השינה מרפאה גוף ונפש

בתוכנית הרדיו "הכוונה וייעוץ עם דר' מרום" שמשודרת מדי יום שני, ראיינתי את  דר' ירון פלאי שהסביר על השינה כמרפאה ואמר: "ריפוי תמיד מתחיל בנפש וממשיך לפיזי". הנושא עלה כששיתפתי שלא פעם אני רואה את תלמידיי בכיתה נלחמים בעיניים הכבדות. יש שנרדמים ממש באמצע שיעור, אחרים בוהים בחלון בעייפות שאין לטעות בה. כשאני שואלת, אני מגלה שבחלק מהמקרים הילדים הלכו לישון אחרי עשר, אחת-עשרה בלילה. “לא נרדמתי”, הם אומרים, “ראיתי סרטון”, “שיחקתי קצת”, “עוד פרק אחד…”.

הבעיה הזו הולכת ומתרחבת – וזו לא רק עייפות. מחקרים רבים מצביעים על כך שחוסר שינה משפיע ישירות על הריכוז, על היכולת ללמוד, ועל מצב הרוח. לפי מחקר מאוניברסיטת הרווארד, ילדים שישנים פחות מהמומלץ מתקשים בוויסות רגשי ומגלים ירידה ביכולת הקשב והלמידה ביום שלמחרת.

שינה היא לא פינוק – היא צורך קיומי. היא “המרפאה הטבעית של הגוף והנפש”, כפי שמגדיר אותה חוקר השינה מתיו ווקר. במהלך השינה, המוח מארגן את הזיכרונות, הגוף מתחדש, ומערכת החיסון מתחזקת. מחקר רחב היקף של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH) עקב אחרי אלפי ילדים בגילאי 9–10. החוקרים מצאו כי ילדים שישנים פחות מתשע שעות בלילה מציגים פחות "חומר אפור" באזורים במוח הקשורים לזיכרון, ריכוז ושליטה עצמית. המשמעות – פחות שינה עלולה להשפיע על הלמידה, הקשב והוויסות הרגשי.

אבל לא די בכמות שעות השינה – גם הדרך אליה חשובה. רוטינת ערב קבועה יוצרת תחושת ביטחון ורוגע, ומאותתת לגוף שהגיע הזמן להירגע. אמבטיה חמימה, פיג’מה רכה, שיחה שקטה עם אחד ההורים, סיפור או מנגינה מוכרת – כל אלה עוזרים להאט את הקצב אחרי יום רווי חוויות וגרייה. הרגעים שלפני השינה הם גם הזדמנות נהדרת לשיח. דווקא כשהבית נרגע, והמסכים כבויים, הילדים פתוחים יותר לשתף. זהו זמן שבו ניתן לשמוע מהם באמת – איך עבר עליהם היום, מה שימח, מה הדאיג. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו כי ילדים שלמדו תרגילי נשימה והרפיה לפני השינה הצליחו להירדם מהר יותר, ישנו כמעט שעה נוספת בלילה, ואף הגדילו את זמן שנת החלום (REM) – שלב שבו המוח מעבד רגשות וחוויות. התוצאה: ילדים רגועים ומאוזנים יותר בבוקר.

כשהילדים נרדמים מוקדם ובשקט, הבוקר שאחריו נראה אחרת לגמרי: הם ערניים, סבלניים יותר, ומוכנים ללמוד. אולי זו המתנה הפשוטה והגדולה ביותר שנוכל להעניק להם – שינה טובה, מרפאה ומלאת חלומות טובים. כפי שמסביר פרופ’ מתיו ווקר, חוקר שינה ומחבר הספר “למה אנחנו ישנים” (Why We Sleep): “השינה היא התרופה הטבעית, החינמית והיעילה ביותר שיש לנו – והיא מתחילה בלוח זמנים קבוע ובלב רגוע.”

שינה רציפה, זה חלום?

הגיעה אלי אם חד הורית עם שני ילדים. האחד בן 8 והשני בן 10. "הילדים לא רוצים לקום בבוקר לבית הספר, אני חייבת שתבררי מה קורה שם, שבגללו הם לא אוהבים את בית הספר". התבוננתי בשני הילדים. אחד פיהק מהרגע שנכנסו לקליניקה והשני ישב באי נוחות, מחפש תנוחה נוחה לשים את הראש. שאלתי את הבוגר "איך אתה ישן בלילה?" הילד סיפר שהוא נרדם מהר מאוד ומתעורר אחרי שלוש שעות, הולך לשירותים ולא מצליח להירדם. שאלתי את הצעיר, את אותה שאלה וזה ענה: "אוף חלומות, כל הזמן אני מתעורר מחלומות לא טובים".

"שינה היא פעולה טבעית, לא פולשנית, שקטה, נעימה ורכה. אין בה שום דבר שמייצר איום. כל האיומים מגיעים מבחוץ ממצבי הערות" אומרת דר' אירית שמשון.ומוסיפה, "לחוסר שינה, יש כל כך הרבה השלכות, במהלך השינה, האיברים נחים, הם לא נדרשים לתפקוד מלא ולכן הם יכולים להתחדש ולהתנקות. כאשר לא ישנים, לא מתבצע תהליך הניקוי עד תומו".

אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו לאפשר לילדים שינה רציפה. בספר השינה המתוקה, שכתבה גפנית שלוי, שנכתב לפי עקרון קשת שבעת הצבעים המסמלת את סיפור הברית בין אלוהים לבני אדם. נמצא הנחייה לרוטינת השינה. חשוב לנו להכין את הילדים למסע בארץ החלומות. החלומות הם כמו איגרת שמקבלים מהיקום. החלום משמש מקום העצמה שבו אנו מתמודדים גם עם הקשה והלא נחמד. בחלום מגיעים החששות שלנו מהתמודדויות בעולם המציאות ולכן חשוב שלא נפחד לחלום חלום שקשה לנו אתו. הילד מתעורר בלילה מחלום, נחבק, נשטוף פנים ונבטיח לדבר על החלום בבוקר. אם הילד שכח את החלום, ברור שהנשמה למדה את מה שצריך היה ואפשר להמשיך הלאה, מבלי לנסות ולזכור את החלום. אם החלום  על מסר שיש ללמוד ממנו, הילד יזכור את החלום ואפשר לנסות ולהבין מה המסר. לדוגמא: אם חלם הילד על משפחת עכברים שבאה בשורה אל הבית וכלום לא עצר אותם והם מגיעים לסלון הבית. נשאל מה זה עכבר בשבילך? הילד יגיד שיש אוגר בפינת החי בבית ספר והוא חושב שהאוגר כלוא ולא נעים לו. תבררו היכן הילד שלכם מרגיש כלוא. אם יגיד שהחתול הביא עכבר מת. נסביר שהחתולים מביאים מנחה למי שמאכיל אותם ולכן חשוב שיכיר בכל מה שיש לו כמתנות בחיים. זה הזמן להוקיר על היש. מה שחשוב הוא לעשות הקדמה לפני השינה ולקבל באהבה את החלומות.

לילד הבוגר יותר, יש אפשרות לחזור אל ה"יומן האישי". ביומן האישי, אנחנו כותבים את שעבר עלינו ותוך כדי כותבים על מה יקרה מחר ואייך נתמודד. ברגע שנעשה זאת לפני השינה, הצלחנו לאסוף את כל מה שמטריד אותנו ואז, כשחזרנו מהשירותים, לא יטריד אותנו דבר, כי הכול כתוב. שינה רציפה אינה חלום שלא ניתן להגשים. היא צורך ויש לתת עליה את החשיבה ולקבל כלים ליישום.

כך נעשה שילדנו ישנו טוב בלילה

ילדים רבים מתלוננים שאינם ישנים טוב בלילה. ילד שלא ישן טוב בלילה אינו מסוגל להתרכז בלימודים, נוטה לכעסים ולחצים שאינם נשלטים. השינה לרוב מושפעת מפעילותו של האדם במהלך היום.השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של אדם וחיונית לבריאות הגוף והנפש. משך שעות השינה המיטבי שונה מאדם לאדם. מרבית המחקרים ממליצים על משך שינה של 7 עד 8 שעות לאדם בוגר. ילדים ובני נוער זקוקים ליותר שעות שינה מאדם בוגר. תינוקות עד גיל שנה ישנים כ-14 שעות בממוצע ליום, בגיל 4 משך השינה הממוצע הוא כ-12 שעות, ובגיל ההתבגרות מדובר כבר בערך ב-8 שעות(נופר ישי קרין).

פעולת השינה הצליחה להישמר לאורך האבולוציה משום שהיא חשובה להתפתחות ולתפקוד.הורמון הגדילה מופרש במהלך מצבי שינה עמוקים.המקור לעצבנות יתר מאופיינת ע"י ילדים הסובלים מחוסר שינה. מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו ששנת לילה סדירה מאפשרת שליטה במסוגלות הקוגניטיבית השוטפת במשך היום שלמחרת.

הפרעת שינה אצל ילדים, עלולה לפגום בתפקוד הנורמלי. לרוטינת השינה חשיבות גבוהה למען יצליחו ילדנו להירדם ולישון שנה רציפה במשך כל הלילה. השעון הביולוגי ועיתוי השינה מושפעים גם מתאורה מלאכותית. חשיפה לאור מלאכותי בשעות לא שגרתיות עשויה להוציא מסנכרון את השעון הביולוגי, ולגרום לאדם לחוות עייפות או ערנות יתר. כיבוי המסכים ועמעום אורות הבית לקראת רוטינת השינה, יהיה הצעד הראשון. ארוחת הערב המשפחתית, ישיבה רגועה סביב השולחן עם כל בני המשפחה, ארוחה קלה ומזינה (שתספק את הגוף ל8-10 שעות של שינה). בסיום הארוחה, כל ילד יודע את תפקידו בפינוי השולחן. משם למקלחות. צחצוח שיניים חשוב מאוד לפני השינה. צחצוח השיניים מנקה את הפה משאריות האוכל שנאכלו במשך כל היום ומנקה את הפה גם במקום הרוחני. אם נאמרו מילים לא במקום, הן נשטפות עם המים ואם נאמרו מילים מוארות וטובות לעולם, אנו משקים אותם ומפרגנים להן, שכך יצאו גם בעתיד. גם המקלחת יש לה מקום חשוב בניקיון הגוף ועם זאת דוש לנשמה, אנחנו שוטפים את הנשמה מיום עמוס ומכיל את הטוב ואת הרע ומנקים אותה לקראת שינה עם מסרים חיוביים ליום המחרת.

לובשים נמנמת המתאימה לעונה ונכנסים למיטה נקייה ומסודרת. חשוב מאוד להקפיד על סידור החדר קודם רוטינת השינה. חדר מסודר שהבגדים לא נערמים על הכיסא ואין בלאגן, מונעים דמיונות שווא מילד שמתעורר לשירותים בלילה. הבגדים הנערמים על הכיסא נראים לילדים רבים כדמות בלתי מוגדרת ומכניסה אותם לסרטים.

הגוף כבר שוכב במיטה. כדי להרגיע את המוח שממשיך לעבד גירויים מהסביבה. חשוב לסדר את המחשבות והרגשות (גפנית שלוי). לשוחח עם הילד על הרגשות החיוביות ותחושות החוסן שליוו אותו במשך היום, המעשים שחשוב לציין. מה למד מיוחד היום? עם מי היה, שיחק, נהנה במשך היום? ומה התוכניות למחר? אפשר לקנח בסיפור קצר או שיר לפני השינה. נשיקת לילה טוב וברכה לשינה טובה וחלומות מתוקים.

שיהיה לנו לילה טוב.

איך בונים תקווה לימים טובים?

"הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן…" (יהושע, ב', י"ח). ישנו הבדל בין אמונה שהיא תחושה שמשהו יתרחש, לבין תקווה שהיא עצם השאיפה לטוב, בלי נגיעה של המציאות והריאליות: "גם כשנראה שאפסו הסיכויים – לא מתה התקווה". בתקווה מתגלמת השאיפה של האדם לעולם טוב או שונה.

ההורים שיתקשרו אלי מבקשים כיוון לשיחות עם הילדים. העיסוק בלמידה מרחוק או במשחקים עם ההורים אכן מעבירים את הזמן, אך אינם מפיגים את הפחד ממה שקורה כרגע ואז לפני השינה הילדים משדרים קושי בלהרדם. מתעוררים בלילה. ולכן חשוב מאוד לנהל שיחות.

לא לדבר על מה הרע מכל. להיפך להכניס תקווה. התקווה היא החוסן הנפשי שיסייע לילדים גם להרדם בלילה ולישון טוב. חשוב לשבת עם הילדים ולצייר את העתיד הורוד. מה תרצו לעשות "אחרי הרעש הגדול"? ילדים שיכולים לכתוב שיכתבו מה מתכננים, מי השותפים למימוש התקווה. הצעירים יותר שיציירו. את הדפים ניתן לתלות בחדר. "תקווה לימים טובים יותר". אפשר לשמוע את הישר "ימים של שקט". להתחבר לשיר. תמיד יש הימים שאחרי הסערה.

חוסן נפשי או עמידות נפשית הם מונחים המתארים יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים לא קלים. החוסן הנפשי אינו תכונה מולדת בלבד, אלא גם יכולת שמתפתחת במהלך החיים. גורמים שעשויים לתרום להתפתחות החוסן הם המזג של האדם, האווירה החמה והתומכת במשפחתו, ומערכת תמיכה חברתית שהייתה קיימת עבורו במהלך חייו.

חשוב לא לחשוף את הילדים לתקשורת. הטלוויזיה נפתחת בשליטה של ההורים על מה שמותר לראות. גם המחשב. סדר יום ברור ובו שעות מכוונות למסכים. להנות ממשחקי קופסה, משחקים חברתיים ושיחות. זה הזמן ללמוד ולהכיר את בני הבית ולתת את החוסן הנפשי לכל אחד ואחד בבית.

על פי הפסיכולוג אריק אריקסון בשלב הראשון של הילדות בינקות, בקונפליקט שמתעורר אצל התינוק בין אמון בסיסי לחשדנות בסיסית, בצליחה תקינה של שלב זה, הוא אמור ללמוד לפתח תקווה, כאשר הוא יודע שאימו איננה לידו, והוא מקווה שהיא תחזור שוב. הילדים מאמינים שאנחנו המבוגרים נהיה החוסן שלהם. אנחנו כאן ואין לכם מה לדאוג. זה המסר החשוב. כבוגרים אחראים אנחנו גם מכתיבים את הכללים. לשטוף ידיים כל שעה בערך. כשחוזרים מגן שעשועים או בטיול בחוץ מיד נכנסים להתקלח. לשתות מים ולמצוא זמן ריקוד ושירה… חשוב מאוד.