תקשורת אסרטיבית נכונה גם לילדים עם בעיות קשב וריכוז

ראיינתי ברדיו "קול הגולן", בתוכניתי "הכוונה וייעוץ", מדריך נוער שעובד בחלופת המעצר בגולן. הידעתם שלהפרעת קשב אצל בני נוער וצעירים יש השלכות על הליך משפטי? הספרות המחקרית מלמדת על היתכנות גבוהה של קשר בין הפרעת קשב לבין התנהגויות מסכנות ונטייה לפשיעה ולהתמכרויות בקרב בני נוער וצעירים. כשהפרעת קשב אינה מטופלת יש לצערנו לעיתים קרובות מאוד הסתבכות בפלילים. קיימים כלים להתמודדות עם בעיות הקשב וטיפול במניעת העבריינות בקרב צעירים הסובלים מקשיים נוירו- התפתחותיים. חשוב שנבין מספר מושגים.
המושג "הפרעה" הינו מְנִיעָה מהתנהגות נורמטיבית מטיבה לאדם, שִׁבּוּשׁ. לא כל הפרעה הינה הפרעה נפשית. זו הפרעה שמתבטאת בליקוי בריאותי בתחום ההתנהגות וההרגשה הנפשית המתבטאת בדפוס התנהגותי או חשיבתי, שונה מהנורמה והגורם למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד. מאידך יש להפרידה מהפרעת אישיות, שמתבטאת בדפוסי אישיות קבועים, בלתי גמישים ובלתי מסתגלים, אשר מסבים מצוקה מתמשכת לאדם או לסביבתו הקרובה, ומובילים לפגיעה משמעותית בתפקוד.
מדובר בדפוס קבוע של חוויה פנימית והתנהגות החורגות באופן בולט מהנורמות התרבותיות של החברה בה חי האדם. חריגות זו מתבטאת בשניים (או יותר) מהמישורים הבאים: עיוות מחשבה – הדרך בה האדם תופס ומפרש את עצמו, אנשים אחרים ואירועים בחייו. רגש (כתוצר של חוויות בהיסטוריה של הילד) – מגוון הרגשות, עוצמתם, יציבותם ומותאמות התגובה הרגשית לסיטואציה באופן כללי. יחסים בין-אישיים – במסגרת הביתית או החינוכית. מידת השליטה בדחפים – שהיא נרכשת ע"י אימון נכון.
ולכן חשוב מאוד לא למהר ולאבחן הפרעת התנהגות כהפרעת קשב וריכוז או כל הפרעה אחרת. כל אדם בכל גיל יכול לתייג את עצמו באבחנה שנאמרה לו (ע"י גורם לא מקצועי) ובונה לעצמו בתת מודע דימוי עצמי בהתאם. משם מתקיימת התנהגות לא תואמת לאדם עצמו ו/או לסביבתו. כשילד/אדם בוגר מתנהג שלא כיאות יש לבחון את הגורמים להתנהגות ולסייע לו לשנותה ובמסגרת הביתית והחינוכית.
בהדרכת ההורים שאני מקיימת בקליניקה שלי, אני מלמדת את ההורים/מורים את היכולת להקשיב לאחר, שהיא אחת מאבני היסוד ביצירת תקשורת בין-אישית יעילה והיא המרכיב הראשון במעלה בתקשורת אסרטיבית. אחד המרכיבים הקריטיים בתקשורת אסרטיבית, היא היכולת האמפטית – אותה יכולת להיות לרגע בנעלי האחר ולנסות להבין אותו. החוויה האמפטית ראשיתה בהקשבה פעילה (אפל, 2015).
מטרתנו בחינוך היא להביא את הילד שלנו להיות בוגר אחראי להתנהגותו למען יצליח בעתיד להיות הורה מכיל לילדיו שלו ומפרנס למשפחתו. תיוג הקשיים ההתנהגותיים אינה מועילה לילד ולא לסביבתו.

מהו הרגל והאם כדאי לתת עליו את הדעת?

הגיעו לקליניקה זוג הורים עם ילדם בן ה13. ההורים סיפרו בטלפון שמדובר בילד נבון ופיקח ובכל זאת כל הזמן יש הערות בלתי פוסקות מבית הספר על ההתנהגות המפריעה שלו בכיתה. "מפוצץ שיעורים" אומרים עליו המורים. שאלתי את ההורים וכהרגלכם מה התגובה לכך שאתם מקבלים מכתב מבית ספר או טלפון מהמורה? אמרו: "מיד אין פלאפון, אין מחשב, אין טלוויזיה – כל המסכים נסגרים". ומה עושה הבן במצב כזה? שאלתי. "יושב איתנו בסלון. אנחנו מדברים על ההתנהגות שלו ואם זה מה שמתאים לילד בגילו? ככה להתנהג?" אני מחזקת את דבריהם בשאלה: "ואם לא היה מתנהג כך בבית ספר, הוא היה במסך בחדר ואתם בעיסוקים שלכם?" לא חיכיתי לתשובה. ושאלתי את הילד: "אתה מכיר את המושג "הרגל"? והילד סיפר לי על ההרגלים שלו: לקום ולצחצח שיניים בבוקר, ללכת לבית ספר, להפריע בכיתה…
אחד ההרגלים של הילד "להפריע בכיתה". מהו הרגל? כותב ג'יימס קליר בספרו הרגלים אוטומטיים, ש"הרגל הוא התנהגות שגרתית שאדם מבצע באופן קבוע, ולעיתים קרובות, באופן אוטומטי, מבלי לחשוב על כך" הרגלים הם חרב פיפיות. הם יכולים לפעול למענכם כמו צחצוח שיניים ולפעול נגדכם כמו להפריע בכיתה, או להגיע הביתה ולשבת עם עצמכם ולא עם ילדכם, וזו הסיבה שחשוב להבין את אופן פעולתם המדויק.
חשוב שתשבו עם עצמכם ותשאלו אילו הורים אתם? מהי הורות והאם משהו בלהיות הורה מצטלב עם הערכים שאתם מייצגים וגדלתם עליהם? גדלתם להיות מי שאתם. האם בזכות ההרגלים שלכם מצאתם את עצמכם בהפתעה כהורים טובים שמביאים את הילדים להרגלים שמועילים להם?
ההרגלים שלכם, אומר קליר, חשובים, משום שהם מאפשרים לכם להיות סוג האנשים שאתם רוצים להיות. שבו ביחד עם הילד ותבחנו מי אתם מעוניינים להיות. מהו כרטיס הביקור שלכם מול הילדים שלכם, מול החברה בה אתם חיים. האם נכון לו להגיע לתיכון וכרטיס הביקור שלו שם יהיה "מפוצץ שיעורים"? הרי לא יתייחסו ללמה, לאיך אלא לתוצר הסופי. הזהות של הילד נובעת מתוך ההרגלים שלו, כל פעולה שאתם והילד מבצעים היא ראיה נוספת לסוג האדם שאתם מבקשים להיות.
להיות הורים זה למצוא זמן איכות, זמן חינוך עם הילדים. קחו מחברת "ההצלחות האישיות שלי". אחרי ארוחת ערב שבו עם הילדים. שהילד יכתוב שלוש הצלחות יומיות שלו. אתם בכתב ידכם תכתבו לו שלוש הצלחות שאתם ראיתם והוא לא ראה. הרגל המחמאות, הרגל ההוקרות. כדי להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמכם, עליכם לבחון ולערוך מחדש את תפיסת מערך העשייה האוטומטית שלכם ביומיום. כך תשנו אתם את הזהות העצמית שלכם ומכאן תשתנה הזהות של ילדכם. הילד יבחן דרכיו כדי להגיע לאותה מחברת ושיהיה לו מה לכתוב בה. יתרה מכך, אפשר להחליט שאם אכן שבוע מלא וגדוש בהצלחות אפשר לתגמל בחוויה משפחתית בסופ"ש. הילדים שלכם צמאים לשבת איתכם ולהנות מחברתכם.