"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"(שמות כ יא). באף אחד מתשעת הציוויים האחרים לא מצאנו אזכור ביחס לשכר הצפוי למקיים המצווה. ביטוי: "על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך", יכול להתפרש כביטוי כולל למציאותנו בעולם הזה. בעולם הפיזי. להבדילו מעולם הנשמות.
הכניסה הפילוסופית לדיבר הנ"ל, התרחשה בשיעור שיר עברי שניהלתי בכתה ב'. הילדים ששמעו את הדיבר ולא קראו אותו פירשו זאת כ"יעריכו". ואני שמאמינה באימרה "מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי יותר מכולם", נמצאת בהקשבה טוטלית לנאמר מפי האדמורים הצעירים שמלווים אותי מזה 26 שנים. הילדים נותנים לנו סימנים ומחוונים (זו לא שגיאת כתיב)אותנו לחיים טובים יותר.
ההורים שאנחנו בוחרים כנשמה להגיע אליהם, הם המגנים שלנו להצלחה בתיקון שבחרנו לעשות בגלגול הנתון. מצוות כיבוד ההורים, היא מצווה שכוללת בעיקר עשיית מעשים חיוביים לצורך כבוד האב, בניגוד למצוות מורא אב ואם שנלמדת מהפסוק: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא, י"ט, ג'), אשר לפיה יש להיזהר מלעשות מעשים שלילים, הנוגדים לעקרון הכיבוד. זאת ינחה אותנו שכשמבקשים שנכבד את ההורים אין הכוונה לאותה יראת כבוד שהיא חובה בדאורייתא. הכוונה של הפסוק היא לתת את מלא כובד המשקל בהתייחסות לימיהם ולדבריהם של ההורים. להוויה שלהם. למי שהם. ההורים שלנו הם הwize שלנו בחיים. הם המחוונים לעשייה נכונה או לא נכונה למען השגת המטרה שלנו בחיים: התיקון. מחוון הוא כלי להערכת מטלה/פעילות. המחוון כולל רשימה של קריטריונים (תבחינים) המאפיינים את המיומנויות המוערכות באמצעותו. את הקריטריונים קובעים ההורים שלנו. שהם המחנכים, המדריכים שהנשמה שלנו בחרה לחיים אלו. ואם הנשמה שלנו בחרה אותם, הייתה לה סיבה טובה. בואו נאמין בה.
הכרה והוקרה בחייהם של הורינו. הקשבה ואכפתיות להנחייה שלהם, היא שתביא אותנו לעשייה משמעותית בחיינו. עשייה שנוקיר ונעריך כל עוד אנו על האדמה. הזמן שלמעשה אלוהים נתן לנשמה שלנו לזמן תיקון. המדריכים הרוחניים שלנו שומרים עלינו מלמעלה. ההורים שלנו הם המלאכים והמדריכים שלנו כאן בעולם הזה. הֵיו קשובים. הֵיוּ נכונים להיות שם, כשהם מדריכים אתכם. למדו היטב ותצליחו.
באור ואהבה
דר רבקה מרום.