חשיפה עצמית – פיקוח נפש?

המקור לצירוף המילים "פיקוח נפש" אינו חד משמעי. בתנ"ך אנו מוציאים שימוש במושג פיקוח לציון הסתכלות, גילוי, השגחה וחכמה. כגון "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם…"[בראשית ג', ז'], "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם…"[בראשית כא', יט']. גם במשנה משמש מושג זה להשגחה על עניינים, כשם שאנו משתמשים בו היום (כגון פיקוח ערוני). לעומת זה במקורות היהודיים ישנם מספר מושגים הלכתיים שונים המתייחסים לשמירה על הבריאות ועל החיים. כגון "שמירת נפש", הצלת נפש".
ההסתכלות, הגילוי, ההשגחה והחוכמה הם שמאפשרים לנו הצלת נפשות. רבים ידברו כנגד הגילוי. החשיפה. למה ירצה אדם לחשוף את הפרטים הקטנים בחייו. כדוגמת הפייסבוק. או כתיבת ספר ביוגרפיה.
כל אחד ואחד מאיתנו נולד כיום לעולם תובעני. עולם הישגי. ברגע שעמד על רגליו והחל ללמוד בחדר, בגן הילדים, בבית ספר או באוניברסיטה, יעשה הכל ללמוד כיצד לשרוד בחייו. איך ינצל הכי נכון את פיקחותו וישתמש בה כדי להשיג כסף, כבוד,שליטה בחייו לטוב ביותר. אדם המאמין בשלמות היקום. בהשגחה עליונה, מבין שעליו לנתב את פיקחותו להטיב את התקדמות האנושות כולה לעבר שלמות היקום. למען כך יעמול בחשיפה למניעי התנהגותו שלו עצמו. ינסה ויחקור תמיד את צעדיו, ינסה לגלות בשכבה עמוקה יותר בתוכו את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. לעולם לא יסתפק בסיבות ובהנמקות אותן אמר לזולתו, הוריו, ילדיו וכל מי שנמצא סביבו. האדם הרוחני יעשה כל שביכולתו, לשאוף ולהגיע אל האמת, אל המניעים האמיתיים. אז ורק אז הוא נמצא במישור אחד של פיקחות עם יצרו, אז ורק אז הוא יצליח להציל את נפשו ולתת מתובנות מחקרו לסובבים אותו, המהווים את השלם ביקום בו הוא חיי. שהרי השלם הוא יותר מכל חלקיו.
שתי הגדרות עשיה מתאפשרות כדי שאדם יבקר את מעשיו. אחד יפרוט את מעשיו ויבחין בין טוב ורע. יבקש סליחה ומחילה על הרע. השנייה יבקר את מעשיו למען ייטיב את דרכיו וילמד את הסובבים אותו כיצד לא לנהוג. הראשונה משמשת רק להתרמה עצמית, להצדקת מעשיו ולשיכוך ייסורי מצפונו והשנייה מכשיר נפלא להתקדמות למען השלמות ביקום כולו. אחד המניעים שלנו מלחשוף את עצמנו הוא להראות טיפש: "איזו שטות עשיתי". מעשינו הגשמיים באים בהדרכה עליונה. אינטואיציה. להאמין בטוב. החשיפה היא לטובת הכלל ובזכות הכלל. אין דבר וחצי דבר שאדם עושה ואין הסביבה שותפה לו. כפי שנמצא רבים השותפים לדבר עבירה, יש רבים וטובים השותפים לנו למעשים טובים ולהתקדמות לקראת השלמות. החשיפה שלנו לקהל הרחב היא שמוקירה את כל השותפים לעשייה. שהרי לכל מעשה שנחשוף ישנם לא מעט מלאכים בדמוי אדם שנמצאים שם על מנת לסייע לנו להגשים את אותו מעשה שאותו אנו חושפים. הרצון לחשוף מעשים טובים מונע מאיתנו שלא נעשה מעשים שאנחנו לא רוצים שיחשפו. "שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד". גם בספר "גילגולו של חינוך", בו אני חושפת את חיי שלי, את ההתקדמות שלי אל השלמות (עוד ארוכה הדרך), אני חושפת את כל המלאכים סביבי שבזכותם הגעתי עד הלום. אלה ההולכים איתך בדרכיי החיים, הם המלאכים המנתבים את ההצלחה שלך. לחיים טובים ולשלום.

מה הקשר בין תקשור לפסיכולוגיה?

 המחקר שלי בדוקטורט הוא בפסיכולוגיה הוליסטית הרואה באדם שלם.

ההתמחות שלי היא הפסיכולוגיה הטרנס פרסונאלית. הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית התפתחה בהמשך לפסיכולוגיה ההומניסטית. היא ה"גשר" בין המסורות הרוחניות לבין התיאוריות הפסיכולוגיות השונות. פסיכולוגים קליניים משלבים בטיפול גם את הכלים מהפסיכולוגיה הטרנספרסואלית.

אחד הכלים לאיבחון הסוגיה המעכבת צמיחה הוא התקשור. התקשור מאפשר למתקשר להבין סוגיות התנהגותיות שמאוד לא ברורות למטופל, ולו בעבור היותן מעכבות צמיחה. שיחה עם הנשמה היא שיחה ללא עכבות. אין שקרים ואין מסכות כל האמת ורק האמת פרושה למען תתאפשר עזרה.

הפסיכולוגיה היא מחקר האישיות. התקשור הוא הכלי במחקר. התקשור מאפשר איבחון מהיר של המעכב צמיחה ומעכב את האדם השלם להגיע למיטביות.

מרפא בשחזור גילגולים

הכלי שנמצא בארגז הכלים שלי לטיפול הוא היכולות לשחזר גילגולים. גלגול נשמות הוא הרעיון שהנשמה, הכרתנו הנצחית, נולדת מחדש שוב ושוב כדי ללמוד, לצמוח ולהתפתח. מידע על גלגול הנשמות מגיע אלינו מדוקטרינות דתיות ואזוטריות, מזיכרונות ספונטניים מחיים קודמים של בוגרים ושל ילדים, מרגרסיה מכוונת לחיים קודמים ובני אדם בעלי רגישות מוגברת למידע זה. ערכו של המידע מחיים קודמים נובע מהיכולת לשחרר אותנו לחיות, לאהוב ולהתפתח באופן מלא בהווה. טיפול רגרסיבי מציע ערוץ ריפוי לאחר שהניסיונות המקובלים האחרים נכשלו. תורת הקבלה היא זו שהקנתה לגיטימציה לתורת גלגול הנשמות במסגרת היהדות, והציגה אותה כתורה יהודית-מסורתית לכל דבר.

האדם, אני טוענת מורכב מארבעה פרמטרים: גוף, נפש, רוח ונשמה. כל האסכולות הפסיכולוגיות מנתחות את התנהגות האדם ואת אישיותו. הפסיכולוגים שכחו את הרוח והנשמה. המחקר שלי מתבסס על חוויות טיפול מהשטח וסיפורים של עמיתים למקצוע (מדיומים, מתקשרים ומרפאים בשחזור גלגולים).

פסיכולוג קליני מטפל עפ"י  זרם פסיכולוגי זה או אחר. כשהוא מאמין בזרם. כשלמדתי ייעוץ חינוכי התבקשנו לערוך ניתוח מקרה כשאנחנו בוחרים זרם פסיכולוגי לניתוח המקרה, כשביקשתי לשלב שני זרמים… הפרופסור באוניברסיטה כעס עלי מאוד ואמר : "זה בלתי אפשרי." הטיפול שלי לא מקובע בזרם או באסכולה. אני באה אל מול המטופל עם ארגז כלים של מטפל ומציעה למטופל הכל והוא שבוחר את שיטת הטיפול או שאני משתפת אותו במתאים לו ביותר ואנחנו עובדים ביחד עם הכלים עד להצלחת הטיפול.