למי תורמת האמפתיה במערכת הזוגית?

אמפתיה משמעה להכיר ברגשות ובמחשבות העצמאיות של האחר כשלב ראשון ואז לנסות ולמקם את עצמנו בתוך עולמו הפנימי של האחר ולהזדהות עם החוויה הפנימית שלו. לנסות לחוש את מה שהוא חש ומרגיש, לנסות לחשוב את המחשבות שעוברות בראשו, לנסות להתבונן על העולם מנקודת-המבט שלו. אמפתיה מגייסת אותנו לפעול באופן מיטיב כלפי האחר.

התינוק לומד אמפתיה מהי, מהתנהגות האם כלפיו מרגע היוולדו. במידה והכל מתנהל כשורה תחילת הקשר  בין האם והתינוק מתאפיינת במושקעות אמפתית בצורתה הקיצונית ביותר – כלומר, בהפיכתם של השניים לאחד. האם מוותרת באופן לא-מודע על הסובייקטיביות שלה ומבטלת אותה למען ההשקעה בהתפתחות הסובייקטיביות של התינוק. בכל פעם שהיא מוותרת על שעת שינה שלה בכדי להזין/להרדים/לחמם את תינוקה היא מעמידה את צרכיו לפני צרכיה, או במילים אחרות מעמידה את הסובייקטיביות שלו בעדיפות גבוהה יותר מהסובייקטיביות שלה. כאשר דבר זה מתרחש לאורך זמן, נבנית אצל התינוק תחושה פנימית של עצמי מגובש ומלוכד.

אותו עצמי מגובש ומלוכד ממשיך את חייו ובונה זוגיות בכל מסגרת בה הוא נמצא. האמון באדם העומד מולנו ושנוכחותו חשובה ויקרה לנו, מביאה אותנו להאמין באמונה שלמה שאותו אדם יהיה מוכן לוותר על צרכיו למעננו. האמונה הזו אינה מתהווה ברמה מנטלית בלבד. קיים מוקד אמפתיה מוחי שמאפשר לנו כאדם חי להתנהל נכון ברמה הישרדותית/פיזיולוגית. קליפת המוח המוטורית והתחושתית מופעלים בתגובה לקשת רחבה של מצבים רגשיים אישיים כדוגמת כעס ופחד, וכן בתגובה לצפייה באנשים אחרים שחווים רגשות אלו.  על ידי שיקוף פיזיולוגי של האחר, זוכה האדם להבנה גופנית, ולא רק שכלית, של מצבו הפנימי. כלומר, שיקוף זה מתווך את תחושת האמפתיה הרגשית שאנו חווים כלפי כאב פיזי ופסיכולוגי של אנשים בסביבתנו.

שיקוף זה של מצבו הפיזי ו/או המנטלי של הזולת, מהווה עבורנו כלי להתמודדות מול מצבים פיזיים ומנטליים שונים. יכולת הבעת אמפתיה מערבת יכולות של הסקת מסקנות על מצבים רגשיים, פסיכולוגים ומנטליים של האחר. המעורבות של מערכת זו בהתבוננות עצמית הופך אותה לחשובה ביכולת להבחין בין המצבים המנטליים של העצמי ושל האחר.

ההכרה ויישום אמפתיה בזוגיות מאפשרת לנו לייצר מנגנוני הגנה, קניית כלים לכישורי החיים שלנו עצמנו ושל המתבוננים באמפתיה, שבאה לידי ביטוי במעשים התנהגותיים מדידים. הקשבה לרגשות האחר הבאות לידי ביטוי באכזבה, עלבון, כעס ועוד. הבעת אמפתיה בחיבוק ואהבה, מהווים עבורנו  כלי אימוני להטיב את חיינו שלנו ושל האהובים עלינו.

תחושת האמפתיה היא ההפך המוחלט מתחושת השיפוטיות. הבעת האמפתיה היא ההפך המוחלט מהבעת ביקורת. אמפתיה פרושה להיות קשוב לסיטואציות המהוות קושי בהתנהלות ובהתנהגות של האדם שמולנו. הכרה ברגשותיו של בן הזוג והקשבה לנסיבות שהביאו אותו להגיע למצב הרגשי, בו הוא נתון, יאפשרו לנו להביא אותו ואותי למקום  מבטחים. בדיוק כמו תחושת האם האמפתית לכל צרכי התינוק שהביאה לחייה באהבה, לחיים שלמים ומיטביים לשניהם. והרי זו מטרת הזוגיות, להביא את שני בני הזוג למקום בו העצמי שלו ושלה מגובשים ומלוכדים. היהדות מלמדת אותנו שכל סיטואציה שבה אנו נתקלים, יש בה למידה משמעותית לחיינו שלנו. היו קשובים לבן הזוג, למענו ולמענכם.

פרסום העשייה השיווקית

המרצה:
ד"ר רבקה מרום Ph.D
מורה ומחנכת. מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית, מאמנת אישית, מתקשרת
ומרפאה בשחזור גלגולים.
משלבת בטיפול את הפסיכולוגיה שבייעוץ החינוכי, ניתוח התנהגות, אימון אישי ותקשור
כדי להביא את המטופל למיטביות.
מגישת תוכנית הרדיו "עוצמה עם ד"ר מרום" ברדיו "קול הכנרת" fm 106, במכללת כנרת.
מרצה ומשתתפת בערבי תרבות ובשבתות תרבות ממטולה ועד אילת.

סדנאות
סדנא להורים ולילדים
פעילות "מעגל קשב והוקרה". ילדים והורים בקבוצות קטנות מול שיח המלווה בפעילות עם קלפים, להעצמה ושינויי התנהגות בתוך המשפחה. הפעילות מתחילה בשיחה פתוחה במליאה. עוברים לקבוצות שיח קטנות. ומשם ליישום בכתיבה או בדפי ציור. הפעילות מתאימה להורים וילדים מגיל 4 ועד 16. ההנחייה לשיח בקבוצה הקטנה, מותאמת לגיל הילדים.

הרצאות
כללי ועוטף כל הרצאה
מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים לא רצויים ומהם המניעים שלנו לעשייה?
מהי המשמעות של הורינו בחיינו?
כיצד אפשר להיעזר בתת-המודע שלנו כדי לשאוב מידע על היסטוריית הלמידה של הנשמה המלווה אותנו בחיינו העכשוויים?
בעשור האחרון בילו חוקרים רבים את זמנם בניסיון להבין כיצד אירועים חיוביים ושליליים בשגרת יומנו משפיעים על הרווחה הנפשית שלנו.
גדולתו של המדע הוא שהוא משאיר מקום לספק פילוסופי.
במסע שמתאר הספר "גלגולו של חינוך"(מאת ד"ר מרום), נלמד להגיע לתובנות הגבוהות ביותר של חיינו, רוחניות ומדעיות כאחת.
שום דבר אינו מקרי, כל מה שקורה בחיינו, מטרתו ללמד אותנו דבר מה, לכן עלינו להיות ערניים לסביבה שלנו ונחושים להגשים את חלומותינו.
הנשמה שלנו היא מעבר למוחשי ואיננו יכולים להסביר מהי. היא קיימת ללא צורה וגוף. בהרצאה נחשף ליתרונות שבהיותנו נשמה נצחית.
הרצאה להורים
לסמכות ההורית – חשיבות גדולה להתפתחות אישיותו של הילד. חינוך נכון מביא תוצאות נכונות לשינויי התנהגות לא נאותה של הילדים. הילדים הם מראה להתנהגות ההורים. הבנה עמוקה ממקום רוחני של ההקשרים בין נשמות ההורים לנשמות ילדיהם מביאה להתנהלות נכונה במסגרת הביתית והצלחה מחוצה לה. המוטיבים המוטיבציונים של הילדים, המהווים גורם להתנהגותם, תלויים בהיסטורית הנשמה מגלגול זה או מגלגולים קודמים.

לצוות חינוך
לסמכות המורית – חשיבות רבה למען הצלחת החינוך המתבקש במסגרת החינוכית. מדעי ההנהגות נותנים דגש למניעים מוטיבציונים שגורמים לנו לנהוג כמו שאנו נוהגים. הכרה והבנת היסטוריית הלמידה של הנשמה מאפשרת לנו להתערב נכון לשינוי התנהגות של התלמיד. הכרה והוקרה לכוח המאפשר חינוך נכון – מאפשרת הצלחה בחיים בכלל.

לגיל השלישי
הכרה בנשמה הנצחית, מאפשרת באמצעות ראיית העבר ופגישה חמה עם ההווה – מגע רוחני ומואר לעתיד. ההבנה מה למדנו בגלגול הזה, מה לימדנו ואיפה היינו משמעותיים, מאפשרת הבנה עמוקה ממקום רוחני ומדעי על גלגול נשמות וההשלכות לכאן ועכשיו.

לפרטים נוספים חייגו: 0508552080
למידע נוסף וליצירת קשר היכנסו לאתר של ד"ר מרום: www.dr-marom.com
דף הפייסבוק של ד"ר מרום:

https://www.facebook.com/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D-470266363012684/

דוא"ל drmrivka@gmail.com

תובנות מתקשור ופתרון הבעיה

אני משלבת בטיפול מסטיקה ופסיכולוגיה. לפני שאני נפגשת עם המטופל אני עורכת תקשור עם הנשמה שלו (בבית) וכשאני נפגשת איתו בשעת הייעוץ. אנחנו מנהלים שיחה ייעוצית, פסיכולוגית, אימונית שמאפשרת למטופל להיות ממוקד ולהגיע לתובנות שיביאו אותו למיטביות והגשמה.
היום לפני הטיפול תקשרתי עם הנשמה של המטופל. בחור בן שמונה עשרה וחצי (אין צורך באישור הורים, בגיל הזה). הילד פנה אלי ואמר לי שהוא מבולבל. הוא צריך עזרה והוא אפילו לא יודע במה לפתוח.
בתקשור ראיתי ישות מאוד מוזרה, כאילו קודם היותה אדם. משהו שמאוד הזכיר את השלב השני או השלישי בשלבים המתארים את שלבי האבולוציה של דרווין. אותו יצור משונה קפץ מענף לענף על עץ שגזעו גדול ושמן. בכל פעם שקפץ על ענף התאמץ להגיע את הפרי אבל לא הגיע ונפל לענף אחר. כך המשיך והמשיך. כשהוא לא מצליח לקטוף פרי וגם לא לרדת מהענפים אל הקרקע.
פגשתי את הבחור. וזה הסיפור שלו. בעזרת התקשור הצלחתי להשתמש בשאלות ממוקדות והבאתי אותו למצב שזה הסיפור בשעת הייעוץ ולא להיות מבולבל ומוצף כפי שמגיעים לפסיכולוג, או יועץ שאינו מתקשר.
אז, הסיפור שלו: אני גדל בבית עם שבעה אחים ואחיות. בתום החטיבה החליטו הורי ואחיותיי שאנחנו "מתחזקים" . אחותי הגדולה החליטה שאני צריך ללכת לפנימייה. הייתי בפנימייה והיה לי ממש טוב וסוף סוף הסתגלתי והתרגלתי ואז, אחות אחרת אמרה שאני צריך לעבור לישיבה.. בתחלה היה לי קשה לעזוב את הפנימייה ולהתרגל לישיבה, אבל בשלב מסויים התחלתי להנות ולפרוח מלימוד התורה ובאמת הרגשתי נפלא. ואז הגיע היום שאבא שלי ואמא שלי רוצים שאלך לצבא. וגם אח אחד רוצה שאלך לצבא. ואני רוצה ללמוד תורה, ואני רוצה לשרת את המדינה. ואני רוצה שכל האחים והאחיות יהיו מרוצים.. אבל, כולם משגעים אותי. ומה שאני עושה כדי שיהיו מרוצים ואז פתאום קם משהו אחר במשפחה ורוצה ממני משהו אחר.
תובנות: הענפים בתקשור הם הענפים של אילן היוחסין. הפרי שהטרום אדם לא מצליח לתפוס (אפילו לא מדובר על לאכול ) הוא הרעיון שאותו בן באילן היוחסין פתה אותו והמטופל שלי עשה הכל כדי לאוכלו. אבל, אז, בא אח אחר ופתה אותו לפרי אחר.
היותו טרום אדם. שלב לפני היות בעל זכות הבחירה והעוצמה לרדת אל הקרקע ולהיות עצמאי… מעכבת אותו מהצלחה והגשמה.
ביחד חיפשנו מוצא ומצאנו: התקשרנו – לקראת תום הטיפול לאגף "נח"ל חרדי". יחידה צבאית שאפשר בה גם ללמוד תורה וגם לשרת בצה"ל מבלי להתערבב עם בנות… והילד עושה פריצת דרך כעצמאי שיודע מה הוא רוצה ואייך יגשים את משאלת ליבו.
תודה ליקום ולארגז הכלים
דר' רבקה מרום

ניקיון תקשורתי – כלי אמוני מעולה

ביום חמישי האחרון הגיעה לטיפול אשה. הפגישה התקיימה לאחר שתקשרתי עם הנשמה וכל התקשור כתוב.
בתקשור ראיתי את האישה עומדת ליד הכיור ושוטפת כלים. צלחת נשברה והיא נפצעה בזרת ביד ימין והמשיכה לשטוף כלים. כשרצתה להניח את הצלחת בייבשן למרות שהייתה מרוחה בדם שנטף מהאצבע, הצלחת עפה מידה ונשברה לרסיסים על הרצפה. זה היה הסרטון שראיתי… חלקו.
כשנפגשתי עם האישה התחלנו לדבר (שיחה ייעוצית רגילה) בזמן הפגישה אני רואה שהמטופלת מלטפת ביד שמאל את אצבעות יד ימין.
שאלתי אותה מה קרה לך בזרת? והיא פתאום הרימה ראש ושאלה: "אייך ידעת שזה בזרת?" אמרתי לה "סתם" נפלט לי. היא סיפרה שלפני יומיים האצבע כאילו השתתקה, לא זזה.
המשכנו בשיחה הייעוצית המוכרת בסגנון הראיון המסייע של בנימין…
והיא סיפרה שמשהי שהייתה חברה מאוד טובה שלה, פגעה בה מאוד. היא שאלה אם המערכת נפגעה לגמרי? וכך התפתחה שיחה ייעוצית עם המון תובנות שלי מהתקשור… השיחה הייעוצית קיבלה המון תיבול מהכלים האימוניים ובסוף השיחה הגיעה המטופל למסקנה שחייבת להיות שיחה של נקיון תקשורתי עם החברה, שאילמלא תתקיים אותה שיחה, המערכת שהייתה כל כך טובה תשבר לרסיסים.
לקראת סוף הפגישה, פתחנו את התקשור שהיה כתוב על דף. חבל שלא צילמתי את פניה של המטופלת…. היא תחילה הייתה בשוק ואחר כך פרצה בצחוק… ולא הפסיקה לאמר: "אני לא מאמינה, לא זה לא יכול להיות.."
אז, זה כן יכול להיות!
ארגז הכלים של המיסטיקה, הייעוץ והאימון… הם הכל.
לגבי האצבע… שמשום מה לא התקפלה עד לפגישה… התחילה לנוע בסוף הפגישה.
שיהיה לנו שבוע מוצלח עם המון אהבה והכי חשוב.. לא למהר ל"שבור את הכלים" ולהיכנס ל"ברוגז". כאנשים בוגרים נפגשים ויושבים ומנהלים "ניקיון תקשורתי"… חברות אמיתית לא מסתיימת בגלל ש"אין קליטה בתקשורת"- בסיטואציה מסויימת אחת ויחידה, חייבים להמשיך לנגן…