביצירת חיים מלאים עבור בני הגיל השלישי. בשנים האחרונות מתרחשת בגולן עשייה מרגשת ומעוררת השראה. הוקמו שלושה מוקדים ייעודיים לוותיקים, המהווים הרבה מעבר למקום מפגש. אלו מרחבים חיים של חברות, למידה, פעילות, יצירה והתנדבות. מאחורי כל מוקד עומדות מרכזות הפרויקט המסורות, אשר מעניקות לכל משתתף ומשתתפת תחושת מוגנות, הקשבה ושייכות. הן מכירות את האנשים הרשומים בקבוצות, רואות את האדם שמאחורי השם ודואגות שכל אחת ואחד ירגישו שיש להם מקום. זו אינה רק פעילות חברתית – זו שליחות. המועדונים מאפשרים לוותיקים להיפגש, ליצור חברויות חדשות, להמשיך ללמוד, להשפיע ולהרגיש נחוצים. כי מעבר לכל פעילות, האדם זקוק לאנשים סביבו.

כשמחברים בין קהילה פעילה לבין משפחה מחוברת, נוצרת מעטפת שלמה. הוותיקים זוכים למשמעות, לחברים ולתחושת שייכות. הילדים זוכים לדמויות משמעותיות נוספות בחייהם. ההורים זוכים בשותפים תומכים, והמשפחה כולה מתחזקת. האתגר הגדול של התקופה: לא רק להאריך ימים, אלא למלא אותם באנשים. במשפחה. בחברים. בקהילה.

בית חזק הוא בית שמכבד את כל הדורות. ילדים זקוקים להורים שמובילים אותם, והם זקוקים גם לסבים וסבתות שמעניקים אהבה, חוכמה ונוכחות. כאשר כל דור יודע את מקומו ומכבד את מקומו של האחר, נוצרת שרשרת אנושית שמחזקת את כולנו. המורשת החשובה ביותר שנשאיר לילדינו אינה רק מה שנאמר להם – אלא הקשרים שנלמד אותם לשמור עליהם. משפחה היא בית ללב. חברים הם תרופה לבדידות. קהילה מעניקה משמעות. וכששלושתם נפגשים – נוצרת איכות חיים אמיתית, בכל גיל.

מקום וזמן לעשות – המזל שלי

ילדים רבים מפספסים הזדמנויות, ממקום של בלבול. מוצפים ברגש ואינם מסוגלים לתת מקום מושכל להחלטות. בשביל זה אנחנו המבוגרים האחראים מחוייבים לנתב את דרכם. להציג בסמכותיות קווים אדומים למען לא יפספסו הזדמנות. כניסה לכיתה ונוכחות בזמן ההקניה, זו הזדמנות לשליטה בחומר הנלמד. הגעה לבית הספר בזמן, זו הזדמנות להכיר ולהתאמן בדפוס התנהגות שיסייע לילד בכל שנות חייו. בצבא, בעבודה, בפגישה עם בן הזוג ועוד. המקום והזמן לעשות הם המזל שלנו בחיים.

מה יותר טוב לילדים שלנו, הורים עייפים, חסרי אנרגיה או הורים נמרצים, בריאים ומלאי שמחת חיים? הידיעה שתשפיע עלינו יותר מכל דעה אחרת בעולם היא הדעה שלנו על עצמנו. הורה שמשקף לילדו שהוא לא שלם עם קו החינוך שלו, הילד קולט את הבלבול ונשאב למערבולת של חוסר יציבות. מורה שמותש ומגיע חסר אנרגיה לכיתה, הילדים בונים תסריט של פרצות בחינוך. אנחנו ורק אנחנו כותבים את התסריט שלנו אל מול הנסיבות. אנחנו יכולים לשנות את העלילה מן הקצה אל הקצה. הדלק שלנו לעשיה זו אנרגיה חיובית שתמלא את הגוף והנפש. כאשר אנו משנים את האופן שבו אנו תופסים את גופנו, את הזדקנותנו ואת הזמן, אנחנו יכולים לשנות את כיוון התקדמות הגיל הביולוגי שלנו (דיפאק צ'ופרה).

רוצים שהילדים שלכם יהיו משהו? תהיו מה שאתם רוצים שהם יהיו. הילדים מסתכלים עלינו והם נושאים אלינו עיניים. אין להם דוגמה טובה יותר מזו שאנחנו נעניק להם. נחישות והתמדה להגשמת מטרות, מתבטאות אך ורק בפעולה, בעשיה. אם יש לכם חלום לעולם אל תוותרו עליו. חלומות הם מטרות שיא. כשמשהו חשוב לנו באמת, תחושת הערך משנה את הרגש, הרגש משנה את המחשבה וכך נוצרת פעולה. מה שחשוב לנו הוא מה שאנחנו מוכנים לשלם עבורו מחיר. ככל שהמחיר גבוה יותר – כך "הדבר" חשוב לנו יותר.

אל תתנו לאגו לנהל אתכם. תנו להזדמנות למקום וזמן לעשיה. הביאו את המזל אל פתח ביתכם, אל המשפחה שלכם. למידה מתקיימת בכל דקה של ערות. היו נוכחים וערים לכל שנעשה סביבכם. תנו מקום להכיר גם מה שלא חשבתם שיש באפשרותכם להכיר וללמוד. המסגרת הביתית והמסגרת החינוכית פותחים בפנינו מקום לעשיה, תוקירו את המזל שיש את ההזדמנויות לחוות ולצמוח גם כשקשה, לא נעים ומאתגר.

מעגל החברים לעזרה ותמיכה

המונח "סקופ" מתייחס למעגל המסוגלות התודעתי שסביבנו: אנחנו לא רואים אותו, אבל הוא נמצא שם כל הזמן. הכוונה היא לכל מה שאנחנו תופסים או מחשיבים כאפשרי עבורנו, כאופציה. ההבנה שלנו היא שמשתנה. התודעה שמתרחבת ומתפתחת, ה"סקופ" שלנו – שהגבולות שלו גמישים יכולים להימתח עד לממדים שלא תיארנו לעצמנו שהם אפשריים.

למדנו ביחד מהו "סיפור פנימי", זהו קו מחשבה שהטמיעו בתוכנו כשהיינו צעירים וקשה לנו מאוד להשתחרר ממנו, למרות שאנחנו בוגרים ובספק גדול אם הסיפור אכן משרת אותנו. על פי סטיבן קובי, אפקטיביות זו היכולת של האדם להשיג תוצאות רצויות תוך כדי איזון. זה הזמן לבחון עד כמה אנו מסוגלים תודעתית לשנות את הסיפור הפנימי שאחז בנו במשך שנים.

אני מאמינה ששני דברים עיקריים בונים ביטחון עצמי אצל ילדים – אחד מהם הוא גישה בריאה, חיובית, שמבקשת לראות איך אפשר לקדם כל מצב, גם אם תנאי הפתיחה הם "לא משהו". ומי שיצליח להנחיל לילדיו את הגישה זאת, ייתן להם מתנה רבת-ערך שתלווה אותם כל החיים.

בתור ילדה אמרו לי "תעשי להיות בצד הנותן ולא המקבל" במשך כל שנות חיי דרשתי מעצמי ומילדיי לא לבקש עזרה. רק בבית. תהיו חזקים בחוץ. היום כמנתחת התנהגות, כמטפלת רגשית המשלבת את הcbt, אני יודעת שחובה ללמד את הילדים שלחיות בחברה, זה לדעת לקבל עזרה. להצליח אפשר רק אם נעזרים בחברים. לומדים שיתוף פעולה מהו. מנצחים יודעים מה הם כן רוצים. מנצחים חושבים תמיד איך כן – השאר יודעים מה הם לא רוצים, מסבירים למה לא, למה אי אפשר ולמה לא עכשיו (אלון אולמן). מנצחים שואלים: היכן אני עכשיו? לאן ארצה להגיע? היכן הידע, האנשים, הסביבה והכלים שיעזרו לי להשיג את המטרה.

מטרת שיא יכולה להיות כל חלום או יעד שהיו מבחינתכם בלתי מושגים עד היום. תמיד תשאלו את עצמכם: אם חיי הילדים לכם היו תלויים בזה- הייתם מצליחים? מטרה ראויה, היא מרגשת, מפחידה, ואין לנו מושג מהיכן אתחיל להשיג אותה. חשבו איזו תחושת הישג אדירה תהיה לכם שכתשיגו אותה וכיצד תשדרגו את הדמוי העצמי שלכם, את רמת התודעה שלכם ואת היכולות שלכם בכל התחומים. את החיים שלכם.

חשוב לא להגיע למצב שאתם לומדים לבקש עזרה כשאתם במיטה, כואבים וחסרי אונים. חברה טובה אמרה לי "אדם חזק יודע לבקש עזרה כשצריך…" למדו אתם לבקש עזרה ממקום של חיות ובריאות, היו מודל חיקוי לשיתוף פעולה וחברות מפרה בזמן שאתם בעשייה. מאחלת בריאות שלמה לכולם.