כל מעשה קטן שלנו הופך לשיעור לחיים

כמדריכת הורים פגשתי הורים שביקשו להבין למה הבן, דוחה שיח, כמעט ולא משתף רגש ואין מצב לפתרון קונפליקטים. הפילוסוף היווני אריסטו קרא לאדם “המחַקה הגדול ביותר מבין כל בעלי-החיים”, ומשפט עתיק זה לא היה יכול להיות רלוונטי יותר לעולמם של ההורים היום. אנו מרבים לחשוב שחינוך נעשה באמצעות הסברים, שיחות ונימוקים, אך בפועל הילדים שלנו לומדים הרבה פחות ממה שאנו אומרים להם ויותר ממה שהם רואים שאנחנו עושים. אין מעשה שנעשה בסביבת ילד שאחריו נוכל להגיד לו בפשטות: “אתה, לך אסור לעשות את זה”. מבחינתו אין הפרדה כזו. כל תנועה שלנו, כל תגובה, כל מבט וכל מרחב רגשי שאנו יוצרים סביבו – הם חומר הגלם שממנו הוא בונה את עולמו.

ילד, במיוחד בגיל הרך, אינו לומד מתוך הוראות אלא מתוך חיקוי. החיקוי הוא האופן הראשוני והעמוק ביותר שבו הוא מבין את המציאות. כשפעולות מוסריות, רגועות ומתחשבות מתקיימות סביבו, הן נקלטות במוחו כמעט מבלי שנבחין בכך. כשאנו משתמשים בשירי ילדים, בדימויים ובתנועה כדי לגעת בחושיו, אנחנו מעניקים לו חוויה חינוכית מזוקקת יותר מכל הסבר מילולי. השיר, הקצב והחזרה יוצרים רשמים עמוקים שאחר כך מתרגמים להתנהגות, לרגש ולתפיסת העולם.

הבנה זו, שנובעת גם ממדע הרוח, מזכירה לנו שחינוך איננו מושג מופשט אלא מערכת של עובדות חיים חיות: סביבת הילד, רשמי היומיום שלו, המפגש שלו עם מבוגרים אמיתיים ולא מושלמים. כל ילד הוא עולם בפני עצמו. ילד רגיש, עצבני או כזה שנוטה להתרגש במהירות – זקוק לסביבה אחרת לגמרי מאשר ילד שקט ומאוזן יותר. זו אינה העדפה או “סגנון הורות”, אלא הבנה שלפיה הסביבה היא הכוח העיקרי שמרפא, מעצב ומאזן את נפשו של הילד.

הדבר הפשוט אך החשוב ביותר הוא אהבה. לא חיבוק שנועד “להתקדם הלאה”, אלא אהבה כנה, מתמשכת, שממלאת את האטמוספירה הרגשית של הילד. כשילד חי בתוך מרחב של חום ואכפתיות אמיתית, וכשסביבו נוכחת דוגמה אישית ראויה לחיקוי, העבודה החינוכית מתרחשת כמעט מאליה. כל אותם ערכים שאנו מנסים להנחיל – סבלנות, אחריות, התחשבות – נקלטים דרך העשייה.

ההורים הם המראה שבתוכה הילד מבחין בעולם. אנחנו הפס הקולי, שפת הגוף, הדימוי והקצב של חייו. ואם נזכור זאת, אולי נגלה שהדרך היעילה ביותר לחנך ילדים היא להתחיל דווקא בעצמנו: להיות האנשים שהיינו רוצים שהם יחקו. הורים, תנהלו שיח בינכם ועם הילדים. לפתרון קונפליקטים ולהבעת רגשות. כך יגדלו לא בתוך מילים על אהבה, אלא בתוך אהבה עצמה.

מתי הילדים מעריכים?

הגיעה לקליניקה אם חד הורית. שיתפה בחיים לא קלים. עושה הכל לפרנס את ארבעת ילדיה בכבוד. שלא יחסר כלום. תזונה בריאה ומזינה, בגד ללבוש, חינוך פורמלי ואפילו בלתי פורמלי, חוגים ובאותה נשימה מוסיפה "הם לא מעריכים כלום, למה?"

בכל 36 השנים בהם אני אשת חינוך וכ20 שנים בקליניקה אני מבקשת מכם ההורים להיות נחושים, עקביים ומתמידים בערך עליון שלכם בחינוך. תחיו בתוך סרט. שחקו את התפקיד שאתם רוצים לעצמכם. אם תאמינו בצדקת דרככם בכל לבבכם, ואם תשקיעו את מלוא האנרגיה בצורה שיטתית וסדורה, המציאות תתיישר בהתאם אליכם. אז, איך עושים זאת בכוונה לקבל הערכה לעשייה ולנתינה?

הערכים שלנו הם חלק מרכזי במי שאנחנו – ובמי שאנחנו רוצים להיות. הערך בו אנו בוחרים שילווה אותנו בחיינו ושיהיה המוביל בחינוך שלנו, חייב להיות מאוד ברור לנו וברור לילדנו. מה הערך שבאמצעותו נביא לידי ביטוי את האישיות שאנו רוצים להציג בפני הילדים שלנו וחשוב לנו, שכך יציגו עצמם לעולם בעתיד. מה הקו המנחה אותנו לחיים טובים ומלאי הצלחה. כשאתם כהורים מתנהגים בהתאם לערכים שאתם דורשים מהילדים, הם מקבלים מודל חיקוי ורוצים להתפתח לכיוון ההצלחה שהם חווים בזכותכם.

חשוב מאוד להשתמש תמיד בהגדרת הערכים והתועלת שאותם אתם נותנים לילדים שלכם באמצעות כלליי המסגרת הביתית והחינוך אותו אתם מקנים לילדים. עבור כל תועלת מרכזית שהגדרתם, צרו אנלוגיה המתאימה לכל אחד מהילדים שלכם. למשל, יושרה היא ההתחייבות שלכם לבצע את מה שאתם מצהירים עליו. אדם בעל יושרה מתכוון לדבריו ומקיים את הבטחתו. כמה מכם אמרו שהם מתכוונים לרדת חמישה ק"ג ובסוף לא עשו זאת? כמה מכם אמרו שהם יתחילו להתאמן לפחות שלוש פעמים בשבוע ואחר-כך התחרטו על המינוי שעשו בחדר הכושר כי היו לכך מיליון תירוצים? מרביתנו לא באמת מקיימים את כל מה שאנחנו מצהירים עליו. כשאתם מצהירים על כוונתכם בקול רם, ודאו שאתם יודעים שהן הפעולות שיביאו אתכם להגשמתה ובצעו אותן במלואן.

האנלוגיה לכך היא שאין הורים עצלנים. כולם רוצים לעלות על הרכבת, אם רק ידעו לאן היא נוסעת, מהו זמן הנסיעה ואיפה התחנות שלה. כמדריכת הורים, אני מסייעת להורים להכריז על כיוון הנסיעה ועל היעד הנכסף בחינוך שלהם. כל זאת, אחרי שהכרתי טוב את ההיסטוריה של ההורים ויש לי אפשרות להציג לילדים את העשייה העיקשת של ההורים ונחישות שלהם להצלחה. ילדים מאוד אוהבים להתגאות בהורים שלהם ובעשייה שלהם. "לאבא שלי יש סולם" "אמא יקרה לי". שקפו לילדים את הערכים שעליהם אתם גדלתם, בזכותם אתם הצלחתם, שקפו את העשייה שלכם ותדרשו שהילדים שלכם לא יוותרו על הדרך (גם אם היא קשה להם), שיהיו עיקשים להשגת היעד ונחושים להגיע אליו. הערכה מגיעה בהבנת התועלת שבהטמעת הערך וקיומו בפועל.