קטגוריה: הרצאות/סדנאות

דַּבְּרִי חֲזַ"ל בבראשית רְבֵה: "אָמַר לוֹ הקב"ה (לְאַבְרָהָם): שָׁב, אַתָּה סִמַּן לְבָנֶיךָ!".הרמב"ן בפירושו על ספר בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את כל מעשי האבות שבתורה[פרוש הרמב"ן לפסוק שנכתב בספר בראשית פרק יב',ו. ], שם כותב: "כל מה שאירע לאבות – סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים…"(פסוק י'). לימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מַעֲשֶׂה אָבוֹת – סִמַּן לְבָּנִים.'( סיני קל"א, עמ' עז-צו).ובנקודה זו עסקינן היום.
נתון הוא שמדובר במעשה. כך שלא מדובר במחשבה, או בהגיגי הנפש שמדבר האב ולצורך ההבנה העכשווית בה ההורים הם הדמות המחנכת. נתייחס ל"אבות" כהורי הילד/ה. מעשיהם של ההורים, התנהגותם בפועל. העשייה היומיומית היא שמהווה מודל לחיקוי בעבור הילד הצופה בהם. ילד הוא נשמה שבאה לעולם הזה ללמוד. באה להחכים/לתקן. הנשמה בוחרת בהורה לכוון, להדריך, לתמוך, לסייע במילוי התיקון שבאה לעשות בגילגול הזה. הבאת ילד לעולם היא משימה מאתגרת שלוקח ההורה כנשמה בוגרת בגלגול הזה. מהרגע שנולד העולל, חובת ההורה לחשב כל מעשה שעושה. לתכננו היטב. גם אם המצב קשה. הכלכלה לא משהו, החינוך שקיבל ההורה לא מאפשר לו להחכים בחינוך נכון. זה הזמן ללמוד כיצד. כיצד לשנות התנהגות שתטיב עם ההורים בניהול נכון של בית ומשפחה ולהוות מודל חיקוי לילד לשנים. ילד שמתנהג התנהגות לא נאותה, קיבל את המודל לחיקוי מהוריו, מהורי הוריו, מסביבתו הקרובה ביותר. חיקוי התנהגות זה או אחר מחוזק ע"י הסביבה כנכון ולכן מתקבל כטבע שני של המתנהג. על מנת לשנות התנהגות לא נאותה של ילד חייבים ההורים לשבת עם בעל מקצוע ולנתח את התנהגותם, לנסות להבין ביחד מה בסביבתו הקרובה של הילד מחזק את ההתנהגות הלא נאותה ורק אז, ניתן להבנות תוכנית התערבות שתסייע להורים להכחיד את המחזק ולסייע לילד לקבל חיזוקים על התנהגויות נאותות המיטיבות איתו ושיביאו אותו להצלחה.

חינוך פירושו לצעוד עם הילד בדרכו שלו, להתחשב באופיו המיוחד ולבנות אותוׁ (על נקודה זו אתעכב בהמשך).
נוכל לחיות בשלווה, אם נדע שעלינו לעשות רק כמיטב יכולתנו. זה בעצם מה שנדרש מאתנו כהורים. אין תפקיד ההורים להתעסק בתוצאות, כיוון שהתוצאות אינן בשליטתנו. הילדים אינם מהווים מדד להצלחתנו כהורים!
זה נכון שהתוצר הסופי של הילד – לאן בסופו של דבר ייקח את הדברים, כשיגיע לבגרות, זה שלו ולא שלנו. אבל, תמיד תכרסם בתוכנו השאלה: "האם עשינו מספיק?"
על המספיק הזה בדיוק אני רוצה להרחיב
החינוך שלנו הוא כן ליצור מצב של עימות כלשהו בין אותם דחפים יצריים שאתם נולד העולל ולחינוך המתבקש על פי התרבות, הסביבה והמסורת המשפחתית. העימות הזה שהילד יגיע בבגרותו, הוא התלבטות אם קו החינוך של הוריו נכון לי או לא. העימות הזה מגיע במקום שהילד מרגיש שלא הצליח. שהרי אם הצליח וחייו משמעותיים והוא מאושר, לא יגיע לידיי עימות וחשיבה לגבי החינוך שקיבל, אם טוב הוא או לא?
כך שבכל זאת אנו חוזרים שוב לאחריותינו כהורים להבנות את תפקודו והתנהגותו של ילדנו בעולם שמבקש עשייה למען תחושת משמעותיות והצלחה ביישום חיים מאושרים.
הבנייה נכונה להתנהגות נאותה שתסייע לילד שלנו למצות את החוזקות שלו. לעסוק במה שהוא באמת אוהב ומה שחנן אותו בורא עולם, תלויה בחינוך נכון שלנו כהורים.
הנשמה של הילד שלנו בחרה בנו להגיע לעולם הזה ולא סתם. הנשמה שלו ידעה שאנחנו הכתובת הנכונה להבנייה נכונה של המסלול הנכון להצלחתו. כשדיברתי על כבוד להורים (בפוסט הקודם), כן התכוונתי להישמע להנחייה, להשמע להדרכה. קבלת סמכות הורית, היא חלק יקר וחשוב באותה הבניית מסלול בחיים להצלחה. יראת הכבוד לסמכות המובילה, היא שמסייעת להקשבה לקולות ולסימנים שמדריכים נכונה את הנשמה להצלחה.
ילד בהגיעו לבגרות יוכל לקחת את כל שלמד עד כה ולהחליט לאן פניו. אבל, עד הגיעו לגיל בגרות 12/13, מן הראוי והנכון שיקשיב , שיקבל סמכות, שינהג על פי המוסכמות הנכונות שינחו הוריו או המורים אותם בחרו הוריו ללמדו.

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"(שמות כ יא). באף אחד מתשעת הציוויים האחרים לא מצאנו אזכור ביחס לשכר הצפוי למקיים המצווה. ביטוי: "על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך", יכול להתפרש כביטוי כולל למציאותנו בעולם הזה. בעולם הפיזי. להבדילו מעולם הנשמות.
הכניסה הפילוסופית לדיבר הנ"ל, התרחשה בשיעור שיר עברי שניהלתי בכתה ב'. הילדים ששמעו את הדיבר ולא קראו אותו פירשו זאת כ"יעריכו". ואני שמאמינה באימרה "מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי יותר מכולם", נמצאת בהקשבה טוטלית לנאמר מפי האדמורים הצעירים שמלווים אותי מזה 26 שנים. הילדים נותנים לנו סימנים ומחוונים (זו לא שגיאת כתיב)אותנו לחיים טובים יותר.
ההורים שאנחנו בוחרים כנשמה להגיע אליהם, הם המגנים שלנו להצלחה בתיקון שבחרנו לעשות בגלגול הנתון. מצוות כיבוד ההורים, היא מצווה שכוללת בעיקר עשיית מעשים חיוביים לצורך כבוד האב, בניגוד למצוות מורא אב ואם שנלמדת מהפסוק: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא, י"ט, ג'), אשר לפיה יש להיזהר מלעשות מעשים שלילים, הנוגדים לעקרון הכיבוד. זאת ינחה אותנו שכשמבקשים שנכבד את ההורים אין הכוונה לאותה יראת כבוד שהיא חובה בדאורייתא. הכוונה של הפסוק היא לתת את מלא כובד המשקל בהתייחסות לימיהם ולדבריהם של ההורים. להוויה שלהם. למי שהם. ההורים שלנו הם הwize שלנו בחיים. הם המחוונים לעשייה נכונה או לא נכונה למען השגת המטרה שלנו בחיים: התיקון. מחוון הוא כלי להערכת מטלה/פעילות. המחוון כולל רשימה של קריטריונים (תבחינים) המאפיינים את המיומנויות המוערכות באמצעותו. את הקריטריונים קובעים ההורים שלנו. שהם המחנכים, המדריכים שהנשמה שלנו בחרה לחיים אלו. ואם הנשמה שלנו בחרה אותם, הייתה לה סיבה טובה. בואו נאמין בה.
הכרה והוקרה בחייהם של הורינו. הקשבה ואכפתיות להנחייה שלהם, היא שתביא אותנו לעשייה משמעותית בחיינו. עשייה שנוקיר ונעריך כל עוד אנו על האדמה. הזמן שלמעשה אלוהים נתן לנשמה שלנו לזמן תיקון. המדריכים הרוחניים שלנו שומרים עלינו מלמעלה. ההורים שלנו הם המלאכים והמדריכים שלנו כאן בעולם הזה. הֵיו קשובים. הֵיוּ נכונים להיות שם, כשהם מדריכים אתכם. למדו היטב ותצליחו.
באור ואהבה
דר רבקה מרום.

רפואה הוליסטית (מהמילה היוונית ολoς, שפירושה "שלם" או "כולל").הוא שם כולל לגישות  ברפואה האלטרנטיבית.   המדגישות את הצורך בבחינת גופו, רגשותיו, אופן חשיבתו וסביבתו של החולה ככלל, ולא רק את האיבר הבודד או את התפקוד המובחן. המונח "רפואה הוליסטית" נולד ב-1981.

בדיאלוג 'כרמידס' מסביר סוקרטס לכרמידס הצעיר ש"זאלמוכסים מלכנו, שהוא אלוהים, אומר, שכפי שאין ניגשים לריפוי עיניים בנפרד מהראש, ולא לריפוי ראש בנפרד מהגוף, כך אין מרפאים גוף בנפרד מהנשמה.

טיפול פסיכולוגי הוליסטי מכיל טכניקות טיפול שונות שנוצרו בעקבות הבנה ומידע חדשים שהצטברו בשנים האחרונות, על המתאם הקיים בין הגוף לנפש.   או בשפה אחרת: הלחץ מתורגם לאנרגיה שנמצאת בגוף-נפש.

מחקר על הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית

המחקר שיזמתי ויישמתי, בתואר השלישי היה השילוב של הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית שהיא אכן, מתבססת על  הפארפסיכולוגיה, עם הפסיכולוגיות הקונבנציונאליות המוכרות ולא כל כך מסייעות לחולה, למטופל – למבקש סיוע.

הסיפורים משולחן העבודה שלי, הם ההוכחה עד כמה חשוב לשלב את האסכולות כדי לעזור למטופל.

תקשור, ייעוץ ואימון אישי

דוגמא ראשונה: לא מתקדם בחיים. אין פרנסה.

הגיע אלי גבר בן 55 . בחור אנרגטי ומקסים. כמובן שלפני שהגיע תקשרתי עם הנשמה שלו, והמסר שקיבלתי בתקשור: סרטון קצר על עלם חמודות שעומד לפני מפל מים ענק. הזרימה כל כך יפה ונקייה.. ואז לאט לאט השתקף מאחורי המפל עולם קסום. פרחים פורחים, בית יפיפה, ילדים מתרוצצים. הכל כל כך מושלם. ביקשתי מהנשמה להיכנס לעולם הקסום והיא אמרה: " אני ארטב מהמים, עוד מעט המים יסורו הצידה ואז אכנס". שאלתי:"ואם המים לא יזוזו, כמה זמן תישארי כאן לעמוד?" והיא אמרה: "הבטיחו לי שהמים יזוזו". התמונה נעלמה.

הגבר הגיע אלי בשעות אחר הצהרים. בשיחה ייעוצית. ראיון פתוח. סיפר האיש על חייו. מזה שנים, מאז שהתגרש מאשתו, אינו עובד. מתגורר עם אביו. במשך כל השנים מאז שהתגרש מאשתו היה אצל מתקשרות רבות. כולן הבטיחו לו שיזכה בלוטו. שיהיה לו הרבה כסף. לאחר שהבנתי את ההקשר בין המציאות בה נמצא המטופל לתקשור.. והבנתי שאין מדובר במעכב צמיחה מגלגולים קודמים… אלא תקיעות של כאן ועכשיו, עברנו במיידי לשיחת אימון מעצימה. הגענו מהר מאוד לתובנה שאם לא ילך לעבוד וכן… קצת "יתרטב", לא יהיה שום כסף בכיסו. היום שבועיים לאחר הפגישה, הבחור עובד ומאושר.

בהרצאה שלי, אני נותנת עוד ועוד דוגמאות מהשטח. הפסיכולוגיה ההוליסטית מוכיחה עצמה חדשות לבקרים!!!

מאז נולד האדם צמא הוא לדעת ולהכיר . כשרק הצליח לעמוד על רגליו ומרים את הראש מעל השולחן והעוגייה נמצאת בקצה השני, ימשוך אליו את המפה. הילד הקטן יגיע אל העוגייה ויהי מה. בדרך, נפלו מספר כוסות על הרצפה ואולי גם נפצע מהזכוכיות… אבל, ללא לאות וללא פחד הוא הצליח להגיע אל העוגייה ואפילו לטעום ממנה. קצת לפני שאמא שלו מאוד כעסה (או אבא) והורחק מהשולחן (מיקומו הפיסי של היעד). השאלה שתשאל בוודאי: האם למחרת כשתהיה העוגייה על השולחן, ינסה הילד להגיע אל העוגייה? האם יפחד? האם ירתע? מהאתגר, מהיעד,  שהציב לעצמו?

אימון אישי

בכל אחד מאיתנו קיים אותו ילד קטן שמציב לעצמו אתגרים. שרוצה להצליח יותר מהמקום הפיזי והמיקום הערכי בו מצויה נפשו ונשמתו. השאלה היא אייך? אייך להתגבר על הפחד? אייך להתגבר על כל מעכבי הצמיחה (אלו שבנו בתוכנו ואלו שבאים מהסביבה הקרובה), אייך להגיע להעצמה אישית שתאפשר להגיע אל היעד? ואפילו אם בזמן שקבענו אותו, היה בלתי סביר בעליל.

על שאלות האייך? הכיצד? ואולי אפילו על הלמה? אפשר לענות. במפגשי אימון, בשיחות ייעוציות ובטיפולים פסיכולוגיים ו/או רוחניים. צריך פשוט להיפתח לאיזור c של התודעה ולהגיד "אני מוכן להכיר את התחום שאני לא יודע שאני לא יודע" , להגיע למפגש היכרות ולתכנן תוכנית צמיחה והעצמה שמגיעה לכל אחד ואחת.

לפרטים התקשרו : דר' רבקה מרום 0508552080