הקיץ הגיע. חופי הרחצה נפתחו. הגיעה אלי לקליניקה נערה בת 16. עזרי לי אייך מבטלים שמועה שאין לה כל שחר. ירדתי לחוף הים עם חברה. התמקמנו על החוף. התישבו לידנו שלושה בנים שאיננו מכירות. לא הייתה לנו שום תקשורת איתם, במשך כל השהות בחוף. אחד מהבנים העלה תמונה בפייסבוק שלהם, בתמונה רואים אותי ואת חברה שלי מאחור. ומשם הסיפור לא נגמר. בהתחלה החברים בכיתה לא הפסיקו "שאני מסתובבת עם בנים שאני לא מכירה" והבוקר זה כבר הגיע לאבא שלי, שהחליט שאני בעונש. לא עוזר לי שאני נשבעת שאין לי כל קשר עם הבנים הללו.
להטיית השליליות יתרון אחד – היא דוחקת בנו לבחון את עצמנו כדי להבטיח התאמה לנסיבות החיים, ובעקבותיה שרידות אישית וחברתית גדולה יותר. הרשתות החברתיות הן מצע טוב לתקשורת חברתית בונה ומאידך יש בה הרבה מקום לפרשנויות שאינן נתמכות במציאות אמת.
לצערנו אנשים מחפשים את השלילה ולא כי זה תורם להם או לחברה, אלא מכיוון שבחיפוש השלילה אנחנו מאמינים שאנחנו ממזערים את הסיכון שנכנס אנחנו, לתוך המקום הלא נכון לנו. כשאנחנו מחפשים מה האחר לא עשה נכון, יש במהלך מן אמירה "אני שם לא אהיה".
אירועים שליליים בחיינו מעוררים אותנו לחפש בהם משמעות יותר מאירועים חיוביים. המשמעות היא למען נצליח לרפד את חיינו, כך שאם נבין את האירועים השליליים לא נחווה יותר מצבים לא נעימים. עלינו להבין שרצוי וכדאי לתת משמעות גדולה יותר לאירועים חיוביים ולהגדיל את החשיבה ליישומם ולא לעשות בלחפש איפה אנשים אחרים טועים וכמה אנחנו טועים בהתנהגות זו או אחרת, כי החיים מלאים גם בטעויות.
אירוע שלילי הוא הזדמנות לצמיחה, ואין כמעט צמיחה משמעותית ללא טראומה. מכל טעות לומדים. מכל מעידה יש למצוא דרך לעשייה נכונה. עלינו להבין שכל אחד מאיתנו מועד. הפסקנו להאמין לאנשים הקרובים לנו ביותר, כשהם מסבירים שנקלעו לאירוע שלילי ואין להם חלק בו.
למה הדבר דומה? עוגמת הנפש שמסב לנו הפסד של סכום כסף מסוים, יהיה תמיד גדול יותר מההנאה שיסב לנו רווח של סכום דומה. למהר לראות את היות הבנים שהצטלמו ליד הבנות ולא לראות שהבנות ישבו על החוף ונהנו מהשהייה שלהן שם.
אין כל אפשרות למנוע צילומים בחוף הים, בקניון ובהופעה כל שהיא. אנשים מצטלמים. אנשים מעלים תמונות. שמועה שאין בה כל אמת, שמועה שאינה אלה פרשנות, יכולה לפגוע מאוד. לצערנו "יש סדק בכל דבר", כתב ושר לאונרד כהן, "כך נכנס האור". תפקידנו כחברים להיות שם ולהכניס את האור. לחפש את החיובי. להאמין באדם. בחבר.
אוסיף ואדגיש, אם מדובר במקרים חוזרים של מרמה וערמומיות, יש לברר עם האדם ולהוכיח אותו על התנהגותו. אך חשוב לתת לאדם את המקום המכבד להוכיח את חפותו.