אני משלבת בטיפול מסטיקה ופסיכולוגיה. לפני שאני נפגשת עם המטופל אני עורכת תקשור עם הנשמה שלו (בבית) וכשאני נפגשת איתו בשעת הייעוץ. אנחנו מנהלים שיחה ייעוצית, פסיכולוגית, אימונית שמאפשרת למטופל להיות ממוקד ולהגיע לתובנות שיביאו אותו למיטביות והגשמה.
היום לפני הטיפול תקשרתי עם הנשמה של המטופל. בחור בן שמונה עשרה וחצי (אין צורך באישור הורים, בגיל הזה). הילד פנה אלי ואמר לי שהוא מבולבל. הוא צריך עזרה והוא אפילו לא יודע במה לפתוח.
בתקשור ראיתי ישות מאוד מוזרה, כאילו קודם היותה אדם. משהו שמאוד הזכיר את השלב השני או השלישי בשלבים המתארים את שלבי האבולוציה של דרווין. אותו יצור משונה קפץ מענף לענף על עץ שגזעו גדול ושמן. בכל פעם שקפץ על ענף התאמץ להגיע את הפרי אבל לא הגיע ונפל לענף אחר. כך המשיך והמשיך. כשהוא לא מצליח לקטוף פרי וגם לא לרדת מהענפים אל הקרקע.
פגשתי את הבחור. וזה הסיפור שלו. בעזרת התקשור הצלחתי להשתמש בשאלות ממוקדות והבאתי אותו למצב שזה הסיפור בשעת הייעוץ ולא להיות מבולבל ומוצף כפי שמגיעים לפסיכולוג, או יועץ שאינו מתקשר.
אז, הסיפור שלו: אני גדל בבית עם שבעה אחים ואחיות. בתום החטיבה החליטו הורי ואחיותיי שאנחנו "מתחזקים" . אחותי הגדולה החליטה שאני צריך ללכת לפנימייה. הייתי בפנימייה והיה לי ממש טוב וסוף סוף הסתגלתי והתרגלתי ואז, אחות אחרת אמרה שאני צריך לעבור לישיבה.. בתחלה היה לי קשה לעזוב את הפנימייה ולהתרגל לישיבה, אבל בשלב מסויים התחלתי להנות ולפרוח מלימוד התורה ובאמת הרגשתי נפלא. ואז הגיע היום שאבא שלי ואמא שלי רוצים שאלך לצבא. וגם אח אחד רוצה שאלך לצבא. ואני רוצה ללמוד תורה, ואני רוצה לשרת את המדינה. ואני רוצה שכל האחים והאחיות יהיו מרוצים.. אבל, כולם משגעים אותי. ומה שאני עושה כדי שיהיו מרוצים ואז פתאום קם משהו אחר במשפחה ורוצה ממני משהו אחר.
תובנות: הענפים בתקשור הם הענפים של אילן היוחסין. הפרי שהטרום אדם לא מצליח לתפוס (אפילו לא מדובר על לאכול ) הוא הרעיון שאותו בן באילן היוחסין פתה אותו והמטופל שלי עשה הכל כדי לאוכלו. אבל, אז, בא אח אחר ופתה אותו לפרי אחר.
היותו טרום אדם. שלב לפני היות בעל זכות הבחירה והעוצמה לרדת אל הקרקע ולהיות עצמאי… מעכבת אותו מהצלחה והגשמה.
ביחד חיפשנו מוצא ומצאנו: התקשרנו – לקראת תום הטיפול לאגף "נח"ל חרדי". יחידה צבאית שאפשר בה גם ללמוד תורה וגם לשרת בצה"ל מבלי להתערבב עם בנות… והילד עושה פריצת דרך כעצמאי שיודע מה הוא רוצה ואייך יגשים את משאלת ליבו.
תודה ליקום ולארגז הכלים
דר' רבקה מרום
ניקיון תקשורתי – כלי אמוני מעולה
ביום חמישי האחרון הגיעה לטיפול אשה. הפגישה התקיימה לאחר שתקשרתי עם הנשמה וכל התקשור כתוב.
בתקשור ראיתי את האישה עומדת ליד הכיור ושוטפת כלים. צלחת נשברה והיא נפצעה בזרת ביד ימין והמשיכה לשטוף כלים. כשרצתה להניח את הצלחת בייבשן למרות שהייתה מרוחה בדם שנטף מהאצבע, הצלחת עפה מידה ונשברה לרסיסים על הרצפה. זה היה הסרטון שראיתי… חלקו.
כשנפגשתי עם האישה התחלנו לדבר (שיחה ייעוצית רגילה) בזמן הפגישה אני רואה שהמטופלת מלטפת ביד שמאל את אצבעות יד ימין.
שאלתי אותה מה קרה לך בזרת? והיא פתאום הרימה ראש ושאלה: "אייך ידעת שזה בזרת?" אמרתי לה "סתם" נפלט לי. היא סיפרה שלפני יומיים האצבע כאילו השתתקה, לא זזה.
המשכנו בשיחה הייעוצית המוכרת בסגנון הראיון המסייע של בנימין…
והיא סיפרה שמשהי שהייתה חברה מאוד טובה שלה, פגעה בה מאוד. היא שאלה אם המערכת נפגעה לגמרי? וכך התפתחה שיחה ייעוצית עם המון תובנות שלי מהתקשור… השיחה הייעוצית קיבלה המון תיבול מהכלים האימוניים ובסוף השיחה הגיעה המטופל למסקנה שחייבת להיות שיחה של נקיון תקשורתי עם החברה, שאילמלא תתקיים אותה שיחה, המערכת שהייתה כל כך טובה תשבר לרסיסים.
לקראת סוף הפגישה, פתחנו את התקשור שהיה כתוב על דף. חבל שלא צילמתי את פניה של המטופלת…. היא תחילה הייתה בשוק ואחר כך פרצה בצחוק… ולא הפסיקה לאמר: "אני לא מאמינה, לא זה לא יכול להיות.."
אז, זה כן יכול להיות!
ארגז הכלים של המיסטיקה, הייעוץ והאימון… הם הכל.
לגבי האצבע… שמשום מה לא התקפלה עד לפגישה… התחילה לנוע בסוף הפגישה.
שיהיה לנו שבוע מוצלח עם המון אהבה והכי חשוב.. לא למהר ל"שבור את הכלים" ולהיכנס ל"ברוגז". כאנשים בוגרים נפגשים ויושבים ומנהלים "ניקיון תקשורתי"… חברות אמיתית לא מסתיימת בגלל ש"אין קליטה בתקשורת"- בסיטואציה מסויימת אחת ויחידה, חייבים להמשיך לנגן…
סיפור קצר על "עכבר עכבר השמר, פן החתול יבוא מהר"
היום הצלחתי להציל אדם מעסקה כושלת..
התקשר אלי בחור. עלם חמודות. ומבקש ממני תקשור. הוא אמר שהוא רוצה לדעת אם להיכנס לשותפות עם אדם מסויים?
מעולה. אמרתי. תן לי שם פרטי ושם משפחה ותאריך לידה מלא, שלך ושל האדם איתו אתה מעוניין להיכנס לשותפות.
מתקשרת
המתקשר קיבל תמונה של יושב על דוכן פלאפל. מצחיק? לא!
יושב על כל הסלטים כאילו שומר שאף אחד לא יקח. והשותף: הלך הלוך וחזור מתחת לשולחן עץ. נכנס הסתובב מתחת לשולחן ושוב יצא לצד אחד. קם מאושר ורוקד ושוב חוזר אל מתחת לשולחן וחוזר חלילה.
מאמנת אישית
לאחר שיחה אימונית עם המתקשר (זה שהתקשר לקבל תקשור), שהעלה את הדילמה, הובהר לי שהבחור איתו הוא רוצה להקים עסק – הוא אחיו שרק עכשיו יצא מהכלא לאחר שנמצא גונב.
פתרון הדילמה
כך הבין זה שהתקשר אלי… שאין מצב להיכנס לעסק משותף, עם אחד שיעשה הרבה דברים מ"תחת לשולחן". ולמעשה כל ה"סלטים" שעליהם יעמול קשה, עלם החמודות, יצטרך לשמור עליהם כל הזמן, מכל משמר.
השילוב המנצח של התקשור, הייעוץ והאימון האישי – הם הפתרון כמעט לכל דילמה בחיים.
לומד חדש – במי זה תלוי?
הלמידה, במי תלויה? בלומד או במלמד? ואולי גם וגם?
רבות השאלות המציפות אותנו המחנכים, המורים והמרצים. הלבטים והדילמות העומדות בפנינו יוצרות משום מה עיכוב צמיחה, במקום להביא אותנו ואת הלומדים שלנו למיטביות בלמידה. ההכרות עם זרמי הפסיכולוגיה המוכרים (האנליטית, הבהוויוריסטית, ההומניסטית ועוד ) וחשיפה לפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית, תעזור להכיר ולהבין סוגיות שעד כה היו בגדר נסתר על הנגלה.
בתהליך של העצמה והכרות עם אסטרטגיות שונות בחינוך ובייעוץ החינוכי, נמלא את ארגז הכלים בבואנו אל הלומד החדש: הלומד הנאור, המשכיל, המועצם קוגניטיבית ו/או הלומד המבקש מאיתנו לסייע לו במעכבי הצמיחה, הלומד המבקש שניתן בידו את הכלים להגיע אל היעד הנכסף "להצליח בלמידה". נבין "מהי מסוגלות הלמידה".
ביחד, בעזרת סדנא נבקש את התשובות ונגיע לתובנות שיעצימו אותנו ונצליח ליצור פריצת דרך בחינוך ולהביא לומד חדש אל ספסל הלימודים.
לומד חדש
אמרו חז"ל : "מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי יותר מכולם". ברור. הרי הילדים הללו הם נשמות שהגיעו לעולם הזה ממש עכשיו. הם באים למסור לנו מסרים שאיפה שהוא שכחנו שנמסרו לנו כשירדנו לעולם. הם הצינור העכשווי של המסרים הכי טריים והכי חמים. מה שנקרא "מהדורת החדשות" במבזק.
הלומדים שלנו היום הם נשמות שמבקשות מאיתנו להגיע למחוזות גבוהים יותר ולו בגלל שהן נשמות גבוהות יותר. בהתחשב בעובדה שאנחנו מאמינים בגילגוליי הנשמה. ואנו מאמינים שבכל גילגול אנו משתדרגים, כי אנחנו מקפידים על תיקונים ועשייה מצמיחה ומיטבית, הרי ברור שהנשמות היום הן משודרגות ונמצאות בתדר מאוד גבוהה. ומכן, חובה על המחנך, המורה, המדריך, ההורה להבין שעליו להשתדרג ולא להיות מחנך כמו שאביו ואימו היו. כי מה שהם עשו התאים לתקופה ההיא…
היהדות מזכירה לכל מאמיניה שחובה על האדם לדעת את עולמו של הזולת העומד מולו "דע את עמיתך" ואולי זה המקום להמשיך ולהבין סוגייה גבוהה זו שאיננה ברורה מאליה. מורה הבא ללמד חייב להכיר את תלמידיו קודם שבחר דרך, שיטה, מסלול של תוכנית למידה. רבים מאיתנו המורים צמודים שנים לתוכנית עבודה זו או אחרת. רבים מאיתנו מכינים עצמנו עם ספרי לימוד לשנת הלימודים… לפני שהכרנו את קהל היעד שלנו. הכיצד? הלא למדנו שחובת המורה להתאים עצמו לקהל היעד שלו. גם אם התוכנית מאוד ברורה והיא בסיס הלמידה – מדובר בתוכנית מתאר. תוכנית של תחום הדעת. דרך הלמידה, השיטה והקצב הם תלוי קהל היעד.
מאז שנולדנו ביקשו מאיתנו להיות ביקורתיים. להקשיב למתרחש ואז להחליט באיזו דרך אנחנו בוחרים ללכת. כמובן שדאגו לחדד את ה"בקשה" ואמרו "סוף מעשה במחשבה תחילה". רבים המורים שנכנסים לכיתה ומתחילים ללמד (תוכנית לימודים – שחובה לסיים אותה עד סוף השנה). כאן המקום להוסיף במאמר מוסגר "לא בבית ספרנו". המנהלת שלי משתדלת מאוד לאזן ולקרוא לסדר את המאיצות בתלמידים לסיים חוברות. אבל, היא במיעוט.
היום אני יוצאת בסדנאות למורים, הורים ומרצים המבקשים להכיר דרכים להכרות עם ה"אני" העכשווי שלהם (דרך תקשור, שחזור הגילגולים וייעוץ אימוני) ומשם ללמוד דרכים להכיר את "האני" של כל ילד, תלמיד, סטודנט ואדם, שניצב מולך ומבקש ללמוד ממך: "לאהוב את החיים" כי, אם אנחנו יוצרים מצב שלמידה וצמיחה הם קשים מאוד ועוד תמיד מוסיפים "מישהו הבטיח לך שהחיים קלים?" ברור… שתהייה נשירה מלימודים ובגיל מאוד צעיר.
אני קוראת לכול מי שעוסק בהוראה, חינוך או בכל מגע אחר עם בני אדם… להיות שותף בסדנא מעצימה ומאפשרת. התקשרו עכשיו : 0508552080. ד"ר רבקה מרום.
התקשור
ההקשבה לקולות הפנימיים היא תקשור. כך גם ההקשבה לקולות של ה"אני הרחב" – האני שהוא מעבר לישות המוכרת לנו באופן אישי, אלא ישות רוחנית המצויה באינטראקציה מתמדת עם כוחות רוחניים אחרים ביקום. מטרת התקשור היא למשוך ולתקשר עם מדריך נשמה, מורה רוחני אשר הגיע אל שיא מטרתו הרוחנית ויתמוך בהתפתחותו הרוחנית של האדם בכל הרבדים (רייק ופישמן, 2001). התקשור מסייע לאדם המתקשר להבין מה שהאיש (גוף ונפש) לא הבין. התקשור מסייע להגיע לתובנות גבוהות יותר של הבנת הכאן ועכשיו. בעזרת אותן תובנות יודע האדם מה כיוון המסע שעליו לעשות על מנת להגיע לתדר גבוה יותר של עשייה חיובית.
רבים מחפשים בתקשור ראייה עתידית. התקשור הוא כלי אבחוני למעכב צמיחה. יותר מוכר היום (לצערי) האיבחון "הפסיוכודידקטי". האיבחון מתקיים ממקום מאוד לא "נקי". המאבחנת מקבלת מידע על הילד ממספר גורמים: – האם (שמתוסכלת מאי ההצלחה שלה לקדם את הילד שלה למקום שחלמה עליו), – המורה (שלא מצליחה לנהל את השיעור, כי הילד מאוד מפריע ) ו-הפסיכולוג שצפה בו (דווקא ביום שאמא של הילד שכחה לשים לו אוכל בתיק והחבר הכי טוב שלו בגד בו והלך לשחק עם ילד אחר). התקשור עם הנשמה מגיע ממקום של ניקיון תקשורתי.. הנשמה מבקשת עזרה ומורה מיד על הגורם המעכב צמיחה.
יתרה מכך, נבין את הצעד המתבקש אחרי התקשור. המתקשר עלה על הסימפטום המעכב צמיחה ויוצר בעבור האדם ובעזרתו, את נתיב הצמיחה. שלב שאלון גל מכנה "פריצת דרך". הדרך לפיסגה בעבור כל אחד מאיתנו שונה. עובדה זו של השונות, מכונה באיבחון ה"פסיכודידקטי" – הוראה מותאמת. או בשפה המקצועית יותר בניית תכ"י – תוכנית יחיד. הדרך המותאמת לאדם לשיפור והתמרת מצבו העכשווי. התקשור מנתב לצמיחה, בעוד האבחון הפסיכודידקטי משדר מצב ומבקש הוראה מותאמת כמעט מקובעת.
מן השטח: ביום ההורים האחרון הגיעה אלי אמא של תלמיד מאובחן. הילד המדהים, המקסים, מיישם עבודה נהדרת מתקדם ומפליא בתוצאות חיוביות . הילד עובד לבד, קורא הוראות ומבין, פשוט מצליח. אבל האם "אני עומדת על זה שהוא יקבל הקראה". אני שואלת אותה: "את רואה שהילד התקדם?" והיא בשלה: "כן, זה בזכות העובדה שאני מקריאה לו בבית את הכל ולפעמים גם כותבת לו". ואני ממשיכה: "בכיתה הוא מצליח לעבוד לבד, במבחנים הוא אפילו לא ניגש לבקש עזרה, עובד לבד והתוצאות מדהימות". האמא " כן, אבל באבחון כתוב שהוא צריך הקראה". וכך זה המשיך עד שיצאתי ב"קילר" (מושג של אלון גל), כדי להפסיק את הסחרחרה שלא שירתה את השיחה ולא הביאה לשינוי המנטרה של האם, שלמעשה מקבעת את הילד באיבחון שנעשה לפני שנה וחצי. בעוד ההתקדמות של הילד מתאפשרת כי התקשור פתח בפני צוהר להצמיח את הילד ולהביא אותו למיטביות.
ייעוץ בבית האבות בעין גב
הרצאתי בבית אבות בעין גב. נכחנו אנוכי, הדיירים ובני המשפחה, שמגיעים בכל יום חמישי כדי לשמוע ולהיות שותפים. לאחר ההרצאה על גוף ונפש, נשמה ורוח, קיימנו דמיון מודרך ומצאנו כל תבחין מתבחיני האדם בנפרד, התייחסנו אליו ומלאנו אותו באור ואהבה. מצאנו שהנשמה מדברת אלינו ואיתנו. אנחנו ממש כ-אלוהים מסוגלים לשלוט בכל שנבחר. כן, הסכמנו שאף אחד לא רוצה להיות אלוהים ולא לקחת את כל העול שיש עליו. עם זאת, אנחנו על עצמנו ניקח באהבה את השליטה: על העשייה, על הרגש וגם על הלשון… כמה מאתגר. הגדולה של מטפל להיות עם המטופלים, עם הנועצים, עם המאומנים. מכל מפגש שלי אני מותמרת , מגלה עוד, נפתחת לעולמות חדשים ומעניינים. אותה התמרה שאני חווה חווים גם כל באי המפגש. הקשישים ובני משפחותיהם קמים על הרגלים בסוף המפגש ומוחאים לי כף. רבים וטובים גם ממהרים לתת חיבוק. החום והאהבה השותפים למפגש גבוהים מבינת אדם.
ייעוץ בבית האבות
פרידה בעוצמה ובתובנה רוחנית
אני רוצה לשתף אתכם ביום האחרון שביליתי עם אבי היקר. כמה מודעות ויכולות התקשור מסייעות ומעצימות אותנו גם ברגעים שאנחנו חושבים שנשכח, שלא נצליח להיות בעוצמה.
אבי חלה בסרטן הריאות לפני שלוש שנים בערך (אף רופא לא ידע להגיד מתי זה התחיל). במאי 2013, לאחר בדיקות התבשרנו שמצבו הוא קריטי והוא עומד למות. מיד התכנסנו והחלטנו לערוך לאיש ה"ענק" – החלוץ המדהים, הלוחם האמיץ, הבן המסור, האח האוהב והאבא שאין שני לו, והסבא המדהים, מסיבת "חיים שכאלה" כפרידה. רצינו לדחות את המסיבה… כדי שמשפחה כולה תצליח להגיע. הרופאה והצוות בבית האבות אמרו "אל תדחו".
מהרנו וארגנו מסיבה מדהימה. ערכנו סרט. התכוננו לבאות. במשך ארבעה עשר חודשים הגעתי לבית האבות יום יום להיות, לסעוד אותו בארוחת הערב. השתדלתי להגיע מתי שרק אפשר ובכל פרידה, נפרדתי כאילו אין מחר.
ביום אחד מתקשרת אלי מנהלת בית האבות ואומרת לי : "אבא שלך מבקש שתבואי להיפרד". הגעתי במיידי לבית האבות ובדרך אני מתקשרת לכל המשפחה הקרובה "תגיעו להיפרד". כשהגעתי שאלתי אותו בצורה ישירה : "למי אתה רוצה להתקשר?" אבא שלי התקשר לבני הדודים , לאחיו ונפרד מכולם. ילדיי כולם הגיעו במהירות לבית האבות. ואז, פתאום קלטתי שאני בארץ לבד, אחי בחו"ל. אמרתי לאבי: "אבא, אתה לא יכול ללכת עכשיו. אני לבד. האחים יגיעו רק בעוד שבועיים לארץ". אבא שלי אמר לי : "אלוהים מבקש שאני יעלה עכשיו" (אבא שלי לא דיבר עברית צחה ופתאום המילים היו כאילו קדושות). אמרתי לו "אבא תגיד לאלוהים שאתה לא יכול ושיחכה שבועיים". בלי צחוקים. ממש ברצינות. אבא שלי הפנה מבטו למעלה ואמר: "אני מבקש להישאר עוד שבועיים, רק עוד שבועיים" (אבא שלי לא צחק ודיבר בשיא הרצינות עם … אין לי מושג). בשבת שאחרי, הגיעו כמעט כל הנכדים והנינים להיפרד… אח אחד עדיין התעכב בחו"ל. ואז, הגיעה השבת – יום לפני סיום השבועיים. אבא שלי שהיה חולה גם באלצהיימר, הסתכל עלי ושאל (לאחר ששבועיים לא דיבר על המוות בכלל): "איפה האח?" אמרתי לו בחו"ל. אמר לי "עברו שבועיים", אמרתי לו אבא "מחר הוא יגיע לכאן…" התכוונתי לבית אבות. והוא אמר: "אני הולך מחר". אמרתי לו "אוקיי".
הגעתי למחורת בבוקר. לפני שהלכנו לים (אני ובתי). אבי אמר לי בלחש : "תגזזי לי צפרניים" רצתי להביא גוזז ושאלתי בצחוק: "מה האירוע?" ואבא שלי כבר לא ענה, רק הניף ידיו למעלה כאילו אומר "עולים למעלה". לאחר שגזזתי, שוב נפרדתי (כאילו אין מחר). אבל, בדרך הביתה מהכנרת הרגשתי שאני חייבת ללכת אליו. הגענו אליו והוא כבר היה מונשם (כמו הרבה פעמים במשך החודש האחרון שלו). הוא לחש : "תשארי". ביקשתי ממנו לחכות שאסע להתקלח ואחזור. לחש : "תחזרי מהר . הגענו הביתה, הספקנו להתקלח ובעודנו מתלבשות צלצל הפלאפון: "בואי מהר, מדובר בנשימות אחרונות" אמרה לי האחות מבית האבות. בדרך כשאנו נוסעות במהירות כדי להספיק … אני מתקשרת לכולם ושולחת את התמונה שצילמתי את אבי לפני שעליתי להתקלח. הגעתי . אבא שלי בקושי הצליח מדי פעם לפקוח עניים , אבל שפתיו קובצו בכל פעם כשהוא מחלק נשיקות לבתי ולי. ואז החדר התמלא במלאכים (אני מצליחה לראות נשמות). כאלה שאני לא מכירה וגם כאלה שאני מכירה כמו אחותו, אמא שלו שלא ראיתי מעולם, רק בתמונות ואמא שלי. הבנתי שזהו ואז הדרכתי את אבי שיראה את הנשמות, שיבין שהוא הולך לעולם הנשמות, לעולם שכולו אור. אמרתי לו שאני תמיד אוכל לראות אותו ולשמוע אותו ושלא יפחד. בשלב מסויים רציתי שבתי תצא מהחדר ואבא שלי כאילו קיבל כוחות והכה בידו על המיטה. בתי נגשה אליו, הוא הביט בה הרים את ראשו ונשק את ידה. ומיד צנח ראשו. נכנסתי לבכי וביקשתי דקה נוספת, אבי סיבב את ראשו אלי, פתח פיו שאב אויר, שוב קיבץ שפתיו נשק לי ועצם עיניו.
אבא שלי מעולם לא אכזב אותי. תמיד דאג והיה בשבילי. עד הרגע האחרון.
יהי זכרו ברוך. עם פרידה כזו , יש עוצמה , יש כח שאינו ברור מאליו.
תודה מאיה שהנחת והדרכת אותי בתחילת דרכי .
עוד סיפורים www/dr-marom.com
אור הנשמה בכף ידי
מתוך המחקר שלי: "האסטרטגיות הרוחניות כמו התקשור ושחזור גלגולים, יכולות להקל, לסייע ולהיטיב את איכות עבודת היועץ. מחקר זה מבקש ללמוד, האם הטכניקות הרוחניות הנחקרות במחקר זה, יכולות להוות אסטרטגיה בייעוץ החינוכי ומענה לצרכיה הרבים של המערכת החינוכית, שעל כולם מתבקש היועץ החינוכי לענות. תקשור הוא אמצעי בעל עוצמה להתמרה מודעת, מאחר והוא קשר רוחני עם התת מודע. הוא עוזר לגלות את המשמעות הרחבה יותר של המצבים שנתונים בהם, מנקודת מבט חובקת (1997,Sanaya). בשונה מגישת הטיפול הייעוצי, המסייעת לנו ליצור שינוי, בעצם זיהוי ילדים במצוקה ופתרון מצוקה זו (Gysbers & Henderson,1976 . פיתוח המודעות העצמית מחזקת את היכולת להתבונן בדפוסי ההתנהגות שלנו (רובין , 2004). התקשור ושחזור הגלגולים מבקשים להביא את המטופל לתובנה: אילו גורמים הולידו "סימפטום" או הביאו להעצמתו? התובנה המגיעה ע"י שחזור גלגול היא תנאי הכרחי לאפשר התחדשות ממשית במבנה המוטיבציוני – הרגשי של המטופל (רוזנהיים, 1990)".
שמי ד"ר רבקה מרום. מתקשרת, מרפא בשחזור גלגולים, יועצת ומאמנת. מתמחה בפסיכולוגיה טרנספרסונאלית. תחומי העניין המרובים בהם עסקתי במהלך לימודיי, הביאו אותי לחשיבה יתרה על הסיבה שאני נחשפת לכל כך הרבה תחומי דעת ועניין ומצאתי ש"לא סתם". אכן חקרתי אודותיי ומצאתי עצמי חוקרת על מהלכי חיים, שינויים והחלטות שבני אדם לוקחים בחייהם. בחרתי לחקור את הנושא בלימודיי לתואר שלישי (הדוקטורנט). ואכן התובנות מדהימות. אני יוצאת אל הקהל בחשיפה על העולם המיוחד של הבנה; בהיות הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית, אבן דרך, יתד ועוצמה בהבניית חיים מלאי אור ואהבה. צמיחה והצלחה.
בהרצאה נחשף לפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית: שמילולית משמעותה חקר התנהגותו של האדם "מעבר לאישיות". רבים החוקרים במדעי הרוח והחברה גילו סוגיות שונות של פסיכולוגיה- הפסיכואנליטי, הביהביוריסטי, ההומניסטי ועוד. אחדים יקראו לסוגות השונות אסכולות אחרים יקראו לכך פרדיגמות – על כל סוגי הפסיכולוגיה, קמו מספר חוקרים וכל אחד הוסיף או ערער.
חוקרי פסיכולוגיה רבים מאמינים ומסכימים שהאדם מורכב מארבעה פרמטרים: גוף, נפש, נשמה ורוח. האסכולות השונות מאבחנות גוף ונפש. איפה שהוא, נשכחה הנשמה מאבחון להתנהגות או למהלכי חיים. הרוח שהיא המובילה במנטליות אינה מוזכרת. הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית נותנת מבט עמוק לתוך אבחונים ותובנות של הנשמה והשפעתם על מהלכי החיים שלנו בגלגול הזה ועל המנטליות של האדם. האסטרטגיות הרוחניות, כמו התקשור ושחזור גלגולים, יכולות להקל, לסייע ולהיטיב את איכות עבודת היועץ.
במחקר שערכתי בתהליך לקבלת הדוקטורט, ביקשתי ללמוד, האם הטכניקות הרוחניות כמו תקשור ושחזור גלגולים, יכולות להוות אסטרטגיה בייעוץ החינוכי ובייעוץ בכלל. האם שימוש נכון ויעיל במה שנובע ונגזר מהפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית יכול להיות מענה לצרכיה הרבים של המערכת החינוכית ותשובות לבוגרים ומבוגרים שעל כולם מתבקש היועץ החינוכי, הפסיכולוג, המטפל ולעתים המאמן לענות..
התקשור הוא ה"איבחון" לבעיה המעכבת צמיחה, או הקושי שעליה מבקש המטופל להיעזר ביועץ. התקשור הוא אמצעי בעל עוצמה להתמרה מודעת, מאחר והוא קשר רוחני עם התת מודע, שעליו כל חוקרי הפסיכולוגיה מדברים, אבל אף אחד לא מסביר מהו. התקשור עוזר לגלות את המשמעות הרחבה יותר שב"תת מודע" הוא הזיכרון התאי של הנשמה. לגלות את אותה משמעות, שאנו נותנים לכל מה שמכיל הזיכרון התאי של הנשמה, היא שמאפשרת לנו ומסייעת בידנו ליצור שינוי.
שחזור הגלגולים, שהוא למעשה ה"טיפול", מבקש להביא את המטופל לתובנה: אילו גורמים הולידו "סימפטום" או הביאו להעצמתו? התובנה המגיעה ע"י שחזור גלגול היא תנאי הכרחי המאפשר התחדשות ממשית במבנה המוטיבציוני – הרגשי של המטופל.
בהרצאה, נכנס לעומקם של דברים, אתן דוגמאות מהשטח, נחווה כניסה אל תוך הזיכרון התאי ופגישה עם הנשמה, במטרה להאירה ולאחוז בה בכפות ידינו בחום ואהבה.
בברכה ד"ר רבקה מרום
פלאפון: 0508552080

