מהדרום הקט אל הגליל העליון

הגיע מטופל מהדרום הרחוק עד לבית הלל שבגליל העליון.. אמר "שמעתי עלייך, והחלטתי שאני בא".
בשיחת הטלפון כשציין את תאריך הלידה המלא ושמו המלא, הוסיף יש לי בעיה בזוגיות.
בתקשור ראיתי בית … ממש בית קטן בערבה. נכנסתי לתוכו וראיתי משפחה: הורים ושני ילדים יושבים ליד שולחן ואוכלים. צוחקים ונהנים. על השיש ראיתי נרות שבת דולקים בפמוטים מאוד ישנים. כן האב חבש כיפה. האם לא הייתה עם כיסוי ראש.. שמלה חמודה עד לברכיים. הילדים נראו כתאומים . הבן לא חבש כיפה. הפסטורליות הייתה מרגיעה וחמה מאוד. ופתאום נבהלתי מאוד, נפתח החלון – ממש רוח פרצים חזקה. האב קם לסגור את החלון וחזר לשולחן… וכך מספר פעמים.. וכשהתיישב על הספה בסלון הדלת נפתחה… הוא קם לכיוון הדלת.. הפעם יצא הסתכל החוצה וחזר סגר את הדלת ונכנס שוב את חיק המשפחה. ישבו כולם על הספה כשאשתו חבוקה בזרועותיו. שוב הדלת נפתחה והוא קם מסתכל החוצה יוצא אל מעבר למרפסת ויורד במדרגות ואז במהירות חוזר הביתה סוגר את הדלת וחוזר לשבת עם המשפחה. כולם נרדמו על הספה בסלון ואז הוא קם בזהירות, הולך לכיוון הדלת מביט דרך חור העינית ומנקה את העינית מסתכל החוצה ופנימה אל משפחתו… ואז הייתי כאילו דרך העינית וראיתי אשה מאוד נאה צעירה מאוד. ירד המסך ולא ראיתי יותר כלום. אמרתי תודה וזהו.
בפגישה: שאלתי את הבחור חובש הכיפה שהגיע עם מדים, מה הסיבה שהגעת דווקא אלי לטיפול? והוא אמר. הייתי אצל מספר מטפלים בחיי. אני יודע שאני רוצה שיעזרו לי ואני גם יודע שאני לא בסדר שאני לא מספר את כל מה שבתוכי, את כל האמת , כדי לפתור את הבעיה ואת תוכלי לעזור לי.
למרות שלפי התקשור, יכולתי להיכנס לפרשנויות מתוך העולם המוכר לי, הגעתי לשיחה הייעוצית ממקום מאוד נקי. "אני אשמע מה שיש לך להגיד…" אמרתי . הדרכתי אותו בשאלות מאוד ממוקדות כשאני נעזרת בראיון המסייע של בניימיני מהייעוץ החינוכי ושאלות מכוונות להצפת הדילמה מתחום האימון, כשאני מובילה מההקשר שבגללו הגיע המטפל אלי ואל התוכן המעכב ופוגע בהתנהלות שוטפת ורגועה בחייו.
הסיפור: מדובר במטופל שמאוד אוהב את אשתו ומשפחתו. אבל, חש שהתקשורת מופרעת כל פעם ע"י נסיבות מבחוץ (רוח הפרצים שחדרה דרך החלון).כל מיני חברים וחברות שמתערבים היכן שלא צריך, או אמירות מבחוץ שלא קשורות לזוגיות. בכל דרך הוא מנסה לסגור את המריבות ולהסביר שזה לא קשור לביני לבינה… וזה לא הולך… לפני שנתיים כבר החליט שאולי כדאי לצאת מהבית ולחפש אהבה בחוץ (היציאה מהדלת). אבל , הוא מספר "לא העזתי" חזרתי הביתה כי ידעתי שיש לי בית חם ואוהב. אבל מאז כול הזמן חושב על בחורות אחרות.. (דרך העינית ולא בפתיחת דלת).
במשך השיחה. הצפנו את ההצלחות בחיי המשפחה והוקרה לחום, אהבה, כבוד (ההקשר). דיברנו על ארבע סוגי התקשורת (התוכן). דיברנו על "ניקיון תקשורתי" ויצא להגדרות משימה: בניית תקשורת נכונה ובונה עם האישה ועם כל המשפחה. לחיים טובים ומאושרים. הוקרה על הקיים ובנייה מתוך ולא בחוץ.
שנזכה רק להצלחות ושלום בית.
שבת שלום
דר' רבקה מרום