זוג שביקר אצלי בקליניקה, מיקד את הפגישה הראשונה בכעסים חוזרים. הבעל אחראי על הקניות. יש רשימה ובכל זאת כל פעם משהו חסר. חשוב שנבין שכעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לתסכול. בפסיכולוגיה טוענים שכעס הוא תופעת לוואי לאיבוד ביטחון. כשאני עם ביטחון והכל מתנהל כשורה, אני שמח וטוב לב. הכעס מגיע כשמשהו משתבש. לא מתנהל כפי שרוצים שיקרה.
בכל מסגרת חינוכית, חברתית, עבודה וגם בבית, מתבקש ציוד לתפקוד ולתפוקה נאותה. הבית מתנהל עם ציוד המתבקש לתפקוד. אתם דואגים למלא דלק, כדי שתוכלו לנסוע. כשיש חלוקת תפקידים בבית, ממקום של אחריות ואכפתיות, כל אחד רוצה לעמוד בנדרש ממנו. לשם כך, צריכים ציוד בסיסי. לארוחת ערב צריך לחם, ירקות, גבינות וביצים. אפשר להוסיף טונה, חלב ועוד.. אבל יש בסיס. כשהבעל מחוייב בקניות, האשה דואגת לספק את רשימת הקניות בזמן ומשתדלת לציין את כל המתבקש.
אם קורה שפעם אחת נשכח משהו מהרשימה וניתן לדחות, אז נסלח. התסכול שלמעשה בא מאחריות ואכפתיות, גורם לכעס. הכעס הוא על הסיטואציה. האשה חסרת אונים ובטח אם מדובר בסיטואציה שחוזרת על עצמה. בשביל מה נועדה הרשימה? המטרה של האשה (על פי חלוקת התפקידים בבית שלהם), הוא להכין את ארוחת הערב, להכין ארוחה מזינה לפי שתכננה.
כמאמנת אישית אני רואה בסוגיה זו הקבלה למחוייבות ארגונית. בה ניתן לדון על מחויבות רגשית מחויבות המוגדרת כחוזק היחסי של הזדהות הפרט עם ארגון מסוים ומעורבותו בו. מחויבות רגשית מגדירה את האופן בו אנשים יתייחסו למקום עבודתם כפועל יוצא ממידת ההתאמה שבין ערכיהם ומטרותיהם לערכים ולמטרות הארגון. לכן, ככל שההתאמה תהיה טובה יותר, העובד ירגיש כי הוא רוצה להישאר ולעבוד בארגון.עובדים המחויבים בצורה רגשית יישארו בארגון בגלל הרגשות שלהם לארגון והדאגה שלהם לתפקוד הארגון, שיקולים שאינם מונעים מתועלת כלשהי שיקבל הפרט.
בני זוג מפתחים מחויבות רגשית לתא המשפחתי לפי המידה בה התא המשפחתי גורם להם להרגיש נח מבחינה פסיכולוגית – מספק את צורכיהם, עונה על ציפיותיהם ומאפשר להם להשיג את מטרותיהם. כלומר, מחויבות רגשית מתפתחת על בסיס חוויות מתגמלות וחיוביות.
במקום לכעוס על האשה שכעסה, קחו אחריות כבני זוג. תהיו במעקב אחראי על הרשימה שניתנה ומעבר לכך, תהיו אתם ערניים לחסר בבית. גם לכם חשוב שהאשה תמלא את תפקידה. קיימו הדדיות באחריות לחלוקת התפקידים. רק עשייה משותפת מאפשרת חיים בריאים ושלווים לאורך זמן.
תעשו הקבלה לעשייה היומיומית שלכם. אתם דואגים לקחת איתכם לעבודה את כל הציוד הנדרש לתפוקה מלאה במסגרת העבודה שלכם, היו מודל חיקוי. ההכרה בחשיבות הציוד הנדרש מלווה אותנו בכל תחומי החיים. בבית הספר היסודי, כשמו כן הוא, יסודות החינוך להתנהלות נכונה בהמשך החיים, שם למדתם להביא ציוד מלא לשיעורים. עזרו לילדכם לקיים את תהליך הלמידה, מחוייבות, אחריות לקבוצה ולהביא את תוצר באהבה וברוגע, ללא כעסים מיותרים.
