הרצאתי בבית אבות בעין גב. נכחנו אנוכי, הדיירים ובני המשפחה, שמגיעים בכל יום חמישי כדי לשמוע ולהיות שותפים. לאחר ההרצאה על גוף ונפש, נשמה ורוח, קיימנו דמיון מודרך ומצאנו כל תבחין מתבחיני האדם בנפרד, התייחסנו אליו ומלאנו אותו באור ואהבה. מצאנו שהנשמה מדברת אלינו ואיתנו. אנחנו ממש כ-אלוהים מסוגלים לשלוט בכל שנבחר. כן, הסכמנו שאף אחד לא רוצה להיות אלוהים ולא לקחת את כל העול שיש עליו. עם זאת, אנחנו על עצמנו ניקח באהבה את השליטה: על העשייה, על הרגש וגם על הלשון… כמה מאתגר. הגדולה של מטפל להיות עם המטופלים, עם הנועצים, עם המאומנים. מכל מפגש שלי אני מותמרת , מגלה עוד, נפתחת לעולמות חדשים ומעניינים. אותה התמרה שאני חווה חווים גם כל באי המפגש. הקשישים ובני משפחותיהם קמים על הרגלים בסוף המפגש ומוחאים לי כף. רבים וטובים גם ממהרים לתת חיבוק. החום והאהבה השותפים למפגש גבוהים מבינת אדם.
אני רוצה לשתף אתכם ביום האחרון שביליתי עם אבי היקר. כמה מודעות ויכולות התקשור מסייעות ומעצימות אותנו גם ברגעים שאנחנו חושבים שנשכח, שלא נצליח להיות בעוצמה.
אבי חלה בסרטן הריאות לפני שלוש שנים בערך (אף רופא לא ידע להגיד מתי זה התחיל). במאי 2013, לאחר בדיקות התבשרנו שמצבו הוא קריטי והוא עומד למות. מיד התכנסנו והחלטנו לערוך לאיש ה"ענק" – החלוץ המדהים, הלוחם האמיץ, הבן המסור, האח האוהב והאבא שאין שני לו, והסבא המדהים, מסיבת "חיים שכאלה" כפרידה. רצינו לדחות את המסיבה… כדי שמשפחה כולה תצליח להגיע. הרופאה והצוות בבית האבות אמרו "אל תדחו".
מהרנו וארגנו מסיבה מדהימה. ערכנו סרט. התכוננו לבאות. במשך ארבעה עשר חודשים הגעתי לבית האבות יום יום להיות, לסעוד אותו בארוחת הערב. השתדלתי להגיע מתי שרק אפשר ובכל פרידה, נפרדתי כאילו אין מחר.
ביום אחד מתקשרת אלי מנהלת בית האבות ואומרת לי : "אבא שלך מבקש שתבואי להיפרד". הגעתי במיידי לבית האבות ובדרך אני מתקשרת לכל המשפחה הקרובה "תגיעו להיפרד". כשהגעתי שאלתי אותו בצורה ישירה : "למי אתה רוצה להתקשר?" אבא שלי התקשר לבני הדודים , לאחיו ונפרד מכולם. ילדיי כולם הגיעו במהירות לבית האבות. ואז, פתאום קלטתי שאני בארץ לבד, אחי בחו"ל. אמרתי לאבי: "אבא, אתה לא יכול ללכת עכשיו. אני לבד. האחים יגיעו רק בעוד שבועיים לארץ". אבא שלי אמר לי : "אלוהים מבקש שאני יעלה עכשיו" (אבא שלי לא דיבר עברית צחה ופתאום המילים היו כאילו קדושות). אמרתי לו "אבא תגיד לאלוהים שאתה לא יכול ושיחכה שבועיים". בלי צחוקים. ממש ברצינות. אבא שלי הפנה מבטו למעלה ואמר: "אני מבקש להישאר עוד שבועיים, רק עוד שבועיים" (אבא שלי לא צחק ודיבר בשיא הרצינות עם … אין לי מושג). בשבת שאחרי, הגיעו כמעט כל הנכדים והנינים להיפרד… אח אחד עדיין התעכב בחו"ל. ואז, הגיעה השבת – יום לפני סיום השבועיים. אבא שלי שהיה חולה גם באלצהיימר, הסתכל עלי ושאל (לאחר ששבועיים לא דיבר על המוות בכלל): "איפה האח?" אמרתי לו בחו"ל. אמר לי "עברו שבועיים", אמרתי לו אבא "מחר הוא יגיע לכאן…" התכוונתי לבית אבות. והוא אמר: "אני הולך מחר". אמרתי לו "אוקיי".
הגעתי למחורת בבוקר. לפני שהלכנו לים (אני ובתי). אבי אמר לי בלחש : "תגזזי לי צפרניים" רצתי להביא גוזז ושאלתי בצחוק: "מה האירוע?" ואבא שלי כבר לא ענה, רק הניף ידיו למעלה כאילו אומר "עולים למעלה". לאחר שגזזתי, שוב נפרדתי (כאילו אין מחר). אבל, בדרך הביתה מהכנרת הרגשתי שאני חייבת ללכת אליו. הגענו אליו והוא כבר היה מונשם (כמו הרבה פעמים במשך החודש האחרון שלו). הוא לחש : "תשארי". ביקשתי ממנו לחכות שאסע להתקלח ואחזור. לחש : "תחזרי מהר . הגענו הביתה, הספקנו להתקלח ובעודנו מתלבשות צלצל הפלאפון: "בואי מהר, מדובר בנשימות אחרונות" אמרה לי האחות מבית האבות. בדרך כשאנו נוסעות במהירות כדי להספיק … אני מתקשרת לכולם ושולחת את התמונה שצילמתי את אבי לפני שעליתי להתקלח. הגעתי . אבא שלי בקושי הצליח מדי פעם לפקוח עניים , אבל שפתיו קובצו בכל פעם כשהוא מחלק נשיקות לבתי ולי. ואז החדר התמלא במלאכים (אני מצליחה לראות נשמות). כאלה שאני לא מכירה וגם כאלה שאני מכירה כמו אחותו, אמא שלו שלא ראיתי מעולם, רק בתמונות ואמא שלי. הבנתי שזהו ואז הדרכתי את אבי שיראה את הנשמות, שיבין שהוא הולך לעולם הנשמות, לעולם שכולו אור. אמרתי לו שאני תמיד אוכל לראות אותו ולשמוע אותו ושלא יפחד. בשלב מסויים רציתי שבתי תצא מהחדר ואבא שלי כאילו קיבל כוחות והכה בידו על המיטה. בתי נגשה אליו, הוא הביט בה הרים את ראשו ונשק את ידה. ומיד צנח ראשו. נכנסתי לבכי וביקשתי דקה נוספת, אבי סיבב את ראשו אלי, פתח פיו שאב אויר, שוב קיבץ שפתיו נשק לי ועצם עיניו.
אבא שלי מעולם לא אכזב אותי. תמיד דאג והיה בשבילי. עד הרגע האחרון.
יהי זכרו ברוך. עם פרידה כזו , יש עוצמה , יש כח שאינו ברור מאליו.
תודה מאיה שהנחת והדרכת אותי בתחילת דרכי .
עוד סיפורים www/dr-marom.com
מתוך המחקר שלי: "האסטרטגיות הרוחניות כמו התקשור ושחזור גלגולים, יכולות להקל, לסייע ולהיטיב את איכות עבודת היועץ. מחקר זה מבקש ללמוד, האם הטכניקות הרוחניות הנחקרות במחקר זה, יכולות להוות אסטרטגיה בייעוץ החינוכי ומענה לצרכיה הרבים של המערכת החינוכית, שעל כולם מתבקש היועץ החינוכי לענות. תקשור הוא אמצעי בעל עוצמה להתמרה מודעת, מאחר והוא קשר רוחני עם התת מודע. הוא עוזר לגלות את המשמעות הרחבה יותר של המצבים שנתונים בהם, מנקודת מבט חובקת (1997,Sanaya). בשונה מגישת הטיפול הייעוצי, המסייעת לנו ליצור שינוי, בעצם זיהוי ילדים במצוקה ופתרון מצוקה זו (Gysbers & Henderson,1976 . פיתוח המודעות העצמית מחזקת את היכולת להתבונן בדפוסי ההתנהגות שלנו (רובין , 2004). התקשור ושחזור הגלגולים מבקשים להביא את המטופל לתובנה: אילו גורמים הולידו "סימפטום" או הביאו להעצמתו? התובנה המגיעה ע"י שחזור גלגול היא תנאי הכרחי לאפשר התחדשות ממשית במבנה המוטיבציוני – הרגשי של המטופל (רוזנהיים, 1990)".
שמי ד"ר רבקה מרום. מתקשרת, מרפא בשחזור גלגולים, יועצת ומאמנת. מתמחה בפסיכולוגיה טרנספרסונאלית. תחומי העניין המרובים בהם עסקתי במהלך לימודיי, הביאו אותי לחשיבה יתרה על הסיבה שאני נחשפת לכל כך הרבה תחומי דעת ועניין ומצאתי ש"לא סתם". אכן חקרתי אודותיי ומצאתי עצמי חוקרת על מהלכי חיים, שינויים והחלטות שבני אדם לוקחים בחייהם. בחרתי לחקור את הנושא בלימודיי לתואר שלישי (הדוקטורנט). ואכן התובנות מדהימות. אני יוצאת אל הקהל בחשיפה על העולם המיוחד של הבנה; בהיות הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית, אבן דרך, יתד ועוצמה בהבניית חיים מלאי אור ואהבה. צמיחה והצלחה.
בהרצאה נחשף לפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית: שמילולית משמעותה חקר התנהגותו של האדם "מעבר לאישיות". רבים החוקרים במדעי הרוח והחברה גילו סוגיות שונות של פסיכולוגיה- הפסיכואנליטי, הביהביוריסטי, ההומניסטי ועוד. אחדים יקראו לסוגות השונות אסכולות אחרים יקראו לכך פרדיגמות – על כל סוגי הפסיכולוגיה, קמו מספר חוקרים וכל אחד הוסיף או ערער.
חוקרי פסיכולוגיה רבים מאמינים ומסכימים שהאדם מורכב מארבעה פרמטרים: גוף, נפש, נשמה ורוח. האסכולות השונות מאבחנות גוף ונפש. איפה שהוא, נשכחה הנשמה מאבחון להתנהגות או למהלכי חיים. הרוח שהיא המובילה במנטליות אינה מוזכרת. הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית נותנת מבט עמוק לתוך אבחונים ותובנות של הנשמה והשפעתם על מהלכי החיים שלנו בגלגול הזה ועל המנטליות של האדם. האסטרטגיות הרוחניות, כמו התקשור ושחזור גלגולים, יכולות להקל, לסייע ולהיטיב את איכות עבודת היועץ.
במחקר שערכתי בתהליך לקבלת הדוקטורט, ביקשתי ללמוד, האם הטכניקות הרוחניות כמו תקשור ושחזור גלגולים, יכולות להוות אסטרטגיה בייעוץ החינוכי ובייעוץ בכלל. האם שימוש נכון ויעיל במה שנובע ונגזר מהפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית יכול להיות מענה לצרכיה הרבים של המערכת החינוכית ותשובות לבוגרים ומבוגרים שעל כולם מתבקש היועץ החינוכי, הפסיכולוג, המטפל ולעתים המאמן לענות..
התקשור הוא ה"איבחון" לבעיה המעכבת צמיחה, או הקושי שעליה מבקש המטופל להיעזר ביועץ. התקשור הוא אמצעי בעל עוצמה להתמרה מודעת, מאחר והוא קשר רוחני עם התת מודע, שעליו כל חוקרי הפסיכולוגיה מדברים, אבל אף אחד לא מסביר מהו. התקשור עוזר לגלות את המשמעות הרחבה יותר שב"תת מודע" הוא הזיכרון התאי של הנשמה. לגלות את אותה משמעות, שאנו נותנים לכל מה שמכיל הזיכרון התאי של הנשמה, היא שמאפשרת לנו ומסייעת בידנו ליצור שינוי.
שחזור הגלגולים, שהוא למעשה ה"טיפול", מבקש להביא את המטופל לתובנה: אילו גורמים הולידו "סימפטום" או הביאו להעצמתו? התובנה המגיעה ע"י שחזור גלגול היא תנאי הכרחי המאפשר התחדשות ממשית במבנה המוטיבציוני – הרגשי של המטופל.
בהרצאה, נכנס לעומקם של דברים, אתן דוגמאות מהשטח, נחווה כניסה אל תוך הזיכרון התאי ופגישה עם הנשמה, במטרה להאירה ולאחוז בה בכפות ידינו בחום ואהבה.
