"הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ".

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא… / שאול טשרניחובסקי
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,
כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד
מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי־אֲדָמָה,
בְּעוֹד בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ וּלְבֹא־דֵעַ עָרוּךְ
מִזְבֵּחַ, עָלָיו יַקְטִיר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
לִמְלֶכֶת־הַשָּׁמַיִם, לְכוֹכָב וּמַזָּלוֹת.
וְאַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת,
וּמְגִלַּת־סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, –
וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר
כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת,
שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, –
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.
טשרניחובסקי כתב ורבים משתמשים בביטוי "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" מבלי לדעת שהמשפט נכתב בשיר, לא מתוך מחקר מדעי או איזה מאמר פילוסופי. טשרניחובסקי התכוון , שהאדם הוא כזה או אחר משום שנוף מולדתו עיצב אותו, השפיע עליו, הטביע בו את חותמו.
מנקודה זו, נחדד את שמדעי ההתנהגות טוענים שהוכח מדעית שאכן כך שתי ישויות נפרדות משפיעות על התנהגות האדם: האורגניזם והסביבה. האורגניזם למרות שהוא תוצר הסביבה, שהרי ללא הפרייה של מין אחד בשני לא היה בא לעולם, אין הוא משפיע יחיד ולא בודד על הווייתו. הקשר שבין האורגניזם והסביבה הוא הגורם, הוא הסיבה להתנהגות זו או אחרת של האורגניזם, הוא האדם.
מכאן חשוב לנו לזכור שהתנהגותו של אדם זה או אחר תלויה תלות חד משמעית שהוכחה מדעית, בהתנהגותנו שלנו. אנו נוטים לחזק התנהגות לא נאותה של האדם ממולנו באופן לא מודע. אם נעלה את רמת המודעות שלנו להתנהגות שלנו נצליח לשלוט שליטה מלאה בהתנהגויות מולנו.
אתן שתי דוגמאות:
רבים מאיתנו נתקלים באנשים בסופר שאינם מוכנים להמתין בתור לתורם בקופה. לא כול מי שנוהג כך, הוא אדם שאינו יודע לעמוד בתור. כן, בין אלה ישנם אנשים שבאמת המצב שלהם כרגע דורש שימהרו ואם נסייע להם רק נקבל הוקרה מהם ומהיקום. מאידך, אם מצאנו שאדם מסויים עושה זאת לבקרים, עלינו לעמוד על כך שלא יקבל את האפשרות לעשות זאת. כי בכל פעם שאנחנו מאפשרים לו לדלג מעל העומדים בתור ולא להצליח להתאפק ולחכות לתורו, אנחנו מחזקים את ההתנהגות שלו. כל יום שהצליח לא לעמוד בתור רק יוביל לכך שיקשה עליו בעתיד להיפרד מהרגל זה. הקושי שלו להיפרד בעתיד מהרגל זה יביא להקצנה בתגובה שלו כשיבקשו ממנו להמתין בתור.
ועכשיו, דוגמה מהבית. כמה ילדים מגיעים הביתה ומשאירים את הילקוט ליד הדלת. והאמא אומרת:"כמה פעמים אמרתי לך לא להשאיר את הילקוט ליד הדלת". אמא יקרה, אם אמרת את המשפט הזה יותר מפעמים, הגיע הזמן שתביני שלא מספיק לדבר. לא את לוקחת את התיק מהדלת. הילד רץ לשירותים ומיהר, זה מקובל, אבל כשסיים, את התיק לוקחים לחדר. לא מדליקים טלוויזיה, לא יושבים על הספה ולא עושים כלום לפני שלוקחים את התיק לחדר. אסרטיביות וסמכות הורית היא תנאי הכרחי להתנהלות נכונה של ילדכם בסביבה שתסייע לו לעצב את התנהגותו לנכון ביותר.
"הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ" – הורים יקרים כפי שעוגה שנאפית בתבנית מקבלת את הצורה של התבנית, הילד שלכם הוא החומר שמעוצב על פי התבנית שאתם ורק אתם קובעים את צורתה.