כשהמחשבות מספרות סיפור על האחר

מחשבות שליליות אוטומטיות ועיוותי חשיבה הם הטיות בחשיבה שעלולות לגרום לנו לפרש את המציאות באופן שאינו תואם בהכרח את העובדות. הפרשנות משפיעה על הרגש, והרגש משפיע על ההתנהגות ועל הקשרים שלנו עם אחרים. דפוסים כאלה נפוצים, בין היתר, בקרב אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית.

לא פעם אנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה האחר התכוון. חבר שלא התקשר – כנראה כועס. מישהו שרץ אחרינו אחרי שיחה לא נעימה – אולי רוצה להמשיך את העימות. חברה שמתקשרת לחברה שותפה, לשאול לשלומנו – אולי בכלל רוצה לרכל עלינו. אבל בין מה שקרה במציאות לבין מה שאנחנו מספרים לעצמנו שקרה, קיים שלב משמעותי: הפרשנות שלנו.

אחד העיוותים הוא סינון שכלי – הנטייה לראות בעיקר את השלילי. אדם שחזר ממסיבה יכול לזכור רק שאמר משהו שלא היה מרוצה ממנו, ולשכוח את כל הרגעים הטובים שהיו באותו ערב. עיוות נוסף הוא חשיבה רגשית: התחושה הופכת להוכחה. אם אני מרגיש שלא רוצים אותי, אני מניח שזו עובדה. כאן חשוב לעצור. רגש הוא אמיתי, אבל הוא אינו בהכרח עובדה.

עיוון שכזה מביא גם את הזולת, הסופג את אותן מילים שנובעות מאותה פרשנות למצב של האשמה עצמית: עיוות שהוא תוצר של רגישות במצב של קשרים חברתיים, לקחת על עצמנו אחריות למצב שאינו בשליטתנו, או לקחת על עצמנו אחריות גדולה הרבה מחלקנו האמיתי בארוע.

מודל אפר"ת – אירוע, פרשנות, רגש, תגובה – יכול לסייע לנו לעשות בדיוק את ההפרדה הזו. לבחון מה קרה בפועל, לזהות את הפרשנות שלנו ולהכיר בכך שהיא פרשנות ולא עובדה, להבין איזה רגש היא מעוררת בנו, ואז לשאול: האם אפשר להגיב אחרת? האם קיימת פרשנות נוספת שתיטיב גם איתי וגם עם האדם שמולי?  זו גם אחת המטרות של טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) – לזהות דפוסי חשיבה שליליים, לבחון אותם ולפתח דרכי חשיבה ותגובה גמישות ומועילות יותר.

נסיים במילותיהם של החוקרים נראד ועמיתיו, העוסקים בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי בחרדה חברתית: המטרה אינה להפוך כל פרשנות לחיובית, אלא "לעודד אנשים לחשוב באופן גמיש יותר, ולהרחיב את מגוון התגובות שלהם למצבים, מתוך ההבנה שיש להם בחירה בדרך שבה הם מפרשים את העולם הבין־אישי שלהם."  כהורים, אנחנו יכולים לעזור לילדים, אנחנו יכולים ללמוד לעצור לפני שאנחנו קובעים מה הוא אומר ומסיקים מסקנות על אחרים. לא לבטל את הרגש, אלא ללמד אותם לבדוק את הסיפור שמאחוריו. בתוך המרווח הקטן הזה שבין האירוע לבין הפרשנות, נפתחת האפשרות לבחור תגובה אחרת – כזו שמיטיבה איתנו ועם הקשרים החשובים לנו.

הקשר הישיר בין מסוגלות אישית להתנהלות חברתית

"אני לא מבינה למה הבן שלי מרגיש דחוי, מרגיש לא אהוב, מרגיש שכולם נגדו", פתחה אם בפגישה שהתקיימה בקליניקה שלי, בה אני עוסקת גם בהדרכת הורים. השאלות שנשאלו הן: אייך תחושה זו באה לידי ביטוי בשטח? מה הם האירועים שניתן לתאר התנהגות של חברים, משפחה ומה תגובות הילד? מתי מתקיימים אותם אירועים? יום חול, שבת, חגים, מסגרת ביתית, מסגרת חינוכית, בלתי פורמלי ועוד. ושאלה אחרונה, כמה פעמים ביום, בשבוע בחודש, מתרחשים אותם אירועים?
שיקוף נכון של הדברים מאפשר להתייחס באופן ממוקד לגורמים שמהווים את התחושה. במקרה שלנו, הגענו לילד שנמצא במצב לימודי וחברתי שמבקש התערבות בטיפול רגשי. הילד לא רק שהרגיש דחוי חברתית, מדובר בתחושת חוסר מסוגלות אקדמית ואי עמידה ברף המתבקש לגילו, לפי ראות עיניו. מכל מקום ברור שיש לפתח רשת של חברים פרו – חברתיים שיוכלו לספק תמיכה ודוגמה אישית.
התנהגות פרו-חברתית כוללת מגוון התנהגויות הננקטות כדי להגן ולשפר את רווחתו הנפשית של האחר. התנהגות זו מונעת לא רק ע"י אינטרס אישי והמבצעים אותה מוכנים לשלם מחיר אישי לטובת אחרים. מודל התועלת החברתית מציע כי בעת חלוקת המשאבים אנשים נוטים לקחת בחשבון גם את האחר ולא מונעים רק מתועלת עצמית. גם בני משפחה יכולים לספק הזדמנויות לקשר פרו- חברתי ותמיכה. כפי שאני מדגישה בספרי "גלגולו של חינוך", שם אני מפרטת את החשיבות של 7 שנים שקודמים למסגרת החינוכית, שהם המצע לחיים, שמקבל הילד בבית הוריו, במסגרת הביתית.
במקרה של טיפול בקושי של פרו-חברתי – התעמתות מובילה להתנתקות ולאובדן תנופה של התקדמות. כך שבמקרה הזה, שגם הוא חינוך וכפי שכתבתי לא פעם, על מנת להגיע לחינוך יש להביא את הילד למצב של עימות בין הדחף לחינוך אותו אנו מבקשים, במקרה זה, יהיה נכון להתנהל בהענקת חום, שיתוף פעולה, ישירות, שבחים והבנה מהירה של השקפת עולמו של המבקש עזרה. השאלה תהא מה מבקש ההורה שיקרה? לאיזו רמת תקשורת חברתית היה מבקש להביא את ילדו ומהי עמדתו שלו ביחס לחברים בחייו שלו. שהרי מדובר ב"גלגולו של חינוך".
יש לבחון ביחד את השפעתם של הדפוסים האנטי חברתיים של חייו של ההורה. להכיר את החוזקות האפשרויות ואיתם ליצור טכניקה ליצירת מעורבות. החשוב הוא לראות את ההורה כמודל חיקוי לילד. כבר בבית רוכש הילד את הכלים להתמודדות עם קשיים. בבית הילד מקבל את השיקוף למסוגלות העצמית שלו. כמורה מזה 35 שנים אני אומרת בביטחון מלא. אין ילד שלא יכול. יש רמות שונות של מסוגלות בתחומי עניין שונים. יש רמות שונות של יכולת פיזית. בחוסן נפשי של הילד, באמונה של הילד בעצמו, יש לנו את הכוח לנצח כל מכשול, הכל תלוי בטיב המילוי אותו נשכיל לרקוח בכלים פרקטים ומתוכננים מראש.

עברנו את פרעה

אשתף אתכם בשיח עם קבוצת תלמידים מכתה ז'. הם חזרו מטיול אביב ושאלתי אותם "איך היה?" אמרו לי בגיחוך: "עברנו את פרעה" ולא המשיכו. שאלתי: "מה עברנו עם פרעה?"
התשובות התרכזו מול העובדה שהיינו עבדים, עשינו מה שביקשו מאיתנו לעשות. "זה מה שעשיתם בטיול? כיצד הצלחתם לעבור את הטיול, שלטעמי לא היה מסלול קשה, אלא שנדרשתם לעשות דבר שלא אתם בחרתם לעשותו?", שאלתי.
התלמידים סיפרו שמי שהוביל אותם היו מדריכי כתה ח' שנתנו מסגרת של עשייה חברתית לטיול והצליחו לשנות את המחשבה האוטומטית שכל מה שנעשה במסגרת החינוכית, נעשה בכפייה וללא התחשבות ברצונות ובאמפתיה למה שעושה להם טוב (בהבנה שלהם כמתבגרים). תלמידי כתה ח' יצרו מלימון לימונדה מתוקה ומרווה. הם הציגו את מטרת הטיול כגיבוש כיתתי/שכבתי ללא תלות בחוויה הכוללת של כל תלמידי בית הספר. יצרו סביבה טבעית – היא מסלול הטיול ויום הטיול. העלו בפני הכיתה מצבים אמיתיים שיכולים להיות למכשול בהגשמת המטרה ונתנו כלים לפתרון בעיות בשטח. נכתבו מראש המטרות החברתיות, כמו שיתוף פעולה, פתרון בעיות, הבנת סיטואציה חברתית קודם נקיטת צעדים לפתרון הסיטואציה ע"י הקשבה וראיית האחר, הכרה בוויסות רגשי קודם תגובה מילולית, גמישות מחשבתית בראיית האחר וכמובן חוקיות המשחק, באופן חד משמעי וברור לכולם.
כדי לנהוג בהליך של חשיבה יתרה, המונע באמצעות השכל ולא הרגש, עלינו להכיר בתקשורת בין אישית יעילה והיא המרכיב הראשון במעלה בתקשורת אסרטיבית. בה השתמש משה כשבא אל העם ואמר עכשיו קמים ועוזבים, נתן הוראות מפורשות להתארגנות וליציאה. העובדה שהעם קם והתאחד ליציאה ממצרים, התנהלו 40 שנה במדבר, אומר שהם הצליחו להבנות חוקים להתנהגות חברתית, שהעצימה אותם מול פרעה ועזרו להם להקים אומה שיודעת את מטרתה. הכוח החברתי, הגיבוש יכול להביא את הקבוצה למצב של הגשמת מטרת ההצלחה.
סיפור "יציאת מצרים", הוא סיפור שמאפשר לשקף את מטרות ההתערבות להקניית מיומנויות חברתיות. הצגת ההתנהגות המסוכנת של פרעה וסריסיו מול עם שלם. להכיר בהתנהגות הציר של העם שלנו במצרים, להבין שלא היו להם כלים להבניית התנהגות אחרת חזקה מול פרעה והגזירות, להבין מהם התנהגויות חשובות לנו ולסביבה, שעלינו לרכוש כדי לשמור עלינו ומשם לקבל עצמאות בהבניית מסגרת חברתית שתטיב איתנו למען הבניית חוויות חיוביות ומעשירות. חג שמח