תפקידם המכריע של ההורים בבניית הערך העצמי של הילדים

ערך עצמי, המכונה גם הערכה עצמית, הנו מושג אשר מתאר את הערך שמקנה האדם למאפיינים השונים שלו. למשל ההתנהגויות האופייניות לנו והרגשות שלנו. להורים תפקיד מכריע בבניית הערך העצמי של ילדיהם, על ההורים לקבל הדרכה באשר לחשיבות הערך העצמי של הילד ובאשר לפקידם המכריע במשימה זו (בראון, 2011).
שיחה לאחר קבלת תעודות הערכה שילדים מקבלים בבתי הספר, זו חוויה שיש לתת עליה את הדעת ולא לתת לרגשות שלנו לנהל את השיחה עם הילדים. יש ש"הולך לנו טוב", כאשר אנו קוצרים הצלחות בלימודים, או חוויה משמעותית עם אדם אהוב. חוויות כאלה משפיעות על התחושה שלנו לגבי עצמנו וגורמות לנו להרגיש טוב יותר. כמובן, יכולות להיות גם חוויות המשפיעות לרעה על תחושותינו לגבי עצמנו. ערך עצמי הנו מאפיין בסיסי ויציב יותר בתפיסה העצמי שלנו, אשר מלווה אותנו, מעבר לאותם חוויות. במובן הזה, השפעות אירועי היום-יום על הערך העצמי אכן קיימות, וכל פרט שב ומתאזן סביב רמת ערך עצמי "ממוצעת" יציבה ואישית שלו.
ולכן, חשוב שנקפיד על מסרים קבועים במשך כל השנה, ולהתנהג בהם באופן רציף: חיוך, מגע, חיזוק ומחמאה. תשומת הלב שלנו לילדים צריכה להיות על בסיס יומי. החיזוקים הסביבתיים הם שמביאים את הילד לחיזוק עצמי ומשם מתקיימת עליה בערך העצמי שלו.
החיזוק משמש גירוי היוצר קשר בין מעשה מסוים לתוצאה שבאה בעקבותיו (מאיירס, 2012). במשך הזמן הילד לומד לחזק את עצמו בעקבות אותה התנהגות רצויה. חשוב למצוא בכל תעודה נקודות חוזק ולשבח. לבחון כיצד הצלחת להגיע להערכה כזו? ומשם לנסות להבין עם הילד מה לא עבד במקצועות שהערכה הייתה פחות טובה. לראות בתעודה מקפצה להצלחה טובה יותר בשנה הבאה. לתת לילד תחושה של "מאמינים בך", "סומכים עליך".
כדאי לנהל יומן הצלחות. לחבר את הפעילות לזמן ההתארגנות לשינה. ילד שסופר הצלחות לפני השינה, ישן שנת ישרים, רגועה ומעצימה. במחברת כותבים מחמאות או חיזוקים בלי גבול וללא התאמה (בנק). ואז בכל יום בוחרים מתוך הבנק את המחמאות הרלוונטיות לעשייה ולהתנהגות. המטרה שלנו שההורים יהפכו להיות ,מעריכים קריטיים" עבור הילדים, מסרים תואמים ויעילים.
המסרים שאנחנו מעבירים לילדנו לגבי הצלחה וכישלון, יקבעו את תפיסתם ואת יכולתם להתמודד עם מצבים לא רצויים. ככל שהערך העצמי שלנו גבוה יותר, כך אנחנו סובלניים יותר לנקודות השחורות בתוך התמונה הכוללת. גם אם אתם רואים כישלון בתעודה, עליכם להדגיש ולחזק לילד שכל כישלון הוא הזדמנות ולא החמצה, הכישלון הוא מנוף לצמיחה ולהשגת מטרות אישיות. היו הורים מחבקים ומעצימים למען עתידו של ילדכם.

מי אחראי לאמונה שלנו בעצמנו?

ראיינתי בתוכנית "הכוונה וייעוץ עם דר' מרום", ברדיו קול הגולן שמשדר מבית הספר "מצפה גולן", את רותה פפאשבילי. רותה היא יועצת עסקית, שהגיעה לרדיו לתת הכוונה וייעוץ לעסקים מתחילים. אייך בונים ומבנים עסק שיפעל ויצליח? רותה אמרה שחשוב מאוד להבין שעוד לפני המכירות חייב להיות שיווק. הבניית השיווק תלויה לא רק בבעל העסק ואני פערתי פה ולגמרי הייתי מופתעת, עד כמה חוליות השרשרת שאנחנו שוזרים להצלחה מתחילה בילדות.

כל ילד וילדה תמיד מגבשים לעצמם חלום. אתם בטח זוכרים את השיר "ריח דבש וריח מנטה"/ לאה דגנית: "כשנגמור את בית ספרינו/ לדרכו ילך איש איש/אביגדור נהג יהיה הוא…"  ואז ממשיך השיר "ומרים מה היא אומרת/ מה אומרת הקטנה/ נרדמה היא וחולמת/ בלי מקצוע ישנה/ נרדמה מול האש/ הן תוכלו לנחש/ כי מרים רק בת חמש" וואלה? מי מעצים את אותה ילדה בת חמש שחולמת להיות רקדנית? כאן נכסים לתמונה ההורים והמשפחה הקרובה. כמה יגידו לה, את יכולה להגשים עם נחישות והתמדה. נרשום אותך לחוג ריקוד. אנחנו ההורים שלך נעשה כל מה שתלוי בנו, כדי להגשים לך את החלום. ובגן? הגננת תתן לה מקום להכין ריקוד מול הילדים בגן. בכיתה נחבר אותה לעוד חברות שרוצות לרקוד וניתן לה במה. הילדה תלמד שהמעגלים הקרובים לה הם המעצימים ביותר. הם יתנו לה את הכוח להגשים את החלום. כי הם אוהבים אותה. כי הם מאמינים בה.

שרשרת הביטחון שהילדה תבנה, באמון שהמשפחה שלה והחברים הטובים שלה הם קרש הקפיצה להגשמת החלום, אותה שרשרת תהווה עבורה ביטחון וחוסן נפשי לפתוח עסק כשתהיה גדולה. היא תאמין באמונה שלמה שמי שאוהב אותה יהיה שם בשבילה לסייע לה. להפיץ את כל הכישורים שלה ולהגיע למעגלים רחוקים יותר למען ההצלחה שלה.

האמונה שלנו בעצמנו היא היצירה שלנו, אבל היא תלויה בדמות שיצרו הורינו, מורנו ומי שהיה איתנו כשהיינו נטע זעיר שציפה שישקו אותו וידשנו אותו, כדי שהשורשים יאחזו היטב בקרקע. פיקסו כתב: "ישנם ציירים ההופכים את השמש לנקודה זהובה וציירים אחרים שהופכים נקודה זהובה לשמש, בכח אמונתם ובינתם". הורים יקרים, לכל אחד ואחד מכם יש עסק קטן בבית. הילדים שלכם. הילדים רוצים לגדול, להצליח ולהניב פירות להצלחה והמשכיות בעתיד. שיווק העשייה של הילדים מתחילה כשהם קטנים. תנו לו לילד ללמוד לנגן ולשיר גם אם אתם חושבים שהוא מזייף. תנו לו את האהבה שלכם ללא תנאי. הנקודה הזהובה תהיה השמש שתאיר לו את הדרך. בכל הזדמנות, שישמע אתכם משווקים את העשייה שלו. תספרו לכל מי שאפשר, כשהוא שומע, שהוא יודע לקרוא. ושהוא ילד אחראי ותמיד מסדר את החדר שלו. תמלאו את ליבו ובינתו באמונה שהוא יכול ויותר מכך שאתם שם בשבילו. הוא גם יבין שחברים טובים, הם חברים שאוהבים באמת, שנותנים לך את הכוח לצמוח ולהיות מה שאתה חולם להיות. הצלחת הילדים שלנו בעתיד תלויה מאוד בהבנייתם היום.

כמה משפיעה החברה על נפש האדם?

שנת הלימודים הסתיימה ואנחנו עדים לניידות של תלמידים בין בתי הספר. תלמידים בכיתות ה'-ו' בוחרים לבקש לעבור לבית הספר אחר בטענה שאינם מקובלים או שמשתמשים בתיאור מצבם החברתי כ"דחויים". חשוב לי הורים ותלמידים שנבין שמשנה מקום לא בהכרח משנה מזל.

החוקר יעקוב לוי מורנו מנע בתורתו הפסיכוסוציאלית את עיקרון האהבה והשיתוף ההדדי כעיקרון עבודה הכרחי בחיים הקבוצתיים. אין אדם בעולם שראוי שירגיש דחוי, לא אהוד על סביבתו. לרגשות שכאלה יש השלכות פסיכולוגיות ופיזיות על בריאותו ההוליסטית של האדם ולא משנה מה גילו. היכולת שלנו כסביבה מעצבת היא לעשות הכל למען נאפשר לכל אדם, בכל גיל את הספונטניות והיצירתיות שהם הכוחות המובילים את התקדמות האדם.

דר' אברהם בן חמו דורש מההורים והמורים לשים דגש על חינוך ל"הצגת העצמי", להביא כל ילד/ה לגאווה עצמית בעשייה משמעותית. ילד בחיק אימו ואביו תמיד יהיה הילד המושלם. המפגש החברתי במסגרות החינוך ומסגרות החברה הם המראה למי אני באמת. שם האהבה אינה מובן מאליו. יש לעשות על מנת לזכות בה. פעולות גומלין בחברה הן העשייה לרמת המסוגלות החברתית הנדרשת והיא המצע להצלחה בחיים.

מנקודת הראות של המבנה החברתי: נטיית הקהל היא לקבל את האני שמציג בפניהם המבצע היחיד, הוא מקבל את ביצועו המוגדר של הפרט כעדות לכושרו לבצע שגרה. כאשר הפרט הוא חלק מיחידה כלשהי לגיטימיות יחידתו צריכה להיבחן מחדש ושמו הטוב עלול להינזק או להתחזק, בהתאם לעשייתו בתוך המבנה החברתי.

הלמידה השיתופית התופסת את מקומה בבתי הספר (הלמידה במרחבים), מבוססת על העקרונות של הצבת הלומד במרכז, שימת דגש על אינטראקציה, עבודה בקבוצות ופיתוח פתרונות לבעיות אמיתיות (אקדמיות וחברתיות). מודלים של למידה שיתופית מוכיחים הצלחה בשיפור המעורבות, הכישורים וההישגים של התלמידים.האתגר של מערכת החינוך הוא לאפשר ולסייע ללומד לעצב בעצמו עוגן, בדמות זהות אישית אותנטית, ומצפן דרכים, זאת לצד הנחלת הערכים החשובים לה.

חשוב להדגיש שלצד החשיבה להכנת הילדים להתמודדות וצמיחה בתוך חברה משתנה, משקיעים המורים חשיבה גבוהה בלמידה מותאמת אישית לתלמידים וכמובן תוספות של לימודי העשרה בתחומים אי פורמאליים, כגון מוזיקה, רובוטיקה, תקשורת, אומנות ועוד.  התהליכים הפדגוגיים להכלת צרכי התלמידים ויישום נכון במסגרת החברתית למען העצמת הילד, אינם במחי כף. השיתוף ההדדי עם הבית שישקף גם הוא את "הצגת העצמי" ביחד עם המסגרת החינוכית יבנו נכונה את החוסן הנפשי של הילד לחיים נכונים ומועצמים בתוך חברה משתנה.

ויכוחים הם מצע טוב ללמידה וצמיחה אישית

משפחה שהיא קבוצה של בני אדם שיש להם קרבת אבות, מהווה סביבה מאתגרת לתקשורת בין אישית. בכל משפחה תמצא מחלוקת, אי⁻הסכמהביןמספרצדדיםעלאודותסוגיהמסוימת. כלצדמנסהלהוכיחשטענתואודעתוהןהנכונותולעתיםאףבשימושבכוח. מחלוקותיכולותלהתקייםביןשניאנשים (זוג), כמוגםביןקהלרב (משפחה עם מספר ילדים).

הבחנה בין האנשים המרכיבים את המשפחה היא על יסוד הבדל אישיותי ביניהם המתבטא לא רק במאפיינים פסיכולוגיים אלא גם במאפיינים פיזיים ולעתים אף גנטיים. אם רק היינו יכולים לגרום לכל אדם להכיר בנטיות התקשורתיות שלו באותה מידה שהוא מכיר בטעמים ובמאכלים שהוא מצהיר בפני בני הבית, היה לנו קל יותר לנהל ויכוח ללא עימותים קולניים.

עמדות המוסר המשפחתי/החברתי והגנטיקה, הוכחו מחקרית כתלויות זו בזו על פי פיצוח במחקרים מדעיים על סודות הגנום האנושי. עם זאת על לנו לשכוח את הכוח של הסביבה בשינוי התנהגות שמועברת גנטית. מדעי ההתנהגות הוכיחו את היכולת להצלחה מלאה בשינוי התנהגות המועברת גנטית בכוח החיזוק הסביבתי.

חשוב להכיר בעובדה שבסביבה קיימים אותם ניצים ויונים שכבר סיפרתי אודותם בכתבות קודמות. הנץ הוא האסטרטג הלוחמני שבוחר להיות אגרסיבי ותוקפן להשגת מטרתו. לעומתו היונה שתעשה הכל להימנע מעימות, כך שגם אם תפתח באסרטיביות שנושקת באגרסיה, נמצא מיד דרך להרגיעה ולקיים שיחה מניבה לשני הצדדים. לנץ אין כל כוונה להכיר במשאלות יריבו, אלא לממש את חזונו שלו.

"דע מאין באת ולאן אתה הולך", חשוב שכל אדם יכיר את הוריו וילמד את הנכון לו, לזוגתו ולמשפחתו העתידית. בספר "גלגולו של חינוך" שכתבתי, אני מציינת את המשפטים וההתנהגויות שאנחנו לוקחים מהבית, והם לא תמיד לטובתנו. חשוב שנכיר שעימותים, ויכוחים ומחלוקות הן חלק חשוב ומשמעותי במערכות יחסים בכל מסגרת חברתית, כל שכן במשפחה. הכרה בעמדותיהם הרעיוניות של כל אחד ואחד במשפחה. כבוד לאדם. חיזוק הנקודות הנושקות שכל הצדדים ותכנון מוקדם להתמודדות עם אותן מחלוקות מסייעות לשלום בית.

נהלו ויכוח בצורה מכבדת של הקשבה והתייחסות לנקודות המחלוקת כך שתמצאו את המחזק שבקשר המשפחתי ובאופן שכל אחד ירגיש שעמדתו באה לידי ביטוי ומוצאים ביחד את הדרך למלא את החלל שנוצר באם לא מתאפשר לענות לדרישה המתעוררת. ייתכן שתצליחו לשכנע שדרך ההתנהגות של ההורים הייתה נכונה והצליחה ויש מצב שתלמדו להכיר שיש לשנות את החינוך וההתנהלות מהבית. זוג מצליח לבנות את ביתו ומשפחתו, כשלומד להבנות באופן מושכל את אישיותו. למדו מכל ויכוח, מי אתם, מה חשוב לכם באמת.

"כעץ שתול על פלגי מים", מה נעשה למען יגדל ויצמח הילד שלנו?

טו' בשבט, איזה מועד נפלא. חג האילנות. מודים לאילן על הפרות שנותן לנו כל השנה. מפגש עם הורים לילדים בני 3-4 בקליניקה שלי, התקיים בסימן טו' בשבט. שמענו את השיר של לאה נאור "עץ חדש נולד". מה ילדים לומדים בגן כל השתיל הרך? תשובות ההורים, ציטוט המילים מהשיר:

"קצת חופרים במעדר,

לא לאט ולא מהר.

מחזיקים בשתיל ישר,

הכי ישר שרק אפשר,

מכסים מעט בחול,

מהדקים וזה הכל."

ואכן, העובדה שהשתיל יצמח ישר תלוי בדרך העבודה של החקלאי "קצת חופרים, לאט ולא מהר, מחזיקים, מכסים, מהדקים" וכמובן בכלי "המעדר". הכלי לעבודה אינו מספיק להצלחת התוצר, הפרי שיניב העץ. חשובה הדרך, חשוב התהליך. בשלב זה, עברנו לכלים שבידנו ההורים ולתהליך החינוך אותו אנו מיישמים בבית. סביבת החיים של הילד.

בשבועות האחרונים אנחנו דנים רבות בהצקות תלמידים במסגרות החינוך. ואני אומרת לכם שדפוס התנהגות ההצקה, אינו מסתיים בתיכון. אדם שגדל עם דפוס התנהגות כזה ממשיך איתו עד בכלל. תבניות התנהגותיות, דפוסי התנהגות מתגבשים ומושפעים מהסביבה הביתית בה הילדים גדלים. בין עם מדובר במציקים או בקורבנות ההצקה, לסביבה הביתית השפעה רבה בעיצוב אישיותם. ילד שצופה בהוריו בפתרון בעיות, לומד כיצד פותרים בעיות. אם ההורים בוחרים לצעוק, לגדף, לעקוץ, לרדות, להסיט את הילדים כנגד בן הזוג, הילדים לומדים שכך פותרים בעיות.

האינטראקציה בין ההורים, האינטראקציה בין האחים היא קרקע פורייה לאימון התנהגות הישרדותי. מחקרים רבים מוכיחים כי צפייה בפתרון קונפילקטים באווירה חמה ותוקפנית, מהווה השפעה על הילד ומנבא התנהגות דומה אצל הילד כשיגדל.

פרופ' רולידר מציין לא פעם שסגנון הורות המבוסס על סמכותיות יתר כמו: שימוש בענישה גופנית והתפרצויות זעם בלתי מבוקרות ואלימות מגביר את הסיכון שהילד יגדל להיות אלים כלפי אחיו וחבריו בבית הספר. חשוב להבין ששינוי התנהגות מתקיים בחשיבה יתרה ובתכנון מוקדם של ארגון הסביבה ללמידה. יש להשתמש באופן מושכל בכלים שברשותנו כהורים. גם בקבלה כתוב: "שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". לא להתבייש לבקש סיוע בקבלת כלים להתנהלות נכונה בזמן פתרון קונפליקטים.

פתרון קונפליקטים הוא תהליך הבנייתי לחיים טובים ובטוחים. חשיבה מושכלת לפתרון קונפליקטים בבית, בשיח מכבד, בהתנהלות שבאה ממקום של ביטחון ואמונה שיושרה ומנוחת הנפש של ההורים בעלת השפעה שאינה משתמעת לשני פנים על השתיל הרך שמתבונן בנו, יביאו לחייו של הילד שלנו ולנו, חיים טובים ונחת ממעשי ידנו. חג שמח.

פרסום העשייה השיווקית

המרצה:
ד"ר רבקה מרום Ph.D
מורה ומחנכת. מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית, מאמנת אישית, מתקשרת
ומרפאה בשחזור גלגולים.
משלבת בטיפול את הפסיכולוגיה שבייעוץ החינוכי, ניתוח התנהגות, אימון אישי ותקשור
כדי להביא את המטופל למיטביות.
מגישת תוכנית הרדיו "עוצמה עם ד"ר מרום" ברדיו "קול הכנרת" fm 106, במכללת כנרת.
מרצה ומשתתפת בערבי תרבות ובשבתות תרבות ממטולה ועד אילת.

סדנאות
סדנא להורים ולילדים
פעילות "מעגל קשב והוקרה". ילדים והורים בקבוצות קטנות מול שיח המלווה בפעילות עם קלפים, להעצמה ושינויי התנהגות בתוך המשפחה. הפעילות מתחילה בשיחה פתוחה במליאה. עוברים לקבוצות שיח קטנות. ומשם ליישום בכתיבה או בדפי ציור. הפעילות מתאימה להורים וילדים מגיל 4 ועד 16. ההנחייה לשיח בקבוצה הקטנה, מותאמת לגיל הילדים.

הרצאות
כללי ועוטף כל הרצאה
מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים לא רצויים ומהם המניעים שלנו לעשייה?
מהי המשמעות של הורינו בחיינו?
כיצד אפשר להיעזר בתת-המודע שלנו כדי לשאוב מידע על היסטוריית הלמידה של הנשמה המלווה אותנו בחיינו העכשוויים?
בעשור האחרון בילו חוקרים רבים את זמנם בניסיון להבין כיצד אירועים חיוביים ושליליים בשגרת יומנו משפיעים על הרווחה הנפשית שלנו.
גדולתו של המדע הוא שהוא משאיר מקום לספק פילוסופי.
במסע שמתאר הספר "גלגולו של חינוך"(מאת ד"ר מרום), נלמד להגיע לתובנות הגבוהות ביותר של חיינו, רוחניות ומדעיות כאחת.
שום דבר אינו מקרי, כל מה שקורה בחיינו, מטרתו ללמד אותנו דבר מה, לכן עלינו להיות ערניים לסביבה שלנו ונחושים להגשים את חלומותינו.
הנשמה שלנו היא מעבר למוחשי ואיננו יכולים להסביר מהי. היא קיימת ללא צורה וגוף. בהרצאה נחשף ליתרונות שבהיותנו נשמה נצחית.
הרצאה להורים
לסמכות ההורית – חשיבות גדולה להתפתחות אישיותו של הילד. חינוך נכון מביא תוצאות נכונות לשינויי התנהגות לא נאותה של הילדים. הילדים הם מראה להתנהגות ההורים. הבנה עמוקה ממקום רוחני של ההקשרים בין נשמות ההורים לנשמות ילדיהם מביאה להתנהלות נכונה במסגרת הביתית והצלחה מחוצה לה. המוטיבים המוטיבציונים של הילדים, המהווים גורם להתנהגותם, תלויים בהיסטורית הנשמה מגלגול זה או מגלגולים קודמים.

לצוות חינוך
לסמכות המורית – חשיבות רבה למען הצלחת החינוך המתבקש במסגרת החינוכית. מדעי ההנהגות נותנים דגש למניעים מוטיבציונים שגורמים לנו לנהוג כמו שאנו נוהגים. הכרה והבנת היסטוריית הלמידה של הנשמה מאפשרת לנו להתערב נכון לשינוי התנהגות של התלמיד. הכרה והוקרה לכוח המאפשר חינוך נכון – מאפשרת הצלחה בחיים בכלל.

לגיל השלישי
הכרה בנשמה הנצחית, מאפשרת באמצעות ראיית העבר ופגישה חמה עם ההווה – מגע רוחני ומואר לעתיד. ההבנה מה למדנו בגלגול הזה, מה לימדנו ואיפה היינו משמעותיים, מאפשרת הבנה עמוקה ממקום רוחני ומדעי על גלגול נשמות וההשלכות לכאן ועכשיו.

לפרטים נוספים חייגו: 0508552080
למידע נוסף וליצירת קשר היכנסו לאתר של ד"ר מרום: www.dr-marom.com
דף הפייסבוק של ד"ר מרום:
https://www.facebook.com/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9D-470266363012684/
דוא"ל drmrivka@gmail.com